הבעיות של הכדורגל האנגלי דומות למדי לאלו שלנו

החוקרים מתיו ריבס, סימון רוברטס, אליסטר מקרוברט ומרטין ליטלווד בילו במשך שנה באחת האקדמיות בצפון אנגליה, ניהלו תצפיות, ראיינו 12 מאמנים ומנהלים וניתחו טקסטים על מנת להבין מהם הגורמים המשפיעים על זיהוי של שחקנים מוכשרים. החוקרים הבחינו בכמה גורמים עיקריים המשפיעים על תהליך זיהוי השחקנים. בכל אחד מהגורמים האלה הם תיארו את הרצוי - איך אמורה האקדמיה לנהוג על פי מחקרים בנושא, ואת המצב הקיים, שהוא לרוב, לא נטול בעיות. נראה כי הבעיות שאיתן מתמודדים באקדמיות הגדולות ביותר באנגליה הן בעיות שמעסיקות גם את הכדורגל הישראלי.

סוגיות כלכליות

אחת הסוגיות המשמעותיות ביותר באקדמיה שנבחנה נגעה להשלכות הכלכליות הכרוכות בזיהוי כישרונות צעירים. ההשלכות הכלכליות מתייחסות גם להוצאות של המועדון עצמו בתהליך הזיהוי וגם לאלו שנדרשו מילדים ומהורים על מנת להשתתף באימונים, במשחקים ובאירועים נלווים כמו טורנירים. לגבי ההורים, נראה כי הכדורגל הוא כיום פחות ספורט של מעמד פועלים ושחקנים שמאותרים לאקדמיות הם לרוב מרקע שמאפשר להורים לתמוך בהם כלכלית. גם מועדונים צריכים כיום להעסיק ולשלם עבור מאמנים איכותיים ומנוסים יותר מאשר עשו בעבר.

צילום: רויטרס

השלכה כלכלית נוספת היא תשלום עבור "השבחה". כדי לא לשלם למועדונים אחרים דמי השבחה על רכישת שחקן טוב, המועדונים מעדיפים לאתר שחקנים מגיל מוקדם מאוד וכך להשיג יתרון על המתחרים. כאשר שחקן נמצא בתוך המערכת קל יותר לשכנע אותו להישאר מאשר לשכנע שחקן אחר להגיע ממועדון אחר. ה"קרבות" על הילדים הם בעיקר בגילאי 5-11. שיטת העבודה של זיהוי ילדים מגיל כל כך מוקדם היא מנוגדת למחקרים הקיימים היום, שטוענת שהתמחות בענף אחד מגיל מוקדם מזיקה לילד. שיטת האיתור המוקדם יכולה להעיד על אחת משתי אופציות. האופציה הראשונה, היא שיש חוסר הבנה של מנהלי האקדמיות באנגליה את הספרות העוסקת בהתמחות מוקדמת של ילדים. השנייה, שאנשי הניהול מכירים את הספרות אבל מתעלמים ממנה בגלל התחרות הקשה בין המועדונים. זה בעיקר קורה במקומות בהם יש תחרות גבוהה על הילדים בגלל ריבוי של אקדמיות, כמו באזור לונדון. למרות שעל פי חוק אסור להן לעשות זאת, חלק מהאקדמיות מציעות לילדים תשלום כדי שיעברו לשחק אצלן. מה שמגביר את התחרות ומכאן את הרצון לאתר ילדים מגיל מוקדם.

המידע שהחוקרים אספו מראה כי כמות גדולה של סקאוטים מגדילה את הביטחון שהשחקנים הטובים יאותרו. מועדונים מעסיקים סקאוטים רבים ומתבססים על הניסיון וההצלחה הקודמים שלהם. אולם השאלה מהו ניסיון בתחום הזה היא לא אחת בעייתית.

השכלה

אחד הנושאים החשובים שעלו באקדמיה היה סביב החינוך, והבטחה שילדים בכל גיל יקבלו את החינוך הטוב ביותר האפשרי כחלק מתוך שיטת האימונים. לחינוך יש היבטים כלכליים משמעותיים אבל צוות המועדון מודע לכך שלא כל השחקנים יהיו מקצוענים ולכן יש לדאוג להם למקרה שלא יצליחו במשימה. ה-FTTM (FULL TIME TRAINING MODEL) מאפשר לאקדמיות לייצר מודלים חינוכיים גמישים שמאפשרים לילדים להמשיך להתאמן בכדורגל במקביל ללימודים שלהם.

השכלה ופיתוח מקצועי נחשבים קריטיים גם לצוות המקצועי שעובד באקדמיות. בתוכנית לפיתוח האקדמיות באנגליה יש הנחיות מפורשות לגבי דרישות ההשכלה והפיתוח המקצועי למאמנים. לסקאוטים כרגע לא נדרשת הכשרה מקצועית, אולם ישנם מועדונים שזיהו זאת כבעיה והם מציעים לסקאוטים שלהם תוכניות הכשרה שהם בונים בעצמם.

