מי רוצה אותך בכלל? הדילמה של בוסטון עם קיירי אירווינג
בפני הנהלת בוסטון סלטיקס ניצבת דילמה לא פשוטה. האם לבנות קבוצה צעירה ורעבה שמושתת על הערכים של המאמן שמתקשרים היטב עם הערכים של בוסטון סלטיקס הגדולה, או האם ללכת על קבוצת סופרסטארים סביב קיירי אירווינג?
"אם אתם תרצו אותי חזרה, אני מתכנן לחתום כאן".
ככה התחילה העונה של בוסטון סלטיקס: עם התחייבות של הכוכב הגדול, קיירי אירווינג, לחתום על חוזה חדש בתום העונה ולהמשיך את הקריירה שלו כשחקן מוביל באחת מהקבוצות המפוארות בליגה.
- פלייאוף ה-NBA שובר שיאי רייטינג העונה
- מה הופך את בראד סטיבנס למאמן כדורסל כל כך טוב?
- על צניעות וכוכבות
זה קרה כחודש לפני תחילת העונה. באוקטובר, אחרי שהעונה כבר התחילה, אירווינג כיכב בפרסומת של נייקי שבה הוא משחק אחד על אחד נגד אביו, דרדריק, באולם ריק של בוסטון סלטיקס. "אין מקום טוב יותר", אירווינג הבן אומר לאביו. את הפרסומת הוא מסיים עם אירווינג שמכריז שהוא רוצה שאף אחד אחר לא ילבש את החולצה מספר 11 אחריו. ב-NBA נהוג שקבוצה מוציאה לפרישה מספר חולצה של כוכב שלה. למשל, אף אחד לא ילבש את החולצה מספר 33 בבוסטון סלטיקס - לאחר שלארי בירד הוביל את הסלטיקס לשלוש אליפויות, כשהוא לובש את המספר 33. כלומר, אירווינג יותר מרמז שהוא רוצה להישאר בבוסטון ולהיות אגדה.
אבל אז העונה התחילה והציפיות הגבוהות מהקבוצה שהעפילה לגמר המזרח ללא שני האולסטארים הפצועים שלה - קיירי אירווינג וגורדון הייוורד - התנפצו. הקבוצה נראתה לא מחוברת, לא מגובשת וחסרת זהות. כל פעם שמשהו לא הסתדר במשחק, הקריסה מיהרה לבוא והקבוצה רשמה הפסד אחר הפסד. ואז הגיע פברואר וקיירי אירווינג אמר לעיתונאים "לשאול אותו ביולי" לגבי עתידו. זו היתה חזרה ברורה מהכרזות הנאמנות שלו לבוסטון. חזרה מדברים שהפכה את עתיד בוסטון סלטיקס, עתיד בירוק נוצץ לפני העונה, לעתיד בירוק קודר במיוחד. מלבד החוסר ביטחון שהחדיר למועדון ולקבוצה, אירווינג הגיע לאימונים במצב רוח משונה, הוא גם טרח למתוח ביקורת בפומבי על השחקנים הצעירים, לזלזל בהישגים שהגיעו אליהם בעונה שלפני, להזכיר להם פעם אחר פעם שהוא קלע את אחד מסלי הניצחון הגדולים בכל הזמנים של הליגה (בגמר 2016 נגד גולדן סטייט), לצעוק בפומבי על חברים לקבוצה ברגעים מכריעים, ולהפוך כל מפגש עם עיתונאים לדרמטי במיוחד.
הכול היה "סביבו" - מחוץ למגרש וגם במגרש עצמו. באיזשהו שלב של העונה, אירווינג אף התקשר ללברון ג'יימס כדי "לבקש סליחה" על איך שהתנהג כשחקן צעיר - שזה סוג של מהלך לברון ג'יימסי - מנהיגות פאסיב-אגרסיב שנועדה לשים באור לא מחמיא את החברים לקבוצה ולהראות ש"המנהיג" עושה הכל למען הקבוצה. במסע למערב לקראת תום העונה קיירי גם "התנצל" בפני הקבוצה על איך שהתנהג לאורך העונה הרגילה. הוא הבטיח שהוא יצטיין בפלייאוף כפי שהיה רגיל לאורך הקריירה שלו לצידו של לברון בקליבלנד וינהיג את הקבוצה בצורה חיובית. בוסטון גם סבלה מכך ששחקנים שלקחו את הקבוצה לגמר המזרח בעונה שעברה, הרגישו ש"עברו מתא הנהג לבאגז'" כפי שהגדיר זאת טרי רוז'ייר, הרכז המחליף של הקבוצה. "השחקנים של בוסטון הפסיקו לסמוך אחד על השני", לפי ג'קי מאקמולן מ-ESPN. ההתנהלות של קיירי רק החריפה את הבעיות הללו.
