כדורגל ללא קהל. זה עשוי להיות מעניין מבחינה מדעית
משחקי הכדורגל שישוחקו באירופה בחודשים הקרובים - כולם יהיו ללא קהל - עשויים להיות מחקר מרתק ביתרון ביתיות והשפעת הקהל על הקבוצות
המחזור הראשון בבונדסליגה אחרי חזרתה של הליגה מפגרת הקורונה אופיין במעט ניצחונות ביתיים. בתשעה משחקים רק קבוצת בית אחת ניצחה. עכשיו, זה לא בדיוק מספרים שאפשר לייצר מהם מחקר מדעי רציני - אבל משחקי הכדורגל שישוחקו באירופה בחודשים הקרובים - כולם יהיו ללא קהל - עשויים להיות מחקר מרתק ביתרון ביתיות והשפעת הקהל על הקבוצות.
מנתונים ומחקרים שעשו מאז 1992, באנגליה יתרון הביתיות הוא מובהק. 46.2% מהמשחקים נוצחו על ידי הקבוצה הביתית. 27.52% הסתיימו בתיקו ו-26.32% בניצחון חוץ. בשנות השישים עד שנות התשעים קבוצות הבית ניצחו ב-60% מהמקרים אבל יתרון הביתיות צומצם בגלל פערים כספיים שנפתחו בין הקבוצות העשירות לקבוצות מעמד הביניים ומטה. כמו כן, יש סטנדרט ברור יותר למגרש כדורגל (כבר אין שדות לגידול אבטיחים שצריך להתרגל אליהם), השחקנים עוברים הכנה טקטית ופסיכולוגית הרבה יותר מקצועיות וגם חדרי ההלבשה הרבה יותר מקצועיים ומותאמים יותר לספורטאי־על מאשר לאסירים שצריכים להרגיש מפוחדים מקהל שמציץ מהחלונות ומעוניין לחסלם.
משחקי הכדורגל ישוחקו ללא קהל. האם זה הגיוני? צילום: pixabay ועדיין, כאמור, יתרון הביתיות מובהק. לפי הסטטיסטיקות, קבוצות כובשות בבתיהן 0.3 יותר שערים מאשר במשחקי חוץ, מה שמסייע להן להרוויח חצי נקודה יותר.
אז מה הוא יתרון הביתיות והאם הוא באמת נעלם כשאין קהל? כמה הערות על הנושא.
1. הבית הוא המבצר וההורמונים מוכיחים זה
המדע מאשרר שהאינסטינקטים של הגנה על הבית משמעותיים בהזרמת הורמונים גבריים למוח. במחקר שנערך באוניברסיטת ויסקונסין־מדיסון הוכח שקולטני האנדרוגן שמסייעים לקליטת טסטוסטרון פעילים ויעילים יותר אצל עכברים שהיו חלק מקבוצה בשטח שהוגדר על ידי המדענים כ"בית שלהם". לפי המדענים, "שטח סגור שמשרה תחושה תומכת וביתית מסייע לעכברים לנצח פולשים". מחקר של אוניברסיטת נורת'אומבריה שבניוקאסל הראה שבמשחקי כדורגל שחקני הקבוצה המארחת מייצרים עד 17% יותר טסטוסטרון משחקני הקבוצה האורחת. הסיבות לכך קשורות באינסטינקט הבסיסי של שמירה על להקה/קהילה/שבט. כשהלהקה/קהילה/שבט לא בבית - אז ייתכן שהיתרון ההורמונלי הזה הולך לאיבוד.
2. מה כדורגלנים מרגישים?
ג'יימי קארגר, בלם ליברפול לשעבר ופרשן טלוויזיה כיום, הסביר: "הקופ (יציע האוהדים השרופים באנפילד) ניצח לנו משחקים". לפי קארגר, "הקופ נתן לנו דחיפה, הקפיץ אותנו ב־10%. השחקנים של צ'לסי, למשל, אמרו לי שהיה להם קשה לשחק באנפילד. הם לא שמעו זה את זה והרגישו מבודדים. הם אולי היו קבוצה הרבה יותר טובה מאיתנו, אבל אנחנו ניצחנו אותם פעמיים בחצאי גמר ליגת האלופות". קארגר הוסיף בכתבה למגזין "פור־פור־טו": "תראו מה קרה באיסטנבול 2005 (ליברפול ניצחה בגמר ליגת האלופות אף שפיגרה 3-0 במחצית נגד מילאן). "האצטדיון היה מלא באוהדי ליברפול, בערך 70% מהאנשים בו תמכו בנו, והרגשנו שיש לזה השפעה. כל מה שחשבנו במחצית זה 'פאק, אנחנו מאכזבים את כולם, צריך להשתפר'".
