שוק העברות הכדורגלנים: הקבוצות חכמות יותר
מחקרים, ניתוחים ומנהלים חכמים יותר מובילים לפעילות יעילה יותר של הקבוצות (העשירות) בשוק העברות השחקנים
קבוצות הפרמיירליג הוציאו סכום של 230 מיליון ליש"ט בחלון העברות בינואר, מה ששם את ההוצאה הכוללת של הקבוצות בעונת 2019/20 על 1.6 מיליארד ליש"ט.
רק בעונה אחת הוציאו הקבוצות סכום גבוה יותר: 2017/18, אז הוציאו 1.9 מיליארד ליש"ט על רכישת שחקנים. כך לפי דלויט.
קראו עוד בכלכליסט:
- שוק העברות שחקנים: בני אדם ששולטים בגורלם של בני אדם
- כמה דברים שחשוב לזכור כשנכנסים לשוק העברות השחקנים
- הלהיט הבא של שוק העברות השחקנים: סטטיסטיקות על עמידה בלחץ
ארסנל שברה את שיא העברות שלה (72 מיליון ליש"ט על ניקולא פפה) ומנצ'סטר יונייטד שברה את שיא התשלום על שחקן הגנה (80 מיליון ליש"ט על הארי מגווייר) - מה שסייע לשוק להגיע למספרים הגבוהים השנה. בחורף, כאמור, הקבוצות באנגליה הוציאו 230 מיליון ליש"ט - כ-200 מיליון ליש"ט פחות מהשיא ב-2018 (430 מיליון ליש"ט) אבל הסכום השני הכי גבוה בכל הזמנים.
ניקולא פפה במדי חוף השנהב. ארסנל שברה את השיא שלה ושילמה 72 מיליון ליש"ט צילום: איי אף פי בדלויט מצפים מההכנסות של הכדורגל האנגלי להמשיך לטפס וכך באופן טבעי גם מההוצאות בשוק העברות לטפס. ככה זה בשוק שמחיר השחקן נקבע הרבה פעמים לפי הכסף שיש לקונה.
דבר נוסף שאפשר לראות כמגמה בשוק העברות השחקנים - לפחות באנגליה: יש פחות העברות.
ב-2017/18 עשר הקבוצות שהוציאו את הסכומים הגבוהים ביותר בשוק רכשו בין 6 שחקנים ל-17 שחקנים - כאשר לפחות שש מהן רכשו 10 או יותר שחקנים. ב-2019/20 עשר הקבוצות שהוציאו את הסכומים הגבוהים ביותר רכשו בין שישה ל-16 שחקנים - כאשר לפחות שבע מהן רכשו פחות מעשרה שחקנים. כלומר, קבוצות רוכשות פחות שחקנים אך משלמות יותר פר שחקן.
הסיבה העיקרית לירידה במספר השחקנים המצטרפים לקבוצות הפרמיירליג - בחורף בפרט ובעונה בכלל - היא אנליטית.
מספר מחקרים הראו ששינויים תכופים מדי בסגל מובילים לירידה בצבירת הנקודות. בחורף ההצטרפות של שחקנים היא שלילית בדרך כלל. המחקרים נערכו על ידי אוניברסיטאות וגם גופי מחקר שונים - וגם על ידי המועדונים עצמם ואפילו חברות ייעוץ חיצוניות.
מחקר של חברת ניתוח הנתונים מהכדורגל 21st Club גילה שממש כמעט ואין השפעה של שחקני רכש בינואר על המשך העונה של הקבוצה החדשה שלהם. עומאר צ'אודררי מהחברה אמר לאת'לטיק: "בדקנו את ההוצאות נטו בינואר של כל קבוצה ביחס לליגה ובדקנו אם יש קורולציה לשינוי בנקודות פר משחק להמשך העונה. מה שגילינו זה שכמעט ואין קורולציה או קורולציה במעט יותר חיובית. עשינו חישוב וגילינו שהוצאו של 30 מיליון ליש"ט נטו יוצרת מקסימום 0.1 יותר נקודות למשחק בהמשך העונה. אז לאורך 19 משחקים מדובר בעוד נקודה או שתיים".
לפי 21st Club כ-20% מהרכישות בינואר בחמש הליגות הגדולות הן של חלוצים. רק 14% מהחלוצים הללו כבשו חמישה שערים או יותר בחצי העונה שהם שיחקו בקבוצתם החדשה. 55% מהם אפילו לא כבשו שער ליגה אחד. השחקן היחיד שכבש 10 שערים בחצי העונה אחרי שהצטרף בינואר? פייר אמריק אובאמיאנג בארסנל (56 מיליון ליש"ט מבורוסיה דורטמונד).
