7 דברים שלמדתי על הכדורסל הישראלי
מורן רוט הוא רכז לשעבר בנבחרת ישראל בכדורסל ובליגת העל. יש לו מה להגיד על מחויבות הכדורסל הישראלי לכדורסלן הישראלי, על מאמני קטסל וגם על דברים שלמד על עצמו ועל חבריו לקבוצה במגרש. "אי אפשר להסתיר מי שאתה על המגרש"
מורן רוט הוא רכז לשעבר בנבחרת ישראל בכדורסל ובליגת העל. הוא זכה באליפות (2008), גביע המדינה (2013) ועדיין מחזיק בשיא אסיסטים לעונה. הוא גדל והתחנך באשדוד, עבר בקבוצות כגון הפועל בארי, אליצור נווה דויד רמלה, א.ס רמת השרון ובשיאו הגיע להפועל ירושלים, הפועל חולון, מכבי חיפה ומכבי תל אביב. הוא שיחק כדורסל 16 עונות ב-16 קבוצות שונות. כיום הוא נשוי לנטלי ואב לחמישה ילדים. בין השאר עוסק בנד"לן ופתח בהשקעה גדולה מרכז לפיתוח שחקני כדורסל שנמצא בצפון תל אביב ומספק לכדורסלנים מגיל 13 ומעלה אימונים אישיים ופיתוח יכולות טכניות, מנטליות ואנושיות. אלו הדברים שלמד במהלך הקריירה שלו על הכדורסל והחיים עצמם.
- 8 דברים שלמדתי מכדורסל על ניהול קרנות הון-סיכון. וההפך
- 7 דברים שלמדתי כאנליסט בקריסטל פאלאס
- 7 דברים שלמדתי על כדורגל בליגות הנמוכות בישראל
מורן רוט. "יש רק דבר אחד להגיד על מכבי תל אביב, אם אין לך מאמן מאוד מאוד חזק יש הרבה מאוד בעיות. ההנהלה עם הרבה ראשים והרבה רעיונות. זה משפיע על הכל" צילום: אוראל כהן
1. חוסר יציבות יציבה
"בהפועל חולון זכינו באליפות ב-2008 אבל מה המשמעות של האליפות הזו? שנה אחרי הקבוצה כבר לא היתה אותה קבוצה. הבעלים שהיה המאמן כבר לא היה. לא עלינו ליורוליג, לא זכינו בחוזים ארוכי טווח. לא התגבשה איזשהי מדיניות, לא היתה המשכיות. הזרים עזב וכו'. זה נכון לאלופה וזה נכון לכל קבוצה בכדורסל הישראלית. חוסר היציבות זה הדבר הכי יציב שיש בכדורסל הישראלי. אין לאף אחד חזון מעבר לשנה קדימה. המאמנים אף פעם לא יכולים להיות רגועים במקום העבודה שלהם, השחקנים טובים רק כמו המשחק האחרון שלהם, כל ההחלטות - של כולם - מתקבלות מתוך מצב נתון שהוא חרדה."
2. תמיד יהיו "נשמות טובות"
"גדלתי באשדוד, שיחררו אותי כשכרטיס השחקן ביד שלי, למזלי. איכשהו הגעתי למבחנים ברמלה. עשיתי אימון ואחרי לקחו אותי לחדר עם המאמן והיו"ר. אמרו לי 'קח 1,000 שקל בחודש, תחתום אצלנו'. עכשיו, אני באשדוד הרווחתי 500 שקל. הייתי בשמיים! גם קבוצה חדשה, גם חוזה גדול ב-100% מההסכם הקודם. זה היה ענק. עדיין הרווחתי יותר במפעל בקיבוץ שעבדתי מאשר בכדורסל ועדיין - היה איזשהו מאמן שלכלך עליי, אמר שאני אהרוס את הקבוצה, שאין לי יכולת, לא יודע לנהל משחק, אין לי מושג. לא יודע למה זה קרה. אבל אם היו מקשיבים למאמן, פשוט לא הייתי שחקן היום. הרבה פעמים זה ככה בכדורסל הישראלי - מחפשים את מה שאין לשחקן, לא מה יש לו. לפעמיים מישהו לא לוקח מישהו אחר בגלל שסבא של השחקן לא קיבל אותו לקבוצה - זה קורה. אי אפשר לדעת מי נגדך".
3. אין השקעה אמיתית בשחקן הישראלי
"בגלל ענייני המיסוי וכל מיני דברים אחרים, הקבוצות לא ממש רוצות לשלם לשחקן הישראלי. גם לא כל כך רוצים שיצליח כי אז יצטרכו לשלם לו יותר. מבחינת השקעה בשחקן הישראלי - לא בשכר - אלא בתנאים, בביטחון שלו, בבריאות שלו - אין ממש השקעה. אין מערכת ששומרת עלייך. לא ברמה הכלכלית ולא ברמה הנפשית. אין לך למי לפנות אם יש לך בעיה. נגיד, אם יש לך בעיה נפשית, אתה תפנה לקבוצה וינצלו את זה. זה מאוד עצוב. זה חלק מעניין החרדות. עונה אחת גרועה ושוכחים מי אתה. אתה לא יכול לנוח. אולי יש בזה יתרון אחד: אתה כל הזמן בתפיסה שאתה צריך להוכיח את עצמך. אני הרגשתי שבגלל הגודל שלי, בגלל הסיפור שלי, הייתי יכול לכל מכשול בדרך. אמרו שאני לא אצליח. קטן מדי, חלש מדי, מאבד כדורים... הספקות עזרו לי להיבנות".