3. ירידה באינטנסיביות?
המדגם ממש קטן וייתכן שזה קשור בעיקר לכך שהשחקנים חזרו מפגרה ארוכה, אבל בששת משחקי הבונדסליגה שהתקיימו ביום שבת, ניתן היה להבחין בירידה באינטנסיביות. בממוצע היתה ירידה של כ-11 מאבקים על כדור במשחק (מ-71 במשחק ל-60.7 במשחק); היו פחות נגיעות בכדור ברחבת היריב (ירידה מ-44.9 ל-35.5) וחלה ירידה של בין 10% ל-15% בספרינטים במשחק. מעניין יהיה לראות אם זה קשור לפגרה או למחסור בקהל.
דימיטאר ברבאטוב, חלוץ מנצ'סטר יונייטד, משער: "ליברפול לא היתה עושה את הקאמבק נגד ברצלונה באצטדיון ריק. שיחקתי באצטדיון ריק ב-2004 ולא אהבתי את זה. זה משפיע עלייך לא לראות אוהדים. אתה יודע שזה משחק חשוב אבל המוח שלך והגוף שלך חושבים שמדובר בעוד אימון. זה מוביל לביצועים גרועים. קבוצות יסבלו מזה".
4. אין כבר שיפוט ביתי
בבונדסליגה בסוף השבוע, הקבוצות הביתיות קיבלו יותר כרטיסים צהובים מהממוצע העונתי.
גם נשרקו לחובתן יותר עבירות מהממוצע. לפי המחקרים שנעשו בלה ליגה ובבונדסליגה, יש השפעה ניכרת של הקהל על החלטות השופטים בהקשר עבירות ותוספות זמן. ב־1999 נערך ניסוי בהשתתפות 40 שופטים. 20 שפטו את המשחק בין ליברפול ללסטר באנפילד בטלוויזיה כשיש סאונד ברקע, האחרים שפטו ללא סאונד. מי ששמעו את הקהל שרקו יותר לזכות המארחת. לפי החוקרים, תת־המודע של השופטים מקבל החלטות לטובת הקבוצה המארחת כדי להגן על עצמו מלחץ. כמו כן, וזו סטטיסטיקה ארוכת שנים, קבוצות בית מקבלות 50% יותר פנדלים מקבוצות חוץ ונשרק נגדם מספר עבירות קטן ב־50%.
5. יהיו קבוצות שיהנו ממגרשים ריקים?
"יתרון הביתיות" או הקהל הביתי גם עשוי להיות גורם לחץ משמעותי עבור קבוצות רבות - שאולי, ללא קהל, ירגישו פחות לחץ. בארסנל שחקנים העידו כי הרטינות שנשמעות מהקהל לאורך עונה פגעו בהם. במקרה של פרנק למפארד בווסטהאם ניתן היה לראות בבירור איך קהל משפיע לרעה על שחקן. הקהל באפטון פארק האמין שלמפארד קיבל את המקום בהרכב בגלל נפוטיזם, הוא היה אחיין של המאמן בזמנו הארי רדנאפ. "כשאתה משחק בחוץ והאוהדים יורדים עלייך, זה בסדר. לזה אתה מצפה, אבל לא בבית שלך", כתב למפארד באוטוביוגרפיה שלו. למפארד פרח אחרי שעזב את ווסטהאם.
6. לא לטווח הארוך
האם מגרשים ללא קהל הם משהו שיכול להתקיים שנים רבות? לא. ללא קהל הכדורגל יקרוס. עבור רוב הקבוצות באירופה הקהל אחראי על בין 30% ל-50% מההכנסות. בלעדיו, רבות יקרסו. האם אפשר לסיים את העונה הנוכחית בלי קהל? "זה פתרון לטווח הקצר לא לטווח הארוך" הסביר ארסן ונגר, מנג'ר ארסנל לשעבר, ל-beIN ספורט. "אי אפשר לדמיין עונה מלאה ללא קהל. זו אמנם האופציה הכי טובה כיום בשביל לסיים את העונה. זה טוב יותר מכל החלטה אחרת אבל לטווח הארוך אי אפשר לדמיין כדורגל ללא קהל". אבל לפחות אפשר לייצר כמה נתונים מעניינים.
