משבר הקורונה
יומן פגרת קורונה: המדענים נגד, אבל האינטרס הכלכלי הוא חזרה למגרשים
אם זו היתה רק שאלה של כסף, היו מתחילים לקיים משחקים בפרמיירליג וב-NBA כבר עכשיו. אבל עם הקורונה זה אף פעם לא רק שאלה של כסף
יותר ויותר מומחים רפואיים מאמינים שהדרך היחידה להחזיר את הספורט המקצועני לפעילות לפני שיימצא ויפותח חיסון לקורונה, היא על ידי יצירת "בועה". כלומר, בידוד קיצוני של השחקנים והצוותים המקצועיים, ומשחקים במתחם אחד או שניים.
"אני יודע שזה יהיה קשה עבורם (הספורטאים) לא להיות בחברה, אבל זה המחיר שיצטרכו לשלם אם הם רוצים לשחק", אמר ד"ר אנתוני פאוצ'י, המומחה לוירוסים בצוות של הבית הלבן למאבק בקורונה.
הוא לא היחיד שחושב שאין דרך הגיונית אחרת להחזיר את הספורטאים למגרשים - ולא פחות חשוב, למרקעים - לפני שיהיה חיסון יעיל וטיפול יעיל לקורונה.
קראו עוד בכלכליסט:
- יומן פגרת קורונה: על דניס רודמן ובעיות נפשיות של כדורסלנים
- יומן פגרת קורונה: לקבל החלטה נכונה זה הדבר הכי קשה
- יומן פגרת הקורונה: אגודות הספורט רק רוצות שמישהו ידבר איתן
ליברפול נגד סיטי. רוצים לשחק? תתרחקו מהחברה צילום: איי אף פי מארק ואן ראנסט, וירולוג בלגי שעובד עם ממשלת בלגיה ומייעץ לאופ"א, טען בראיון לרשת ITV הבריטית שאם הפרמיירליג רוצה לחזור לפעילות, אי אפשר לשחק שני משחקים בשבוע ויש לבודד את כל השחקנים לאורך כל הזמן בו הם משחקים. "אם מבודדים את הקבוצה לחלוטין במשך שבועיים ואף אחד מהקבוצות לא פוגש מישהו שאינו בקבוצה ואף אחד לא נדבק, אז אפשר לשחק. אבל זה חשוב לבודד לאורך כל הליגה, כי אם שחקן נפגש עם בן משפחה חולה ועושים לו בדיקה באותו היום, ייתכן שלא יזהו שהוא נדבק. אפשר לזהות את הנגיף בגרון שלושה ימים לפני שמפתחים סימפטומים".
ואן ראנסט טוען גם שיש בעיה חברתית-מוסרית בבדיקות לכדורגלנים. "אם קשה להשיג בדיקה גם אם אתה חולה, שמירה של בדיקות לשחקני כדורגל עשויה להיות לא נכונה מבחינה חברתית". באיטליה, אגב, הגיעו להסכם לפיו קבוצות יממנו חמש בדיקות על כל בדיקה שהן עושות.
ואן ראנסט מוסיף כי "יש גם בעיה אם השידורים יהיו בערוצים בתשלום - אנשים יגיעו לחברים כדי לראות את המשחקים. זה רק אנושי, אבל מבחינתי זה לא רעיון טוב בזמן מגפה".
בפרמיירליג מודעים לכך וכבר עובדים על אפשרויות של אוהדים להתכנס יחד בצורה בטוחה. למשל, שידור משחקים בדרייב-אין. קבוצת מיטיולן הדנית תפתח מתחם כזה במגרש החניה של האצטדיון שלה, ובפרמיירליג שוקלים לאמץ. בפרמיירליג חושבים גם על "צפייה משותפת דיגיטלית", ולאפשר לאוהדים לשלם כדי שתמונה שלהם בגודל מלא תשב במקומם באצטדיון. כמו כן, ישנה אפשרות לכך שהשידורים יפתחו לכלל הציבור בפעם הראשונה מאז 1992.
האינטרסים הכספיים להחזיר את הספורט למרקעים הם עצומים. ליגות יאבדו מאות מיליונים אם לא יספקו תוכן לשידור עבור הבעלים של זכויות השידור, שיאבדו מאות מיליונים בעצמם באובדן מנויים והכנסות מפרסום. בנוסף, האינטרסים של פוליטיקאים מסויימים להחזיר קצת מהנורמליות לחיים של אנשים וגם להעניק להם אירועי אספקיזם משמעותיים שיסייעו להשאיר אותם בבית - גם כן ברורים.
כאמור, רוב המדענים מתנגדים לקיום ספורט מקצועני, אבל הרבה גורמים מאוד חזקים - חברות תקשורת גדולות, פוליטיקאים וגם לא מעט 'בוחרים' - דוחפים לכך שיתקיימו משחקים. "אם זה היה תלוי רק במדענים לא היינו חוזרים לשחק עד 2021 לפחות", אמר גבריאלה גראבינה, יו"ר התאחדות הכדורגל האיטלקית. "אז האם אנחנו צריכים להשעות את הכדורגל - נכס כלכלי וחברתי משמעותי במדינה שלנו - לכל הזמן הזה? השעייה כזו תותיר רבים מאוד ממורמרים".
כנראה, שבסופו של יום זה יהיה תלוי בכמה המדינה יכולה להרשות לעצמה מבחינה ציבורית לשחק בספורט בזמן שבבתי החולים נאבקים בקורונה. וזו כבר לא שאלה שמדענים ורופאים יכולים לתת עליה תשובה. "הייתי אוהב את זה אם כל ענפי הספורט היו חוזרים" סיכם ד"ר פאוצ'י. "אבל כרופא ומדען, אני חייב לומר שכרגע, כשמסתכלים על מה קורה במדינה, אנחנו לא מוכנים לזה עדיין".
