סוף עידן האפוטרופוסים
מה המשמעות לגבי העתיד של ארסנל שתוחזק בידי בעלים אחד בלבד? זהו סוף העידן שהתחיל בסוף המאה ה-19
בשנות השלושים של המאה שעברה, כשבריטניה והעולם כולו רעדו מקור בחורף הכלכלי הקשה ביותר, ארסנל פרחה וזכתה לשם "לאקי ארסנל" או "בנק אוף אינגלנד": במועדון השקיעו משפחות אמידות מלונדון והם מימנו את בניית היציע המזרחי של הייבורי עם היכל משיש ועיצוב ארט דקו חדשני. הקבוצה, אותה בנה הרברט צ'אפמן האגדי, זכתה בחמש אליפויות ותחנת הרכבת התחתית ג'ילספי רואד קיבלה את השם "ארסנל". אותם שנים קשות לכל העולם היו השנים הכי טובות בהיסטוריה של ארסנל, שהפכו אותה לקבוצה האהודה ביותר באנגליה - וזאת אחרי שב-1929 הבעלים הנרי "מעטפות חומות" נוריס עזב את המועדון אחרי 19 שנים בהן העביר אותו לצפון לונדון, בנה את הייבורי, העלה את ארסנל לליגה הבכירה בצורה מפוקפקות (על חשבון טוטנהאם) ונאלץ לפרוש בגלל שחיתויות.
קראו עוד בכלכליסט:
- סטן קרונקי רכש מניות ארסנל ב-550 מיליון ליש"ט
- אונאי אמרי בארסנל: הבחירה הבטוחה
- היה טוב וטוב שהיה: 6 הערות על התפטרותו של ארסן ונגר מארסנל
סטן קרונקי. לא איכפת לו מהאוהדים צילום: רויטרס המשפחות העשירות שהחזיקו בארסנל היו מהאליטה העסקית והפוליטית של לונדון. בין השאר ישבו בהנהלה סר ברייסוול סמית' (שנבחר לראשות לונדון) וסמואל היל-ווד, פוליטיקאי ובן למשפחה שהקימה את תעשיית הכותנה בבריטניה. גם משפחת קאר, שם דבר בתעשיית המלונאות באנגליה לצד נדבנים אחרים החזיקו במועדון ומימנו אותו. הם ראו בו עמותה לעשיית צדקה ופעולות קהילתיות. הם לא לקחו דיבידנדים וכינו את עצמם "אפוטרופוסים" של המועדון כחלק מתפיסת ה- custodianship בכדורגל האנגלי: אנשי אליטות ששומרים על המועדון ומעניקים מהידע ומהכסף שלהם כדי לשמר את מקומו בקהילה.
בשנות השמונים הבנים והנכדים של אותם מכובדים התחילו להרוויח מעט כסף על ידי מכירת מניות של הקבוצה. דיוויד דין, יזם יאפי צעיר, רכש מניות במועדון לאורך שנות השמונים ובשנת 1991 והיה לאחד מהאנשים החשובים ביותר בהפיכת הליגה האנגלית לפרמיירליג. בהמשך נכנס גם דני פיזמן, סוחר יהלומים, למועדון, כשרכש מניות של דין, ואחרי שהשניים התנתקו בגלל חילוקי דעות על המועדון - החלה מכירת המניות למיליארדרים הזרים.
מגרש משחקים של מיליארדרים
דין ופיזמן - שני יהודים ואנשי עסקים ממולחים - לא היו בעלים של כל המניות של ארסנל (שהרבה מהמניות שלה נותרו בידי משפחת היל-ווד, ברייסוול-סמית' וקאר) אבל ניהלו את המועדון משנות השמונים עד אמצע שנות ה-2000 והפכו אותו ממועדון בריטי מכובד לאחד מעשרת המועדונים השווים ביותר בעולם. הם עשו זאת על ידי השקעות חכמות בסגל השחקנים ובניית אצטדיון אמירייטס. אבל השניים גם הסתכסכו על רקע הניהול של ארסנל ובסופו של דבר היו חתומים על העברת הקבוצה לידיהם של שני מיליארדרים, שאת שניהם הביא דין לשולחן: סטן קרונקי האמריקאי (שרכש 67% ממניות ארסנל) ואלישר אוסמאנוב הרוסי (שרכש 30%).
מסוף העשור הראשון של שנות ה-2000 ועד שבוע שעבר, קרונקי ואוסמאנוב - שני מיליארדרים (אוסמאנוב אוליגרך מקורב לוולדימיר פוטין וקרונקי הוא בעלה של אן וולטון, אחת מהיורשות של רשת וול־מארט) החזיקו בקבוצה, כאשר לקרונקי - בעל המניות הגדול - הוא בעל השליטה המלאה, ואוסמאנוב - למרות החזקה של 30% ממניות הקבוצה - היה ללא מקום בהנהלה או בדירקטריון.
לגבי ה-custodianship? הקונספט די מת בארסנל, שנהפכה לעסק כמו שאר עסקי הספורט של קרונקי (הבעלים של לוס אנג'לס ראמס מה-NFL ודנבר נאגטס מה-NBA).
