פרשנות
מירי רגב הפסידה ל-BDS מגול עצמי
ההתעקשות להפוך משחק פרטי לאירוע לאומי-פוליטי הפך את ישראל-ארגנטינה לפארסה אדירה. רגב צריכה לקחת אחריות על הביטול - בדיוק כמו שהיתה חוגגת על הבאת מסי לירושלים
כבר לפני שבועיים מקור אמר לכלכליסט שהמשחק שהיה אמור להתקיים במוצאי שבת בין נבחרת ארגנטינה לנבחרת ישראל ב"סכנה". המקור הלך רחוק וציין כי הארגנטינאים ישתמשו בתירוץ של ה-BDS והלחצים שמופעלים על השחקנים ועל התאחדות הכדורגל הארגנטינאית כדי לצאת מהמשחק. ואולם, הכלבים נבחו והשיירה עברה. מה עברה? עברה ברעש וצילצולים. ואז הגיע הפיצוץ (הצפוי) שמותיר את ישראל עם שברי תדמית בידייה.
מירי רגב. התעקשה צילום: אורן אהרוני
קראו עוד בכלכליסט:
- ההחמצה הגדולה של הרפורמה בתקצוב הספורט
- יש סיכום: מסי וארגנטינה יגיעו לישראל ב-9 ביוני
- פנייה ליועמ"ש: חשש שחלק מהכרטיסים למשחק הנבחרת מול ארגנטינה - מועברים כטובות הנאה לעובדי ציבור
אז מה קרה? חשוב לדעת.
כמעט לפני חצי שנה חברת קומטקט הגיעה לסיכום להבאת נבחרת ארגנטינה וליאו מסי למשחק הכנה למונדיאל בישראל. התשלום היה 3 מיליון דולר לכיסי ההתאחדות לכדורגל הארגנטינאית, גוף חלש ששרוי בבעיות כלכליות ופוליטיות.
דני בנעים, שבין השאר הביא לישראל את הג'ירו ד'איטליה - כנראה אירוע הספורט הגדול ביותר שהגיע למדינה - והנציגים הארגנטינאים הגיעו לכמה סיכומים שהטיבו עם השחקנים ועימו: משחק במתקן הכדורגל החדיש והטוב ביותר בישראל (האצטדיון בחיפה), מימון מלא של הטיסות, האבטחה, אירוח וכו'. ה-BDS בשלב הזה הביע את מחאתו על הגעה לישראל. לא מחאה יוצאת דופן, אלא כזו שמלווה כמעט כל אירוע בינלאומי שמגיע לישראל ולעיתים רחוקות מובילה לביטול.
מירי רגב. התעקשה צילום: אורן אהרוני
ואז נכנסה לבמה שרת התרבות והספורט, מירי רגב, עם תקציב חגיגות שנות השבעים לישראל. לרגב היה חשוב להעביר את המשחק לירושלים, לאצטדיון טדי - אצטדיון שהארגנטינאים טענו במפורש שאינם רוצים לשחק בו בגלל עניינים מקצועיים תחילה, אך גם בגלל עניינים פוליטיים פנימיים (לחץ של ה-BDS והקהילה הערבית בבואנוס איירס).
רגב התעקשה. המשא ומתן היה עיקש, ובסופו של דבר, לאחר שהובטחו כמעט 3 מיליון שקל ליזם הפרטי כדי "לכסות עלויות הכרוכות במעבר", סיכמו על המשחק בירושלים.
מבחינת בנעים, מדובר היה במעבר גרוע. באצטדיון בחיפה יש תאים פרטיים בו יכל לשכן ספונסרים של המשחק. זה היה מאפשר לו למכור כמעט את כל הכרטיסים לאזרחים ישראלים ולצאת מהמשחק הזה ברווח כספי ותדמיתי לו ולישראל.
המעבר לירושלים העלה את העלויות בצורה דרמטית, כאשר מקור מסר לכלכליסט ש"תשלום של 3 מיליון דולר לארגנטינאים, בצירוף הוצאות כבדות על טיסות במטוס חכור, אבטחה, אירוח וכדומה, יוצר הוצאות של קרוב ל-20 מיליון שקל... קומטק ודניאל בנעים הולכים להפסד שקופת המדינה תממן תמורת צילום של רגב ושל ראש הממשלה עם מסי. הפעם אין סילבן אדמס שיממן את זה" (סילבן אדמס מימן את רוב ההוצאות שהיו כרוכות בהבאת הג'ירו לישראל).