4. הניצחון הוא פגם
"אני פוגש שחקנים ישראלים שבקטסל לא פיתחו את היכולת האישית שלהם כשחקן ולכן היא פגומה. מלמדים אותם בקטסל לנצח ולא מלמדים אותם לשחק כדורסל. גם בבוגרים אף אחד לא מנסה לשפר את השחקן. אני חושב ש-5% מזמן האימון בכדורסל בוגרים הוא במטרה לשפר את השחקן. הכל קשור לניצחון. כולם צריכים להתחיל לעבוד עם הילדים על היכולות האישיות שלהם כי זה מה שיעזור לכולם. אבל רוצים שהקבוצה תנצח והמאמן חושב שאם הוא ינצח בקטסל הוא יקבל תפקיד טוב יותר ולאף אחד אין סבלנות לגדל שחקנים. מתפתחים בעיקר מחוץ למוסדות הכדורסל. אני עבדתי הרבה ברחוב, עבדתי עם מאמן כדורסל שהוא חבר של אבא שלי. עבד איתי על היסודות שאין תמיד לשחקנים שאני מאמן כיום. הכדורסל בעתיד הולך להיות מהיר ושחקן צריך להיות אתלט עם עוצמות ואתלטיות. הכל צריך להיות מהיר יותר: הזריקה, היציאה מהמקום, שחרור הכדור. אני רואה שהפערים בין הזרים לישראלים רק הולך לגדל. הם מגיעים מורגלים יותר למהירות. זה מה שאני מנסה לעשות עם השחקנים שאין להם בהכרח את האינסטינקטים שיש לשחקנים שגדלו ברחוב. הם לא שיחקו בגשם ובשמש ומול שחקנים מבוגרים יותר. השחקן האמריקאי כן עשה את זה. הוא כל היום שיחק כדורסל בשכונה והוא יצירתי וקשוח ויודע לייצר לעצמו ולשמור על עצמו".
5. "השחקן הישראלי יותר מחויב"
השחקן הישראלי מפצה על מה שאין לו עם מוטיבציה מאוד גבוהה וגם מחוייב יותר לכך שהקבוצה שלו תהיה מחוברת. כי הניצחון הוא הדבר היחיד שסופרים לו ואחרי כל הפסד מורידים אותך, אז לישראלי הממוצע חשוב מאוד לנצח. אז הוא הרבה פעמים אחראי על חיבור חדר ההלבשה, על כך שחדר ההלבשה יהיה בריא ושמח. ובדרך כלל, בסוף העונה, לא יספרו לך את זה. במקרה הטוב יגידו לך 'קח תוספת שכר קטנה ותחתום על עוד שנה'. אף אחד לא יציע לך חוזה ארוך טווח, אז השחקן הישראלי יחפש איפה הוא ישתדרג כלכלית. שנה אחרי יחזרו אלייך מהקבוצה שעזבת כי מחפשים מנהיג. לא יודע אם החוק הרוסי באמת עבד. היו אמורים להיות כאן שני ישראלים בכירים בכל קבוצה, אבל היום השחקן הישראלי הוא פשוט נישה".
6. בקטנה על מכבי ת"א
"יש רק דבר אחד להגיד על מכבי תל אביב, אם אין לך מאמן מאוד מאוד חזק יש הרבה מאוד בעיות. ההנהלה עם הרבה ראשים והרבה רעיונות. זה משפיע על הכל"
"כדורסל הוא החיים שלי. אני משחק מגיל 4. חי ונושם את זה. על המגרש אתה ממוקד ומרוכז ומאוהב במשחק. זה סוג של התמכרות שמשכיחה ממך את כל הבעיות. צילום: ראובן שוורץ
7. כדורסל הוא החיים
"כדורסל הוא החיים שלי. אני משחק מגיל 4. חי ונושם את זה. על המגרש אתה ממוקד ומרוכז ומאוהב במשחק. זה סוג של התמכרות שמשכיחה ממך את כל הבעיות. קבוצת כדורסל זה כבר עניין מורכב בגלל שיש בה הרבה אנשים ואגואים ועל המגרש הכל צף. אתה לא יכול להסתיר מי שאתה על המגרש. אתה חשוף עם כל הפחדים שלך וחוסר הביטחונות שלך. בני אדם רגילים לא מגיעים למקומות האלה. לא נחשפים ככה. בתור רכז, ראיתי כשאני נותן לשחקנים שלידי את הביטחון, שאני אמצא אותם, שאני סומך עליהם, שאני רוצה בטובתם, שהם יקבלו ממני את הספייס לייצר בעצמם, שאני אתן להם את האסיסט הטוב ואלחם עבורם, זה מה שירים אותם. זה אולי מסר לחיים בכלל. אתה צריך לראות איך אפשר לגרום לקבוצה של אנשים להיות מחוברת יותר ומחויבת יותר. מנהיגות זה לגרום למי שלידך לפרוח".