האפוטרופוסים היו בעלי מיעוט מניות (3%) - אוהדים שהתאגדו תחת תוכנית Fanshare החזיקו במניות ארסנל, שנסחרה דרך בורסת NEX הקטנה שבלונדון. המניות לא העניקו לאוהדים שליטה כלשהי אבל כן חייבו את המועדון להתנהל בשקיפות מלאה - מה שאפשר לאוהדים קריאה מלאה של הדו"חות וסייע להם לראות כאשר משפחת קרונקי שילמה לעצמה 3 מיליון ליש"ט (דרך KSE, חברת ההחזקות של קרונקי) על "ייעוץ". הקרונקים לא לקחו יותר שכר או "תשלומי ייעוץ" לאחר שאוהדי ארסנל מחו על כך באצטדיון וברשתות החברתיות.
בשבוע שעבר KSE רכשה את המניות של אלישר אוסמאנוב. להיות רוסי בעל נכסים באנגליה הפך לעניין לא משתלם ואפילו בעייתי בגלל היחסים המתוחים בין רוסיה לבריטניה. כדי לרכוש את המניות KSE תשלם 602.4 מיליון ליש"ט כאשר קרונקי שם רק 45.4 מיליון ליש"ט מכספו שלו (הונו המוערך עומד על כ-6.5 מיליארד ליש"ט). שאר הכסף, 557 מיליון ליש"ט, מגיע מהלוואה לשנתיים מהבנק הגרמני דויטשה בנק. עלות ההלוואה היא 5.6 מיליון ליש"ט לשנה כאשר לפי החישובים עם עלות הריבית, תעמוד על כ-15 מיליון ליש"ט בשנה.
בהודעה לבעלי המניות, KSE הודיעה כי ההלוואה לא תשפיע על הפיננסים של ארסנל וכי הריביות לא ישולמו מהכנסות ורווחי ארסנל. עם זאת, הרכישה של המניות של אוסמאנוב מאפשרת העברת ארסנל לבעלות פרטית לחלוטין. קרונקי יכול להגיש הצעה על כל המניות שנותרו מחוץ לידיו ובעלי המניות, על פי החוק, חייבים למכור לו. אם יסרבו, קרונקי יוכל לרכוש אותן ללא הסכמת בעלי המניות. כך, בעצם, הולכת להיגמר ההשפעה המינימלית של האוהדים - שמלבד העובדה שיכלו לראות את כל הדו"חות גם נפגשו בכנס בעלי המניות השנתי (AGM), שם שאלו את ההנהלה שאלות. שאלות שלא תמיד ההנהלה שמחה לענות עליהן.
קרונקי בעצם יכול עכשיו להעביר את כל הניהול של ארסנל לארה"ב - למדינה ללא מס חברות כגון דלוור - ולנהל את הקבוצה משם. הרחק מהקהילה שלה. מלבד הגשת דו"חות שיחשפו יותר מ-9 חודשים אחרי הגשתם דרך "רשם החברות" הבריטי (Companies House) אוהדי ארסנל לא יוכלו לפקח כלל על ההוצאות של קרונקי. כלומר, לא תהיה לו שום בעיה לשלם לעצמו דיבידנדים או להחזיר את הריביות מההלוואה מכספי המועדון. לפי דיוויד אורנסטין, כתב BBC המסקר את ארסנל, זה החשש הגדול והדבר המשמעותי ביותר ברכישת 97% מהמניות של ארסנל על ידי KSE.
סטן וג'וש קרונקי. לא להאמין לכתבות יח"צ צילום: איי אף פי סטן השקט וג'וש הלא מוכר
לפי אנדרו מאנגאן, בלוגר אוהד ארסנל (arseblog), "זו דאגה רצינית עבור אוהדי ארסנל שעכשיו עומדים בפני מציאות בה המועדון שלהם נמצא בבעלות פרטית של איש אחד. וזה מקור לדאגה. ברגע שאדם אחד הוא הבעלים, הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה במועדון והאוהדים לא יכולים לעשות דבר כדי לעצור זאת. זה התסריט הגרוע ביותר. תראו מה קרה בקובנטרי, שנרכשה על ידי קרן גידור לונדונית ונותקה לחלוטין מהקהילה שעטפה את הקבוצה".
קרונקי הוא הבעלים של ארסנל מאז 2011 וכמעט ולא שוחח או יצר קשר עם האוהדים. הוא מכונה "סיילנט סטן", סטן השקט, ובפעמים היחידות שדיבר עם התקשורת או און-רקורד, כינה את האוהדים לקוחות ולא באמת חשף חזון ברור כלשהו לקבוצה. מאז שהוא הבעלים הקבוצה הפכה מחברת קבע בליגת האלופות לקבוצה שמדשדשת בבינוניות. ככל הידוע, לא השקיע אגורה מכיסו כדי לחזק את הסגל. "זה הולך להיות קשה לחזור לגדולה", לפי arseblog, "בטח אם קרונקי לא ישקיע כסף משלו בקבוצה".
