בגוף אני מבין: בנוער של מכבי באר שבע מאמנים גם את המוח

את עבודת הדוקטורט שלי עשיתי באנגליה, שם חקרתי את האקדמיות לכדורגל של צ'לסי וארסנל. באחת הפעמים הראשונות שבהן הגעתי לאימון באקדמיה של ארסנל, ראיתי על הדשא שחקנים שעושים מתיחות לפני האימון. הם עמדו בשורה, וביצעו תרגילי מתיחות, כל אחד תרגיל אחר. המאמן עבר בין השחקנים ושאל אותם, זה אחר זה, איזה שריר הם מותחים עכשיו. ההבנה במוסדות המכשירים את הכדורגלנים של הדור הבא היא שכדי להיות מקצוענים בעתיד, השחקנים מוכרחים להכיר את כלי העבודה החשוב ביותר שלהם: הגוף שלהם.

מכבי באר שבע. הרעיון לשיתוף פעולה עם מוסדות אקדמיים משרת בעינינו בסופו של דבר את המטרה הכללית: לייצר ספורטאים חכמים ומקצוענים יותר לטובת הספורט הישראלי צילום: שולמית גיא

עוברים במעבדה

אחד הדברים הראשונים שעשינו במכבי באר שבע בתחילת עונת המשחקים האחרונה הוא יצירת קשר עם הנהלת המכללה האקדמית על שם קיי בבאר שבע. למכללה, שמכשירה דורות של מורים לחינוך גופני באזור הדרום, יש מעבדות שבהן חוקרים רבדים שונים בגוף האדם, החל מבדיקות דם, דרך אחוזי שומן, וכלה בבדיקות של דופק במנוחה ובמאמץ.

המכללה פתחה לפנינו את הדלת ויחד עם ד"ר שרון ברק, פיזיולוגית של המאמץ ומומחית במדעי השיקום, קבענו לכל קבוצה במועדון סדנה בנושאים שונים. הנושאים שבחרנו הם יכולת אנאירובית שרירית, הרכב רקמות הגוף, סף חומצת חלב, מדידה של קצב מטבולי במנוחה - להערכה של הוצאת האנרגיה היומית, צריכת חמצן מרבית, פרופיל כוח איזוקינטי ותפקודי המערכת הקרדיווסקולרית במנוחה ובמאמץ.

הקבוצה הראשונה שמגיעה למעבדה היא קבוצת הבוגרים. השחקנים הם צעירים, בסביבות גיל 25-20, שריריים מאוד, אבל כאלה שהרוויחו את השרירים שלהם בחדרי כושר, חלקם הגדול מתפאר בקעקועים מרשימים על הגפיים. הם נראים כמו הדימוי של שחקני כדורגל מקצועניים. כשהם מתכנסים במעבדה, הם שומעים הרצאה קצרה על מסלולי הפקת אנרגיה בגוף האדם, ולומדים, אולי לראשונה, מהו התפקיד האמיתי של תוספי תזונה פופולריים כגון חלבון וקריאטין מונוהידראט. הם שמעו את המושגים האלה בתוספי התזונה שמוכרים להם בחדר הכושר. המרצה מסבירה להם שאף שהשימוש בתוספי תזונה הנו שכיח בקרב ספורטאים מקצועניים וחובבים, תוספי תזונה מסוימים עלולים להכיל חומרים המסכנים את בריאותם של המשתמשים בהם. אחת הסיבות לכך היא שבמדינות רבות תהליכי הייצור של החברות המייצרות תוספים אינם נמצאים תחת פיקוח של הרשויות הרלבנטיות ועשויים להכיל חומרים אנאבוליים, חומרים ממריצים ו/או חומרים האסורים לשימוש על פי חוקי הספורט. לכן, יש לשקול בכובד ראש ובשיתוף עם אנשי מקצוע את ההחלטה האם להשתמש בתוספי תזונה.

רק נראה פשוט

אחרי הרצאה קצרה ד"ר ברק מבקשת מתנדב. היא מחברת את השחקן, ששמו אבי, למכשיר המבצע ניטור של הדופק, שוקלת אותו ולוקחת דגימת דם כדי לבדוק רמות חומצת חלב בדם. חומצת חלב מיוצרת ומנוצלת על ידי השריר עצמו. ככל שעצימות המאמץ עולה, עולה גם קצב הייצור של חומצת חלב. לאחר מכן הוא עולה על אופני כושר מיוחדים. הלבורנטית גילה אביטל מוסיפה לאופניים משקולות (בהתאם למשקל הגוף של הנבדק). כעת על הנבדק לדווש כנגד התנגדות מהר ככל האפשר במשך חצי דקה. למבחן זה קוראים מבחן אנאירובי של וינגייט, והוא מאפשר מדידה מדויקת של היכולת האנאירובית השרירית. מבדק זה מאפשר לקבוע את ההספק האנאירובי המרבי והכוח המתפרץ של הנבדק, יכולת אנארובית ממוצעת של הנבדק (רמת תפקודם של מסלולי האנרגיה), רמת הסיבולת האנאירובית של הנבדק ומדד התעייפות השרירים הפועלים (מידת הדעיכה בהספק המכני ביחס להספק האנאירובי המרבי).