בוסטון עפה השבוע מהפלייאוף לאחר שהפסידה 4-1 בחצי גמר המזרח לקבוצה הכי טובה בליגה - מילווקי באקס, קבוצה חסרת רחמים עם כוכב עצום בדמותו של יאניס אדטוקומבו. אירווינג זרק 104 זריקות וקלע רק 102 נקודות בסדרה. הוא שחקן סלטיקס הראשון שקולע ב-40% או פחות ב-4 משחקי פלייאוף רצופים מאז סם ג'ונס ב-1966 (!). "הייתי צריך לזרוק עוד יותר", אמר במהלך הסדרה. ג'יילן רוז, פרשן ESPN, אמר ש"השחקנים יארזו עבור קיירי את המזוודה ויסיעו אותו לשדה התעופה". אירווינג, שהגיע לבוסטון סלטיקס כדי לצאת מהצל של לברון ג'יימס ולהנהיג קבוצה משלו, הותיר אחריו בסיס אוהדים עצבני וחדר הלבשה שבור. "צריך ללמוד מזה", אמר אירווינג בתום הסדרה. "אתה חוטף בראש וממשיך הלאה". אף אחד לא יודע אם ההמשך יהיה בבוסטון או במקומות אחרים. אירווינג מקושר למעבר לניו יורק ניקס ביחד עם חברו קווין דוראנט, שגם כן מקושר למעבר לתפוח הגדול.
וייתכן מאוד שקיירי פשוט נחשף - בפעם הראשונה - כשחקן שלא יכול להוביל קבוצה ושהוא פשוט "מספר 2" מצוין. כלומר הוא לא יכול להיות השחקן הכי טוב בקבוצה כפי שהוא חשב שהוא. הנתונים מראים שעם לברון על המגרש בפלייאוף, קיירי זורק ב-47% ו-43% מהשלוש. במדד פלוס/מינוס (תרומתו הכוללת) הוא על פלוס 359. ללא לברון על המגרש איתו קיירי 41% מהשדה, 34% מהשלוש ומינוס 49. כלומר, הוא חייב כוכב על כמו לברון לצידו כדי למצוא את המקום שלו על המגרש ולתרום לקבוצה.
המאמן איבד מערך מניותיו
המאמן של בוסטון, בראד סטיבנס, איבד הרבה מערך המניות שלו העונה. הוא לא הצליח לשלב את הכישרונות ההתקפיים. ולמרות שאין ספק שהבעיה העיקרית בכימיה הקבוצתית היתה המנהיגות הרעילה של קיירי - הכוכב אפילו הודה בזה במהלך העונה - סטיבנס לקח אחריות לכישלון. "אני הראשון שאגיד שזו העונה הקשה ביותר שלי כמאמן ובסוף היום, כמאמן, כשאתה לא מצליח למצוא את ההתאמות הנכונות, זה אשמתך. אני אחקור לעומק איך אני יכול להשתפר". סטיבנס מגיע מאוניברסיטת באטלר, שם תמיד הצליח הרבה מעבר לציפיות. "אם אין לך צניעות, הצלחה יכולה להיות גורם שמשתק אותך", הסביר סטיבנס לפודקאסט Freakonomics. "הדרך של באטלר היא בעצם מחויבות למשהו גדול יותר ממך".
מדובר על סך ערכים ועקרונות משנות העשרים של המאה העשרים שמצפים ממאמנים ושחקנים כיום לחיות לפיהם כל יום: צניעות, תשוקה, אחדות, 'שירותיות' והכרת תודה. לא בונים כוכבים בקולג' בבאטלר, בונים קבוצה. זה בא לידי ביטוי בכך שהסיסמה על חולצות השחקנים היא Team Above Self, זה ממשיך בכך שאין קפטן לקבוצה (מכולם מצפים להתנהג כמו קפטנים) וזה מתחיל בגיוס שחקנים שמבינים שכישרון לבד לא מספיק לכלום, ושחייבים להקריב מהאישי כדי שהקבוצה תצליח. בבאטלר פסלו ופוסלים שחקנים מוכשרים מאוד שרוצים להצטרף לקבוצה אם מבחינה אישיותית הם לא מתאימים למחשבה הקולקטיבית הנדרשת מהשחקנים של הקבוצה. אחת מהשאלות ששואלים בשיחות גיוס? "איזו סיטואציה תעדיף, שהקבוצה שלך מנצחת אבל קלעת 5 נקודות או שקלעת 20 נקודות אבל הקבוצה שלך הפסידה".
זה לא הכול. סטיבנס הכניס אלמנטים של צניעות לליבת התוכן שהעביר לשחקניו. בסגנון המשחק (מסירות, תנועה רבה ללא כדור, חסימות וסיוע אחד לשני בהתקפה והגנה), באימונים, בתרגילים, בתפקידים, בשגרות בין המשחקים והאימונים, אחרי הפסדים וכו'. השחקנים תמיד נדרשו להעביר ביקורות על עצמם ולקחת אחריות על מעשיהם על המגרש ומחוצה לו. וזה התחיל עם המאמן שמול התקשורת הודה בטעויות, מעולם לא דיבר על שופטים ואף פעם לא האשים גורם חיצוני בהפסד. זה בדיוק ההפך מקיירי, שרוצה שכל המשחק יעבור דרכו ותמיד מוצא את מי להאשים כשמשהו רע קורה.
