בדרך לטוקיו 2020: מאבק על קרקעות המטווח האולימפי בהרצליה

מאבק בין עיריית הרצליה לבין העמותה המפעילה את המטווח האולימפי בעיר, על אחת מחטיבות הקרקע היקרות והמרכזיות בהרצליה, הגיע לאחרונה אל השופט איתן אורנשטיין בבית המשפט המחוזי בתל אביב. המאבק על הקרקע החל בעקבות חוב ארנונה שצברה עמותת המטווח האולימפי במשך כ־15 שנים ועומד כיום על 11.14 מיליון שקל. אלא שבעמותה טוענים כי בקשת הפירוק שהגישה העירייה נגועה בחוסר תום לב קיצוני ומטרתה אינה להסדיר את החוב אלא לקבל לידיה בחזרה את הקרקע. מיקום הקרקע הוא מהאטרקטיביים בהרצליה, הוא משתרע על 21 דונם ברחוב ז'בוטינסקי בעיר, סמוך לבית חיל האוויר ולאיצטדיון העירוני.

המטווח האולימפי בהרצליה הוקם בתחילת שנות ה־80 על ידי אישי ציבור בהובלת יו"ר העמותה דאז, יצחק רבין ז"ל במטרה לקדם את ספורט הקליעה בישראל. ב־1983 התקשרה העמותה בהסכם חכירה עם העירייה ובמסגרתו הוענקו לה זכויות חכירה לדורות, לשתי תקופות של 49 שנים כל אחת (עד 2081) על הקרקע העירונית. במשך השנים הקימה העמותה את מבני המטווח מכספה וזכויות החכירה נרשמו על שמה. לפי העמותה, בעשור הראשון לפעילותה היא נהנתה מפטור גורף מארנונה היות שמדובר במוסד לפעילות ספורט שלא למטרות רווח. החל מ־2003, בעקבות שינוי חקיקה ארצי, בוטל הפטור והעמותה נדרשה לשלם ארנונה שלטענת העמותה היתה גבוהה במיוחד לאור סיווג המתחם כמסחרי.

המטווח האולימפי בהרצליה. חוב של 11.14 מיליון שקל לארנונה צילום: אוראל כהן

המחלוקת על הארנונה נמשכה שנים, ואליה התלווה גם ניהול עסקי כושל של העמותה. לפי העמותה, לפני כשנה וחצי התחלפה הנהלת העמותה, מהלך אשר נועד למנוע את סגירת המטווח האולימפי וחיסול ענף הקליעה בישראל, וזו ניסתה לגבש מתווה הבראה אל מול העירייה כך שניתן יהיה לפרוס את חוב הארנונה למשך מספר שנים.

לפי העמותה, ב־2017, בעקבות מגעים בין הצדדים, החלו להתמלא דרישות העירייה ובהן רישום חלק מהקרקע על שם העירייה. לטענת העמותה, למרות שקיימה את כל הדרישות, העירייה בחרה לפוצץ את המו”מ והגישה בקשה לפירוק.

מהלך זה מצד העירייה נועד לפי העמותה, להשתלט על הקרקע, מהלך שעשוי לגרום לחיסול תחום הקליעה האולימפי, בעת שמתקיימות במקום ההכנות לאולימפיאדת טוקיו 2020. כהוכחה לטענתם, מצביעים בעמותה על תוכנית המתאר הר/2530 אשר הופקדה על ידי העירייה במרץ 2017 ולפיה העיריה מייעדת את הקרקע לטובת מוסדות חינוך, דת תרבות וקהילה תוך אפשרות להוסיף 20% מהשטח אשר אינו לצורכי ציבור ויכול לשמש למגורים.

השופט איתן אורנשטיין צילום: אוראל כהן

לבית משפט הציגה העמותה את הנתונים הכספיים של שני הגופים שמנהלים את המתחם, עמותת המטווח שהקימה את מתקני המטווח וחתומה מול העירייה על הסכם החכירה, ועמותת הניהול האחראית על הניהול השוטף. לפי נתוני עמותת המטווח הכנסותיה השנתיות ב־2017 עמדו על 670 אלף שקל, והכנסות עמותת הניהול עמדו על 14.175 מיליון שקל. בעמותה אף הציגו נתוני שמאי ולפיהם שוויו של המתחם במצבו הנוכחי עם מתקני המטווח עומד על 85-82 מיליון שקל. לאור זאת הם טוענים כי הציעו לעירייה להתפנות מהקרקע תמורת פיצוי אשר יאפשר להם להקים מטווח במיקום אחר, אך נענו בשלילה.

בתגובת העירייה לבית המשפט נטען כי העמותה מתנגדת לפירוק אך לא מציגה נתונים כספיים רלוונטיים, והנתונים שהציגה הם מצגי שווא לפיהם היא אינה חדלת פירעון. עוד נכתב בתגובת העיריה, כי בעבר נבחנה האפשרות להסכמים שונים ואלה נפסלו, "כל הצעות העמותה לסילוק החובות נבחנו בעבר על ידי העירייה ונדחו, כאשר מטרת ההצעות היא לכפות על העירייה שימושים שונים במקרקעין בניגוד להסכם ההקצאה, תוכנית הקרקע וצורכי העירייה ותושביה". לסיכום טוענת העירייה כי “אין וודאות שההכנסות העתידיות עליהם מסתמכת העמותה לצורך התשלומים בהסדר הנושים אכן ייצאו לפועל".