בעשר השניות הראשונות אבי מדווש מספר רב של פעמים. לקראת הסוף הוא מתעייף ובקושי משלים את המשימה. זו אמנם נראית משימה קלה, אבל המדריכות מסבירות שכל מי שמדווש כך במשך דקה עלול להקיא את נשמתו מהמאמץ הקשה. הדופק וחומצת חלב בדם נמדדים מיד לאחר הבדיקה, ושוב לאחר דקה או שתיים.

התוצאות משוות לאלה של שחקני כדור במכללות בארה”ב. בהשוואה לשחקנים האמריקאים לאבי יכולת אנאירובית מרבית גבוהה (בעשירון העליון). גם ביכולת האנאירובית הממוצעת ובמדד העייפות אבי מציג רמת תפקוד גבוהה אך נמוכה מזו שנצפתה ביכולת האנאירובית המרבית. ניר חזות, מאמן הקבוצה, רושם לו הערה במחברת: 'יש לשפר אצל אבי את היכולת האנאירובית הממוצעת'. בסדנה קצרה של שעה וחצי יכול המאמן לקבל על השחקנים שלו מידע שהוא לא יכול לקבל בשום דרך אחרת. אבי בעצמו מבין פתאום למה הוא מתעייף אחרי ריצות קצרות.

לעבודה עם מכללת קיי יש מטרה נוספת. בעיר באר שבע יש מוסדות אקדמיים מעולים, בראשם אוניברסיטת בן־גוריון, מכללת קיי להכשרת מורים ומכללת סמי שמעון להכשרת מהנדסים. אולם הרוב המכריע של הסטודנטים איננו מקומי. ברחובות העיר מסתובבת ההנחה שהמוסדות להשכלה גבוהה הם דרך למשוך צעירים מבחוץ, אבל לא באמת מיועדים לתושבי העיר. כמנהלי מחלקות ילדים ונוער במועדון הכדורגל מכבי באר שבע אנחנו מבינים שרובם הגדול של השחקנים שמתאמן אצלנו לא יהפכו להיות מקצוענים. החלומות שלהם אמנם שם, וטוב שיהיו, אך הרגליים שלנו על הקרקע, ואנחנו רואים כחלק מהתפקיד שלנו לייצר לשחקנים אלטרנטיבות לקריירה בעתיד. במסלול לחינוך גופני במכללה כבר לומדים ספורטאים מקצועניים שהבינו שלימודים אקדמיים, בעיקר בתחום החינוך הגופני, יכולים לעזור להם בקריירה, אבל יותר מזה, לפתוח להם קריירה חדשה לאחר שיפרשו. הפגישה הראשונה עם המעבדות עוזרת להפיג את החשש של הילדים מהמבנים המפוארים המסתתרים מאחורי גדרות ואת הפחד ממילים בשפה שהם לא מכירים. המפגש עם המעבדות נותן להם את התחושה שגם הם יכולים להצליח. בהמשך שיתוף הפעולה שלנו עם המכללה אנו מתכננים קורסי הדרכה בקיץ ומכינות ייעודיות ללימודי חינוך גופני בהנחה משמעותית.

לייצר ספורטאים חכמים

בין האקדמיות לכדורגל באנגליה אין תחרות. משחקים בין צ'לסי לארסנל בקבוצות הילדים מכונים "משחקים עם ארסנל/ צ'לסי" במקום "משחקים נגד ארסנל/ צ’לסי". ההנחה הבסיסית העומדת מאחורי הפרקטיקה הזו היא שאותם ילדים שמוכשרים היום באקדמיה של ארסנל יכולים לשחק בקבוצה הבוגרת של צ'לסי ולהפך, ולכן המטרה של האקדמיות היא להפוך את כל הילדים לשחקנים הטובים ביותר שהם יכולים להיות כשהם יהיו גדולים. גם אנחנו במכבי באר שבע שותפים לתפיסה הזו. כל שחקן מכבי באר שבע שישחק בקבוצת כדורגל מקצוענית כשיגדל הוא הצלחה שלנו. באותה מידה, כל מחלקת ילדים ונוער שתאמץ את הרעיון לשיתוף פעולה עם מוסדות אקדמיים, משרתת בעינינו בסופו של דבר את המטרה הכללית: לייצר ספורטאים חכמים ומקצוענים יותר לטובת הספורט הישראלי.

הכותבת חוקרת ספורט. מתמחה במניעת אלימות וקידום מקצוענות במחלקות נוער ויועצת ארגונית של מכבי באר שבע