פילוסופיה מועדונית

הפילוסופיה של המועדון מגדירה במדויק איך לזהות שחקנים מוכשרים וכיצד יש להכשיר אותם כדי שיעשו את המעבר המקווה לקבוצה הראשונה. מועדונים באנגליה מתבקשים לכתוב ולהגיש להנהלת הפרמיירליג חזון ופילוסופיה משלהם. התצפיות של החוקרים הראו שלמרות שהמסמכים מאוד ברורים ובראיונות ברור לאנשים מה צריך לעשות, יש ניתוק בין החזון לבין מה שקורה בשטח. בשיחה שניהל החוקר עם שני מאמנים, הם הודו כי למאמנים חשוב הביצוע של השחקנים במשחקים כיום והם חושבים פחות על מיצוי הפוטנציאל שלהם בעתיד. דוגמה נוספת היא מספר שחקנים באימון. למרות שחזון האקדמיה מדבר על אימון בקבוצות קטנות בפועל נוצרו קבוצות גדולות של שחקנים, כיוון שהמאמנים מקווים שאחד מהם "יעשה את זה".

ילדים משחקים. לא צריכים להתמקצע בגיל צעיר צילום: איי אף פי

שעות אימון

בספר "מצוינים" של מלקולם גולדוול הוא טוען כי ההבדל בין אנשים טובים לאנשים מצוינים בתחומם הוא מספר שעות האימון שהם משקיעים. לטענתנו נדרשת השקעה של 10,000 שעות לאורך הקריירה כדי להפוך כל פעילות לאוטומטית ובכך להגיע לרמות ביצועיות של גאונות. חוק עשרת אלפים השעות מופיע כעקרון ב-EPPP, מה שגורם למועדונים לגייס ילדים לפני גיל 9 כדי להעמיס עליהם שעות אימון מגיל מוקדם. אולם דווקא פעולה זו גורמת נזק כיוון שמחקרים רבים בתחום מראים כי התמחות בגיל מוקדם פוגעת בטווח התנועה וטווח החשיבה היצירתית של הילד. טווח תנועה רחב וחשיבה יצירתית הם, במקרים רבים, תוכנות שיש לשחקנים מצוינים ומבחינות אותם מאחרים. זאת לפני שמוסיפים שחיקה וירידה במוטיבציה הפנימית.

מחקרים רבים התקיימו סביב הנושא הזה. מחקר בינלאומי דיווח כי הגיל הממוצע בעולם להתחלת באקדמיה הוא 11.95 שנים. באנגליה הגיל הממוצע הוא 10.06. זה כאמור פוטנציאל פגיעה בילד. מחקר שנעשה בגרמניה גילה כי שחקנים שהגיעו לרמת שחקני נבחרת התמחו בגיל מאוחר יותר (14 לערך).

המתח כאן, אם כן, הוא בין הרצון להעמיס שעות אימון על הילד לבין הרצון לאפשר לו להרחיב טווחי תנועה ולפתח חשיבה יצירתית, כמו גם לשמור על מוטיבציה פנימית גבוהה ולמנוע שחיקה. הפתרון יכול להיות יצירה של אימונים חווייתים ומהנים ואימונים משולבים עם ענפי ספורט אחרים (ע"ע האקדמיה של ברצלונה).

ביצועים בהווה לעומת פוטנציאל עתידי

הפרמטר הזה הוא קריטי לכל מקצוע. הוא מדגיש את כמה חשוב שסקאוטים שאחראים על גיוס יסתכלו מעבר לביצועים של השחקן בהווה ויתחשבו בפוטנציאל שלו להיות שחקן בעתיד. במילים של אחד המאמנים באקדמיה: "כל אחד יכול ללכת למגרש ביום ראשון ולהביא ממנו את השחקן הטוב ביותר. ככה יוצא שסקאוטים מביאים לנו את השחקנים החזקים, הגדולים, לעיתים הבוגרים ביותר בכל קבוצה. רק לעיתים נדירות אני רואה שמגיע שחקן שיש לו ניואנסים של מקצוען עם מאפיינים שהם מעבר למאפיינים הפיזיים. מחקרים רבים מראים שסקאוטים נוטים לסמן ילדים שנולדו ברבע הראשון של השנה (ינואר-מרץ), כיוון שהם לרוב גבוהים יותר, חזקים, כבדים יותר ומפותחים יותר מאשר חבריהם הצעירים. זו טעות שכיחה והיא נובעת מחוסר הכרה של מאפייני גיל.

מהו פוטנציאל ואיך אפשר למדוד אותו? כדי להבין את היכולות העתידיות של הילד יש להסתכל על המאפיינים הפסיכו-סוציאליים. ג'ון, אחד המאמנים באקדמיה, מסביר: "הצד האתלטי חשוב מאוד. לצד זה יש את הצד המנטאלי, שבסופו של דבר מבחין את הטובים מהשאר. יכולה להיות לך כל היכולות בעולם, אבל אתה צריך תשוקה. השחקן הטוב ביותר שהיה לי לא הצליח כי לא הייתה לו תשוקה". החוקרים מציעים ארבעה גורמים פסיכו-סוציאליים שמאפיינים ילדים בעלי פוטנציאל להפוך למקצוענים: משמעת גבוהה, תחושת מחויבות, חוסן נפשי, ותמיכה חברתית.