בספידו לומדים מהטובים ביותר: "אבולוציה היא ההשראה שלנו"

הכריש הוא חיה בת 510 מיליון שנה. מאובני כרישים מאז לא נראים כלל כמו עשרות סוגי הכרישים שיש כיום בגלל אבולוציה שהפכה את הכרישים לציידים הימיים היעילים ביותר. כרישי הטיגריס, למשל, שוחים באופן כללי לאט, ובשילוב צבעם הנבלע בסביבתם, מאוד קשה להבחין בהם ולאתרם בחלק מהאזורים. למרות המראה העצל שלהם, הם חזקים, אולי החזקים ביותר במשפחת הכרישים. וברגע שהכריש מתקרב לטרפו, הוא יורה עצמו בפרץ מהירות המאפשר לו להגיע לטרף לפני שיספיק לחמוק. מדובר בצייד יעיל, חזק ומהיר.

ד"ר רוב בלנקינסופ, מנהל המחקר של חברת הלבשת ספורט המים, ספידו, רצה לנצל את האבולוציה של הכריש כדי "לקצר הליכים" ולמצוא את הטקסטורה המושלמת לחליפת השחייה החדשה של ספידו. "לספידו יש היסטוריה של בגדי ים תחרותיים וחדשניים", אומר בלנקינסופ בראיון ל"כלכליסט". "למשל, היינו מהראשונים להשתמש בניילון. חדשנות אולימפית היא אחד מדגלי החברה. באולימפיאדת 2008 עשינו לעצמנו שם גדול עם חליפות השחייה השנויות במחלוקת, אבל כבר ב־1992 השקענו יותר במחקר מכל חברה אחרת בתחומנו".

אנסטסיה גורבנקו ויעקב טומרקין, שחיינים אולימפיים צילום: יחצ

בלנקינסופ טוען שהבחירה בכריש באה אחרי הליך ארוך ומעניין. "אנחנו כל הזמן מחפשים יתרונות בתחומים שונים, אם זה בחלל בסיוע נאס"א ואם בטבע. אבל אני שמתי לב שההשראה הכי טובה עבורי מגיעה מטבע", אומר בלנקינסופ. "אני מנסה לעצב משהו, אבל באמת שהמעצב הכי טוב שאנחנו מכירים זה הטבע. הרי הטבע בוחר בין החיות הכי מוצלחות ויעילות ונותן להן להמשיך קדימה. חיות שעברו אבולוציה של מאות מיליוני שנים אמורות להיות מאוד יעילות. ואם המטרה שלי, כמפתח בספיד, היא שאנשים ינועו בתוך המים הכי מהר שהם יכולים, אז הדרך הכי טובה מבחינתי לעשות זאת זה לראות מי שוחה הכי טוב בטבע. איך הטבע הגיע לפתרון הכי טוב לאורך השנים, ואיך אנחנו יכולים להשתמש בזה בתור השראה. אבולוציה היא ההשראה שלנו".

וכך, חליפות השחייה של ספידו באליפות העולם הקרובה לשחייה ובאולימפיאדת טוקיו 2020 - Fastskin LZR Pure Intent ו־Fastskin LZR Pure Valor - הן בעלות מרקם של עור כריש.

בלנקינסופ מסביר שמדובר בהליך שארך, בעצם, כ־20 שנה. "בחנו את עניין עור הכריש כבר לקראת אולימפיאדת סידני בשנת 2000. היה אתגר לייצר טקסטורה או מבנה טקסטיל כבר אז. אבל מה שעשינו עם חליפות השחייה החדשות זה שהגענו לפרופ’ ג'ף פיק מלידס. הוא מומחה במאובנים (פלאונטולוגיה) ואיתו עשינו דיפ דייב לתוך האבולוציה של הכריש. מה הפך אותם למהירים יותר לאורך השנים. מה שגילינו זה שהכרישים כיום מושלמים מבחינה אבולוציונית להתמודדות עם שחייה מהירה - אבל בעבר היו כמה זנים פחות יעילים. כרישים בלי לסת וכו'. בכל מקרה, מה שגילינו והיה רלבנטי לגבינו זה שמרקם העור של הכריש שונה בחלקים שונים של גופו ושובר את המים סביבו בצורה מאוד יעילה. מה זה אומר? שבקדמת הכריש העור שונה מאוד מהעור שיש לו לאורך הגוף. העור שלו 'מנהל זרימה' של המים לאורך הגוף שלו, וזו היתה אחת הסיבות להצלחה האבולוציונית של זן הכרישים שקיים היום. זה מה שניסינו לשחזר עם החליפה".

בלנקינסופ, שעובד במעבדת AQUALAB, מנסה להסביר: "אזורים בעור הכריש ממש מגדלים את הגרר (התנגדות המים), אבל זה גורם למים לזרום ולהידבק לשטח החליפה לאורך זמן, מונע מהם להיפרד ויוצר מעין מערבולת שמגבירה את הזרם ופועלת כנגד הגרר. זה אותו עיקרון שאנחנו רואים בכדור גולף. הכדורים עם גומות עפים הרבה יותר רחוק מאשר החלקים בגלל הגומות. כדור שיש בו גומות, הוא בעצם מחזיק את האוויר במקום אחד וככה מוריד את הגרר מאחורה. זה מה שאנחנו מנסים לעשות בחליפות שחייה. חיפשנו את המרקם הנכון ובדקנו הרבה מאוד בדים כדי לבחור את הדרך הנכונה". כדי להגיע לתוצאה הרצויה מבחינת מרקם, השתמשו בספידו בשלושה סוגי טקסטורות ובדים בחליפה (החליפה היחידה עם שלושה סוגי בדים). "עשינו הרבה עבודה עם סימולציות והדמיות כדי לראות איפה האזורים בגוף האדם שבהם יש יותר גרר ואיך אפשר להשתמש בגרר הזה כמו שכריש עושה". הם גם ערכו מחקר בקרב שחיינים מקצועיים לגבי צבעים מועדפים. העבודה עם השחיינים היא החלק שבו הופכים את התיאוריה והרעיונות למוצר שמסייע לשחיינים לשחות מהר יותר.

