רוצים לאתר שחקנים לעתיד? תסתכלו איפה שאף אחד אחר לא מסתכל

עבור המאמר הזה רואיינו 12 מנהלי מחלקות סקאוטינג, 18 עובדים במחלקות סקאוטינג באנגליה ו-5 סקאוטים. כל המרואיינים הדגישו את החשיבות של איתור במקומות בהם אחרים לא מחפשים. הם מסבירים כי סקאוטים לרוב מחפשים ילדים במקומות הרגילים, כלומר בליגות הבכירות ביותר. אחד ממנהלי מחלקת האיתור מספר בראיון: "אנחנו יודעים שהליגות הטובות ביותר מלאות בשחקנים גדולים, חזקים ומהירים מאוד. אבל אלה לא בהכרח יהיו השחקנים שיצליחו כבוגרים. יש עוד המון שחקנים שעדיין לא מפותחים פיזית אבל טובים טכנית. הפיזיות תגיע בהמשך. הילדים החלשים יותר פיזית משחקים בליגות נמוכות יותר. אנחנו מנסים לשלוח את הסקאוטים שלנו לשם, למרות שגם הסקאוטים עצמם לפעמים נעולים על השחקנים החזקים יותר".

אימון ילדים. עבודה קשה בלמצוא את השחקן הנכון צילום: soccer services

מאמנים וסקאוטים - כדי להבין את הטענה הזו טוב יותר, בואו נשחק משחק. קחו את רשימת השחקנים ששיחקו בקבוצה שלכם בעונה האחרונה. אפשר להניח שבתחילת העונה עשיתם מבחנים ובחרתם את השחקנים הטובים ביותר, נכון? עכשיו סדרו את השחקנים לפי סדר, כשהשחקן הטוב ביותר שלכם במקום הראשון וכן הלאה. ליד כל שחקן רשמו את התאריך הלידה שלו והשנה בה הוא נולד. מבחינה סטטיסטית אפשר להניח שתאריכי הלידה של השחקנים שלכם יתפזרו באופן שווה לאורך חודשי השנה. לעומת זאת, אני מנחשת, שמספר השחקנים בקבוצה שלכם שנולדו בין תחילת ינואר לסוף מרץ יהיה גבוה יותר מאלה שנולדו בשאר חודשי השנה. ועוד, שהשכיחות שלהם בקרב השחקנים שדירגתם במקומות הגבוהים, גבוהה יותר. ההבדלים האלה יהיו בולטים יותר בקבוצות שמשחקות במרכז הארץ מאשר בקבוצות שמשחקות בפריפריה, ובשכבות הגיל הבוגרות יותר מאשר אצל הילדים.

אז מה קורה כאן? בספרו "מצוינים", מלקולם גלדוול מנתח טבלאות של שחקני הוקי. הוא מראה כי רוב השחקנים בקבוצות העילית נולדו ברבע הראשון של השנה, כלומר בין החודשים ינואר למרץ. איך תיתכן הטיה כזו? גלדוול מסביר כי בתחילת השנה המאמנים בוחנים את הילדים בקבוצות. מי שיבלטו יהיו המבוגרים יותר. ילד שנולד בינואר בשנתון מסוים יהיה, סטטיסטית, גם מפותח יותר מבחינה גופנית, חזק יותר פיזית ומבין יותר מבחינה קוגניטיבית. ילדי הרבעון האחרון יהיו מפותחים, חזקים ומבינים באותה מידה, אולי אפילו יותר, כאשר הם יהיו בדיוק בגיל של אלה שנולדו ברבעון הראשון, אולם המאמן לא מכיר את ההטייה הזו ולכן, כאשר הילדים מושווים זה מול זה ברגע נתון אחד, יבלטו השחקנים המבוגרים יותר.

כאן מתחיל תהליך של איתור, טיפוח ונבואה שמגשימה את עצמה. הילדים המבוגרים יותר מקבלים מהמאמנים מסרים סמויים על איכותם והצעירים יותר מקבלים מסרים סמויים על איכותם הירודה. לפעמים המסרים לא סמויים בכלל. בחירה של "נבחרת יהלום" או "מסומנים" מכל קבוצה מעבירה את המסר באופן גלוי וברור. בסופה של הדרך מי שיהפכו למקצוענים הם לא השחקנים הטובים ביותר באופן אבסולוטי, אלא אלה שהיו טובים יותר ביחס לאחרים בנקודת זמן מסוימת, בה הם הושוו לילדים אחרים צעירים יותר בגילם. אחרי שכל הילדים יעברו את גיל ההתבגרות היכולות הפיזיות, הפיזיולוגיות והמנטליות שלהם "יתשיירו". אבל עד אז נאבד את הילדים הצעירים ונשאר רק עם רבע מהמאגר ההתחלתי שאיתו התחלנו.