קרונקי, שנתן לבנו, ג'וש, את המנדט לנהל את ארסנל, ציין בהודעה לתקשורת - דרך KSE - שהבעלות הפרטית "תאפשר להרחיב את האסטרטיגה של המועדון והאמביציות שלו. KSE מחוייבת להיות הבעלים לטווח הארוך של המועדון". אך שום דבר לא מנע מקרונקי לנהל את הקבוצה כפי שהוא רואה לנכון בשנים האחרונות.
קרונקי זכה בשלוש אליפויות ביותר מ-60 עונות מצטברות כבעלים של קבוצות ב-NBA, NHL, MLS ו-NFL. עם זאת, הוא כן ראה את הקבוצות שלו מכפילות ואף יותר מכך את השווי שלהן מאז שהוא הבעלים שלהן. כבעלים אמר ש"לנסות להשקיע בשביל לזכות בהכל זה התאבדות".
קרונקי. העביר את הקבוצה ללוס אנג'לס למרות הצעות מסנט לואיס צילום: רויטרס הרג את הראמים
קרונקי הוא איש עסקים קר ומנוכר. למרות כתבות יח"צניות שמלמדות על העניין שלו בשחקנים צעירים בארסנל, הוא מבצע פעולות אך ורק במטרה אחת: להרוויח יותר כסף.
ניתן לראות זאת במעבר של הראמס מסנט לואיס ללוס אנג'לס.
לפני מספר שנים החליטו ב-NFL להעביר קבוצה ללוס אנג'לס. שלוש קבוצות הגישו מועמדות למעבר: סן דייגו צ'ארג'רס, אוקלנד ריידרס וסנט לואיס ראמס של קרונקי. ה-NFL ביצעה בדיקה עם הערים סן דייגו, אוקלנד וסנט לואיס כדי לראות כמה הן מוכנות לשלם בשביל להשאיר את המועדונים אצלן.
סן דייגו ואוקלנד ממש לא הראו מאמץ להשאיר את הקבוצות שלהן בעיר. ההיפך, הדו"ח שהוציאו היה מספיק בקושי. סנט לואיס, לעומת זאת, הגישה הצעה בת 500 עמודים בנוגע להשארת ראמס בעיר ולהפוך אותה לקבוצה עשירה יותר - כולל תוכנית להשקיע 400 מיליון דולר ציבוריים בבניית אצטדיון חדש ומודרני. זו היתה ההצעה הטובה ביותר שה-NFL קיבלה. מה קרונקי עשה עם ההצעה? הוא תבע את העיר וטען שהיא תביא לחורבן כלכלי של הראמס.
המטרה היתה לשרוף את הגשר כדי להצדיק את המעבר ללוס אנג'לס. הוא גם איים על הבעלים האחרים ב-NFL שיתבע אותם על פגיעה בעסקיו אם לא יצביעו בעד המעבר של הראמס לאל.איי. בעלי הקבוצות הצביעו בסופו של דבר בעד המעבר של הראמס והצ'ארג'רס ללוס אנג'לס (ריידרס יעברו ללאס וגאס). סנט לואיס, העיר, תבעה את ה-NFL ואת סטן קרונקי. אבל למיליארדר זה לא משנה. הקבוצה שלו הכפילה בלוס אנג'לס את השווי שלה ליותר מ-3 מיליארד דולר וכעת נמצאת באחד מהשווקים הגדולים בעולם. והכי גרוע? קרונקי הוא יליד סנט לואיס והיה אוהד של הקבוצה. אבל כל זה לא שינה שום דבר. הוא ראה את האופציה להגדיל את ההון שלו וההכנסות שלו וביטל כל חיבור רגשי או קהילתי של הקבוצה לעיר.
איאן רייט, אגדת ארסנל, מבין משהו בכל הנוגע לקהילה ולקבוצה. הוא צייץ על ארסנל ביום שנרכשה סופית על ידי קרונקי. "זה יום עצוב מאוד עבור האוהדים בעלי המניות שכבר לא חלק מהמועדון" כתב בטוויטר. "דמיינו לעצמכם שזה לא היה קשור אך ורק לכסף אלא זה היה קשור למועדון, לקהילה ולאוהדים... כל ההתרגשות שאנחנו מרגישים בקשר לאונאי אמרי, המאמן החדש, לא היתה מרגישה כמו בזבוז".
רייט המשיך לייצג את הדעה הרווחת לגבי קרונקי גם בסאן. "הבחור הזה שנשאר מאחורי הקלעים לאורך כל הזמן שבו היה מזוהה עם ארסנל, הוא לא בדיוק האיש שיעקור עצים ממקומם כדי לעשות את הדבר הטוב ביותר עבור המועדון. אם כבר, הוא יעקור עצים עבור מה שיעשה לעצמו טוב ולא עבור אף אחד אחר. זו דאגה אמיתית ועכשיו יותר מתמיד. הוא יעשה הכל כדי להרוויח כסף מארסנל, לא ההיפך".
וכעת הוא יוכל להרוויח מארסנל ואף אחד לא באמת יידע מזה בזמן אמת. ואם הוא מוכן לשלם על זה 45 מיליון ליש"ט מכיסו, זה אומר שהוא ככל הנראה ירוויח הרבה יותר.