פייר אמריק אובאמיאנג בחולצת ארסנל צילום: twitter
אגב, שער, לפי 21st Club, שווה כ-0.5 נקודות למשחק. אז צריך לעשות את החישוב אם החלוץ ש"בא להציל את העונה" יכול לעשות זאת.
יש לציין שמועדונים רציניים כן רוכשים שחקנים בינואר - מנצ'סטר סיטי את אמריק לאפורט וליברפול את וירג'יל ואן דייק לדוגמה - אבל בדרך כלל זה רכישות של שחקנים שעקבו אחריהם תקופה ארוכה ביותר ובינואר היתה הזדמנות להביאם. עם זאת, מדובר במקרים יוצאים מהכלל ולא הכלל.
כלומר, מועדונים שרואים ברכש - כל רכש - כאסטרטגי, יבצעו רכישה בינואר של השחקן בכל תאריך אפשרי. אם הם לא יכולים בקיץ, הם יביאו אותו בחורף. מועדונים פחות רציניים - נגיד מנצ'סטר יונייטד שמנוהלת על ידי בנקאים ולא אנשי כדורגל - ירכשו שחקן בחורף אחרי שבקיץ וויתרו על האפשרות לרכוש אותו ואף הוציאו הודעה שזה לא יקרה. מועדונים שעומדים לרדת ליגה "יהמרו" על הכסף שיש להם כדי לשמור על הסטטוס שלהם בליגה הבכירה ועל הכסף. בדרך כלל, ההימורים מסתיימים כשהמהמרים מפסידים כסף ומשחקים.
בחורף הנוכחי ראינו השאלות רבות עם אופציית רכישה. שחקנים חתמו בקבוצה לשישה חודשים עד הקיץ ולקבוצה יש אופציה על רכישתם בסכום שנקבע בקיץ. סוג העברה הזה מאפשר למועדון לחקור מקרוב את ההתנהלות של השחקן שהם מעוניינים בו לפני שהם מתחייבים על סכום גבוה יותר על רכישתו. גם זה מגיע ממחשבה יותר מושכלת ואנליטית של מועדונים רבים, בעיקר באנגליה וגרמניה - שם משקיעים כסף רב - באופן יחסי - בצוות המנהל, במעטפת השחקנים ובצוות האימון.
חברות כגון Gain Line Analytics, שנחשבת כיום לחברה מומחית - אולי יחידה במינה - במדידות מדעיות של גיבוש ולכידות בקבוצות ספורט ממליצות על וויתור על שחקנים בשוק העברות השחקנים ובניית מה שמכונה team shared experience. ניסיון קבוצתי משותף. שני מחקרים, אחד של אנדי לוקט מוורוויק, בית הספר לעסקים בלונדון ואחד של שון ברמן מאוניברסיטת ניו מקסיקו סיטי, גילה שהניסיון המשותף הוא שהגורם המשפיע ביותר על ביצועי קבוצות כדורגל וכדורסל. לוקט בדק תוצאות של קבוצות לאורך עשור בפרמיירליג וגילה שקבוצות שחולקות יותר ניסיון קבוצתי משותף מצליחות יותר ביחס לתקציב שלהן וברמן ראה שכל שנה תוספת ל-TSE של קבוצות מובילה ל-5.5 יותר ניצחונות מאשר השנה שלפני. כמו כן, שני החוקרים ודרווין גילו במחקריהם של-TSE יש השפעה ניכרת יכולות האינדיבידואל בקבוצה. כלומר, ככל ששחקן יותר זמן בקבוצה אחת, ככה הביצועים שלו משתפרים.
אוהדים אולי אוהבים החתמות חדשות בגלל המסר על "אמבציה" ו"ניסיון לפתור בעיות". אבל האמת היא שככל ששחקן עובר יותר קבוצות יותר פעמים, ככה הסיכויים שלו להצליח קטנים. במיוחד כשמדברים על מעברים בעולם הכדורגל שבדרך ככל מחייבים את השחקן החדש להתרגל למדינה חדשה, שפה חדשה ותרבות חדשה.
לעיתים חייבים לרכוש שחקן. אין פתרון בתוך הסגל או במחלקת הנוער ויש חור בעמדה על המגרש. את הרכש הזה קבוצות חכמות עושות גם בסיוע אנליטיקס, מחקר רב על האדם והשחקן וגם תוך כדי התחשבות ביכולות - האנושיות והמקצועיות - שלו להשתלב ובזמן שלוקח לו להשתלב. ואם מוצאים את השחקן המתאים אז לא חוסכים עליו. מוציאים את מה שצריך כדי לרכושו.