הניצחון אינו הכול. הוא כלום

במועדונים שבהם מקיימים ליגות תחרותיות בגילאי ילדים ונוער הסכנה כפולה. המאמנים וההורים הופכים את הניצחון לחזות הכול ולכן הסקאוטים מחפשים ילדים שיכולים לנצח משחקים. זאת במקום לחפש שחקנים שאולי היום הם חלשים יותר ומהירים פחות, כאלה שאולי נולדו ברבעונים האחרונים של השנה, אבל יש להם טכניקה טובה וכישורים מנטליים שיכולים להתאים בעתיד לשחקני בוגרים. העתיד של המועדונים מוקרב עבור הרצון לנצח משחקים בהווה.

מנהלי מחלקות ומאמנים באנגליה מכירים את המודלים של מאפייני גיל אבל מתקשים מאוד להתגבר על ההטייה בפועל. הנטייה שלהם היא לגייס שחקנים שנולדו מוקדם יותר בשנה ולכן הם גדולים יותר פיזית ובעלי ביצועים טובים יותר בהווה. זאת למרות שישנן דוגמאות לא מעטות על כך שדווקא השחקנים שלא ציפו מהם להצליח, בסופו של דבר עשו זאת. ראש מחלקת סקאוטינג אומר: "אתה רק צריך להסתכל על המקרה של ג'ימי ורדי כדי להבין למה לפעמים צריך לחשוב מחוץ לקופסה". סקאוט אחר אומר: "יש הרבה מאוד שחקנים טובים כיום שלא משחקים במקומות הברורים מאליהם או שנכנסים ויוצאים מהמערכת עד שהם בסופו של דבר מתגלים".

הרעיון לחפש כישרונות במקומות אחרים הוא לא חדש. אבל בגלל שכדורגל הוא הענף הפופולרי ביותר באנגליה, יש מאגר גדול של שחקנים וכך גדל הפיתוי להסתכל רק על הטובים ביותר. בשונה מענפי ספורט אחרים, חלק מהשחקנים יעשו התקדמות לא ליניארית ויעברו בין רמות או יעזבו ויחזרו למשחק. הסובלנות של מאמנים ומנהלים לשחקנים מהסוג הזה כיום היא נמוכה.

מנהלי מחלקות איתור ציינו עוד כי כיום הם לא משתמשים מספיק ביתרונות שיש למבנה הפנימי של המועדון שלהם. כך לדוגמה, לחלק גדול מהמועדונים יש מחלקות שפועלות למען הקהילה. המטרה של מחלקות אלה היא לא מקצועית, אלא אלטרואיסטית - הרצון של המועדון להחזיר לקהילה שירותים וחינוך. עם זאת, מחלקות למען הקהילה חשופות לפעמים לעשרות אלפי כישרונות צעירים, שאין להם את המשאבים להתאמן כראוי. אחד ממנהלי מחלקת האיתור מספר: "זה מטופש שאנחנו לא חושבים ביחד. הם לא מדברים איתנו ואנחנו לא מדברים איתם. זה טיפשי, הם חשופים לאלפי בתי ספר בכל שנה. יכולה היתה להיות לנו חשיפה גדולה הרבה יותר אם היינו עובדים יחד עם מחלקות אחרות במועדון".

אז איפה צריך לחפש?

כל עוד שהילדים לא עברו את גיל ההתבגרות כדאי לחפש בכל מקום. הגוף של הילדים משתנה ולכן עד אחרי גיל 14 אי אפשר לקבוע כמה השחקן יהיה חזק, גבוה ומהיר. כדאי להיזהר מהטיות של גיל כדי לא לצמצם את המאגר הראשוני. מה צריך לחפש? במאמרים קודמים פירטתי את המודל של וויליאמס וריילי על מאפייני השחקן הרצוי.

במאמר מהשבוע שעבר ציינו החוקרים מאפיינים פסיכו-סוציאליים כמו חוסן, משמעת, מחויבות ותמיכה חברתית. כך או כך, סבלנות, הזדמנות שנייה והעדפה של טורנירים על משחקים תחרותיים יגדילו את בסיס הפירמידה ויאפשרו הזדמנות שווה גם למאחרים לפרוח.

בהשראת המאמר של מתיו ריבס, מרטין לילטווד, אליסטר מקרוברט וסימון רוברטס