המעבר לירושלים, בניגוד לרצון של הגורמים המקצועיים הארגנטינאים, איכשהו, הצליח לעבור. כרטיסים נמכרו במאות שקלים, אקרדיטציות חולקו לעיתונאים ישראלים וארגנטינאים ונרטיבים מקצועיים כבר התחילו להיבנות. במקביל, פארסת הכרטיסים - שנבעה גם כן מהמעבר לירושלים - הפכה לסיפור היום.
ביום שני הכריזה מירי רגב בראיון בגל"צ שהמשחק בירושלים יהיה ניצחון ענק של ישראל על ה-BDS. יותר מזה, היא גם רמזה שלמרות שדווח בארגנטינה כי ליאו מסי וחבריו לא רוצים להיפגש עם פוליטיקאים ישראליים במהלך הביקור, היא וחבריה הפולטיקאים יעשו מהמשחק מטעמים פוליטיים - בכל זאת, מה שווה ליאו מסי אם לא לוחצים לו ידיים. "אנחנו נראה מי ילחץ ידיים למי" רמזה/הזהירה רגב בביטחון העצמי שמאפיין אותה. רגב עשתה את מה שאסור לעשות: צעקה "יש!" לפני שהכדור נכנס לשער.
המארגנים של המשחק רצו להגיע לסיכום שאת המשחק הזה, בירושלים, לא יהפכו ל"פוליטי" כדי לא להבריח את הארגנטינאים. אפילו הגיעו לסיכום על התנהלות הפוליטיקאים במשחקים. אבל מה שווים הסיכומים הללו בעצם? תשאלו את יולי אדלשטיין.
בכל מקרה, אתמול דווח בארגנטינה על הפגנה קטנה של ה-BDS במתקן האימונים בברצלונה בו הנבחרת הארגנטינאית מתאמנת. זה היה טריגר עבור השחקנים - שלא רצו להגיע למשחק בירושלים וחששו מההתנהלות סביב המשחק - לדרוש את ביטולו מההתאחדות לכדורגל. המשחק בוטל מבחינתם. בארגנטינה דווח שאם המשחק היה נשאר בחיפה כפי שסוכם ונשאר אירוע פרטי, הוא היה מתקיים.
אבל השרה לא הצליחה להתגבר על עצמה. השוויצה על הניצחון התדמיתי הגדול על ה-BDS. דיברה על כך ש"מסי יגיע לישראל כדי לנשק את הכותל". ניסתה לצייר את המשחק - למרות הפיאסקו הגדול - כהישג תדמיתי עבור ישראל וחשוב יותר, עבורה.
ומה קרה? הכל התפוצץ לישראל בפנים.
המארגנים טוענים שהסיבה לביטול היא "בטחונית". השחקנים "פחדו" מהגעה לאירוע. זו סיבה שלא מחזיקה מים - בטח בסוף שבוע בו מתקיים אירוע בינלאומי ענק בתל אביב - מצעד הגאווה. ואם אכן זו הסיבה - אז זו עוד פאשלה תדמיתית ענקית של המארגנים ומדינת ישראל. איומים על חייהם? גם דאע"ש מאיימים לפגוע בהם במונדיאל ולרוסיה הם לא פוחדים להגיע. זה תירוץ בבל"ת.
בכל מקרה, במקום משחק באחד מהאצטדיונים החדשים באירופה, בין אחת מהנבחרות האהודות בעולם לנבחרת ישראל, שבסגלה מספר רב של בני מיעוטים וקפטן צ'רקסי - מה שהיה מציג לעולם ישראל מגוונת, רב לאומית ופלורליסטית - התדמית הישראלית קיבלה מכה קשה מארגון BDS המטונף, שפעם אחר פעם מפסיד בקרב על הגעת כוכבים לישראל, והיום חוגג ניצחון ענק.
ההתעקשות של רגב להפוך את האירוע לאירוע פוליטי-תדמיתי בירושלים היא לא הגורם היחיד שיצר את כל הבלאגן התדמיתי והדוחה הזה. אבל היא בהחלט אחת מהאחראים למכה התדמיתית. וכמו שהיתה חוגגת עם קרדיט על הבאת מסי לירושלים בירתנו, ככה היא צריכה לקבל אחראיות לכך שכל העניין בוטל.
והמלח על הפצעים? לפי הדיווחים בארגנטינה ראש הממשלה בנימין נתניהו ניסה לבטל את הביטול והציע להחזיר את המשחק לחיפה. זה היה מאוחר מדי. המשחק בוטל. ה-BDS קיבל ניצחון משער עצמי של ישראל ובמקום אירוע נפלא לילדי ישראל, שמעריצים את ליאו מסי, קיבלנו אירוע פוליטי עם נגיעות של כל מה שמגעיל בפוליטיקה הישראלית. כפיים!