השחיינים עזרו

"היינו בבריכה עם שחיינים ובדקנו איך הם מרגישים את הגרר עם חליפת השחייה", אומר בלנקינסופ. "שחיינים לבגדי ים הם כמו נהגי פורמולה 1 למכוניות רגילות. כשהם נוהגים במכונית רגילה, הם יכולים להצביע על אחיזת הכביש או ניפוח יתר של צמיגים בצורה מדויקת לחלוטין - כי הם כל כך מחוברים ומאוד רגישים לשינויים קטנים ברכב שלהם. שחיינים יכולים לעשות זאת עם בגדי ים. יכולים להצביע לניואנסים בצורה מאוד מדויקת". בלנקינסופ מדגיש לטובה את קיילב דרסל האמריקאי שהגיע לבדיקות ב־AQUALAB וסייע לחוקרים ולבלנקינסופ לשפר בדרכים קטנות ומשמעותיות את חליפ השחייה. "אנחנו עובדים עם מספר רב של בדים וטקסטורות שונים כדי להגיע למוצר השלם, ואנחנו חייבים לעבוד עם הספורטאים עצמם שיגידו לנו מה טוב להם יותר ומה פחות".

יעקב טומרקין, השחיין הישראלי, התרשם מאוד מחליפת השחייה. "ההרגשה מאוד נוחה וזה הכי חשוב לשחיין", אומר טומרקין, שלוש פעמים סגן אלוף אירופה במשחי גב. "בעבר היו חליפות שהיו לוחצות מאוד וזה הקשה את הפעולות המכניות. בבגד ים החדש יש שתי שכבות, מעין קשקשים כאלה מאחורה ודופן כפולה. זה גמיש באגן וברגל וזה גם נעים כמו שצריך. זה מרגיש בחלק האחורי כמו בגד כפול אבל זה גם דוחס ומהדק ומרגיש כאילו הוא מרים אותך מעל המים. אני מאמין שבתנאים סטריליים זה סוג של חליפה שיכולה לשפר את הביצועים שלך ב־4-5%. ובבריכה כל שיפור, אם של 0.001 שניות ואם של 0.5 שניות, משמעותי מאוד עבורנו".

מחקר לתוך פלסיבו?

האם ייתכן שכל הסיפור עם החליפה זה סוג של פלסיבו? "אולי", אומר טומרקין. "אבל אם עשו את המחקרים ואתה מאמין להם שבזכות הבגד ים אתה תשחה הכי מהר וזה מרגיש לך ככה, אז אין שום בעיה עם זה". גם לבלנקינסופ יש תשובה. "תחושת ה־feelfast היא אמיתית. אם הם מרגישים מהירים יותר עם חליפה מסוימת, הם יהיו מהירים יותר. אנחנו לא מסתכלים רק על מה שהיא עושה בבריכה, אנחנו חשבנו קודם כל איך השחיינים מרגישים עם החליפה. אנחנו מודעים לחלוטין ללוק ולתחושה של החליפה על ההופעה של השחיין. אפקט הפלסיבו יכול להיות מאוד חיובי עבור השחיינים וזה חלק מהעבודה שלנו". למשל, בספידו בחרו בצבע השחור בגלל ששחיינים אמרו להם שהצבע השחור גורם להם להרגיש חזקים יותר.

כיום אי אפשר להוריד את הגרר ביותר מ־10%-5% מאחר שבאולימפיאדת 2008 ספידו יצרה חליפת שחייה שהורידה את הגרר ב־24%, וזה הוביל לשבירת שיאים בכל המשחים. החליפה המלאה שנקראה LZR Racer היא כיום לא חוקית לפי FINA, איגוד השחייה הבינלאומי. "אני לא שחיתי הרבה בחליפה הזו", אומר טומרקין. "אבל היא ממש היתה מציפה את השחיינים למעלה. הידקה את הגוף והרימה אותו מעל המים. לא התאמנתי בזה הרבה בגלל שידעתי שיוציאו את החליפה מחוץ לחוק. היא ממש עזרה לשחיינים עם אחוזי שומן גבוהים יותר להיות רזים יותר, קלים יותר וזה הוביל לכך ש־100% משיאי העולם השתפרו. אפילו היתה דילמה אם להשאיר את שיאי העולם הללו, חשבו שיידרשו עשורים כדי לנפץ אותם, אבל כבר אחרי 5-4 שנים שברו רבים מהם".

"אני חושב של־FINA יש אחריות להגן על הספורט", מוסיף בלנקינסופ, "והם מוודאים שהספורט יהיה סביב האתלט, לא הציוד. אני מבין את החוקים שהם יצרו. הם רוצים שההופעה תהיה של השחיין, לא של החליפה. זה אומר שהיינו צריכים לפעול ולחשוב בדרכים חדשות. הם כתבו את החוקים ואנחנו צריכים לכבד את ההחלטות. אך חשוב להדגיש שהשיאים הללו נשברו לא רק בגלל החליפות אלא בעיקר בזכות הספורטאים. הספורטאים קיבלו סיוע מהטכנולוגיה, לא ההפך. ייתכן גם שהחליפות הללו יחזרו בעתיד. זה קצת כמו נעליים לאצנים".