הבוס הגדול אחרי התקף לב
את השאלות על העתיד של בוסטון צריך להפנות כעת לדני איינג', הג'נרל מנג'ר שבמהלך הסדרה ממילווקי סבל מהתקף לב קל (השני בחייו). תוכנית העל היתה להגיע לקיץ אחרי פלייאוף טוב. להחתים את קיירי אירווינג ולהגיש לניו אורלינס פליקנס הצעה על אנתוני דיוויס, השחקן הטוב ביותר בליגה שפנוי לטרייד. לבוסטון יש את הכי הרבה "נכסים" (שחקנים צעירים על חוזה טוב ובחירות דראפט) כדי "לנצח" כל הצעה של קבוצה אחרת בליגה. ואולם, לפי כתבים שמסקרים את בוסטון, הקבוצה לא תעשה את הטרייד על דיוויס אם הכוכב של הפלינקס לא התחייב לחתום מעבר לסוף העונה - אז החוזה שלו מסתיים. דיוויס לא יגיע אם קיירי אירווינג, חברו, יחתום על חוזה בבוסטון. בכלל לא בטוח שקיירי רוצה להישאר. כלל לא בטוח שבבוסטון רוצים להחתים את קיירי.
בפני ההנהלה ניצבת דילמה לא פשוטה. האם לבנות קבוצה צעירה ורעבה שמושתת על הערכים של המאמן, שמתקשרים היטב עם הערכים של בוסטון סלטיקס הגדולה או האם ללכת על קבוצת ספורסטארים - שכוללת את קיירי אירווינג ואנתוני דיוויס. וויק גרוסבק, אחד מהבעלים של בוסטון סלטיקס, ציין העונה ש"טריידים גדולים תמיד היו ב-DNA של הסלטיקס. איינג' ידוע כג'נרל מנג'ר אמיץ שבעבר בנה קבוצה על שלושה כוכבים גדולים (פול פירס, ריי אלן וקווין גארנט). אבל קיירי לא גארנט ודיוויס - על כל מעלותיו - עדיין לא הוכיח שהוא יכול לסיים עונה כמו שצריך.
בראיון ל"אתלטיק", קנדריק פרקינס, שזכה באליפות עם בוסטון של גארנט, אלן ופירס, אמר שהוא לא ראה "יחד" בבוסטון העונה. "לא דיברו מספיק על המגרש", אמר פרקינס. "אתה רואה בשפת הגוף, שהשחקנים לא מגובשים. אתה מסתכל על הספסל ורואה ייאוש. אפילו לא ראית רגש שהוא חלק מהמשחק. הם לא היו על אותו הדף. לא עבדו אחד עם השני, לא דיברו אחד עם השני. כל אחד היה לעצמו. עושה את מה ששלו". קיירי אירווינג "הדביק" את חדר ההלבשה בהתנהלות המצוברחת והאניגמטית שלו. "הוא לא מדבר עם אף אחד מלבד טייטום", כתבו עליו בדיווחים בבוסטון.
לא ברור אם אפשר לבנות עליו קבוצת על. בשביל שכוכבים יעבדו ביחד, הם צריכים להקריב. זה מה שפרקינס ראה בבוסטון של גארנט. "כשפול, ריי ו-KG חברו יחדיו, הדבר היחיד שעניין אותם היה לזכות באליפות. והם היו מוכנים לעשות הקרבות בשביל זה. זה הדבר היחיד שהיה על האג'נדה שלהם", אמר פרקינס. "לכן הם היו מוכנים להקריב. סלטיקס הנוכחית היא עם הרבה שחקנים צעירים, כישרונות צעירים. הם עם דאגות משלהם. אני לא בטוח שהם היו מוכנים להקריב מעצמם". הכול היה יכול להיות שונה אם אירווינג היה מתנהל אחרת לפי פרקינס. "בזמני בבוסטון, המאמן לא היה אחראי על המשמעת, השחקנים היו אחראים על המשמעת. הם היו אחראים על המוטיבציה. וזה הכול התחיל עם KG. הוא היה זה שלקח את על עצמו להקריב יותר מאחרים את הזריקות שלו. שהוא מוכן להקריב מהסטטיסטיקות האישיות שלו בשביל הקבוצה. הוא אמר את זה לפול וריי. הבהיר זאת בפני הקבוצה. ברגע שהוא עשה זאת, כולם עשו זאת גם".
האם קיירי יכול לעשות זאת? האם קיירי בכלל רוצה לעשות זאת? האם הוא רוצה להישאר? האם בכלל רוצים שיישאר? יולי ממש מעבר לפינה.