כך יציל ה–CBD הישראלי את ה–NFL מה–CTE
לפי חברת נקסטאייג' הישראלית, CBD, חומר פעיל לא פסיכואקטיבי בקנאביס, עשוי לסייע לפוטבול להתמודד עם פגיעות ראש של ספורטאים. אלו חדשות טובות מאוד לפוטבול, שהתחיל את גסיסתו בגלל הפגיעות המוחיות של השחקנים
בשבוע שעבר התקיים ה־NFL Combine, אירוע המבחנים הפיזיולוגיים־קוגניטיביים־אישיותיים של המועמדים לדראפט של ליגת הפוטבול של ארה"ב. מלבד ספרינטים ל־40 יארד, קפיצות לגובה מקסימלי, הרמת משקולות, ראיונות עבודה ומבדקים טכניים, המשתתפים עושים גם בדיקות סמים – שבליגה, במשך הרבה מאוד שנים, התייחסו אליהן גם כ"מבחן אינטליגנציה לא רשמי". כלומר, אתה צריך להיות אידיוט אמיתי כדי להיכשל במבחן הסמים הספציפי הזה.
קנאביס. נמצא יעיל בטיפול בכאבים ופגיעות ראש צילום: gjbmiller-Pixabay
ואולם השנה, בגלל התפתחויות חברתיות ופוליטיות, לא ממש ישנה לקבוצות אם השחקנים המועמדים עישנו קנאביס או לא. לפי בליצ'ר ריפורט, קבוצות רבות פשוט לא חושבות שלעשן קנאביס או לצרוך אותו בצורה אחרת זו בעיה באישיות של השחקן המשתמש. פעם זו היתה בעיה אבל השנה, בכיר אומר ל־BR, "פשוט לא אכפת לנו ממריחואנה כמו פעם". שימוש בקנאביס פשוט לא בעייתי, ובקבוצות NFL מחפשים עדויות לפשעים אמיתיים, אלימות במשפחה והתנהגויות לא סוציאליות.
ה־NFL פשוט מגיבה להתפתחויות חברתיות. בכמה מדינות בארה"ב כבר מאשרים שימוש לא רפואי במריחואנה וגם ב־NBA הקומישינר, אדם סילבר, דיבר על כך שבליגה בודקים את הנושא. ובקרוב מאוד, כך נראה, יאפשרו לספורטאים בליגות האמריקאיות להשתתף בניסויים בתרופות על בסיס קנאביס. ומבחינת ה־NFL, ייתכן שקנאביס מחזיק בידיו את העתיד של הליגה.
פוטבול נמצא בבעיה תדמיתית ומהותית בגלל פגיעות הראש החוזרות ונשנות לשחקנים. פגיעות שגורמות למחלת CTE שפוגעת במוח. בתחילת העונה שעברה ב־NFL הודיעו שהם יילחמו נגד התביעה שהגישה המשפחה של ארון הרננדז בטענה שהליגה וקבוצת הפטריוטס לא הגנו כראוי על השחקנים מההשפעות של ספיגת זעזועי מוח חוזרים ונשנים. אולם ד"ר בנט אומאלו מאמין שלתביעה יש בסיס.
אומאלו, הרופא שגילה את מחלת המוח אנצפלופתיה טראומטית כרונית (CTE), בטוח שהמחלה היא שדרדרה את הרננדז לאלימות ולהתאבדות.
"אין שום ספק שה־CTE היא שהובילה את ארון הרננדז להתנהגות אלימה ופלילית אחרת ולהתאבדות", אמר אומאלו לאתר TMZ. הרופא ממוצא ניגרי, שעל מחקרו מבוסס הסרט "בלתי הפיך" בכיכובו של וויל סמית, מחבר בין הרננדז ושחקן פוטבול לשעבר נוסף שלדעת רבים אשם ברצח אך בכל זאת זוכה בבית משפט.
"אם תקראו בספר שלי 'לאמת אין צד', תיתקלו בפרק שנקרא 'אני בטוח שלאו.ג'יי סימפסון יש CTE'. לכן אין זה מפתיע במיוחד שארון הרננדז התאבד בסופו של דבר", הוסיף. בהתבסס על קווי הדמיון בין החיים של סימפסון ושל הרננדז, הערתו הבאה של ד"ר אומאלו נשמעת מבשרת רעות במיוחד: "עוד לא יצא לי לבחון את מוחו של שחקן פוטבול מקצועי שאינו סובל מ־CTE או נזק מוחי מסוג אחר".
הגילוי על הרננדז הוא גילוי נוסף בשורה של גילויים ומחקרים שקושרים קשר ישיר בין האלימות במגרש לאלימות מחוצה לו. לא מעט שחקני בפוטבול מסובכים בפלילים או בהכאת נשים, ובארה"ב יותר ויותר אנשים מתחילים לקשור את זה למחלה שמדרדרת אותם להתנהגויות אלימות. ה־CTE, שהתגלתה ברוב המוחות של שחקני הפוטבול, היא האיום הרציני ביותר על הפוטבול כמשחק וכענף הפופולרי ביותר בארה"ב. אבל ייתכן מאוד שלישראל יש פתרון. כלומר, למחקר ולפיתוחים ישראליים יש פתרון.
שחקני פוטבול. מחכים לפתרון של נקסטאייג'? צילום: Andrew Nelles
חוששים לשלוח את הילדים
לפי חברת נקסטאייג' הישראלית, הקנאביס עשוי לסייע לפוטבול להתמודד עם הפגיעות המוחיות שמאיימות על עתיד המשחק הגדול והחשוב ביותר בחברה האמריקאית היום. החברה מקדמת מיזם לפיתוח מוצרים מבוססי קנאביס וזאת לאחר שבינואר WADA, הארגון העולמי למלחמה בסמים ממריצים בספורט, הוציא מרשימת החומרים האסורים את ה־CBD.
ה־CBD הנה מולקולה מצמח הקנאביס שאינה פסיכואקטיבית ונמצאה כיעילה לטיפול בפגיעות מוחיות אצל חיות וייתכן שבקרוב שחקני פוטבול, שלפי מחקרים רבים מהם סובלים מ־CTE, יוכלו לצרוך "תוסף" מזון של נקסטאייג' וזה יעזור להם לטיפול במוח. איך בדיוק?
לפי אברהם דריזין, מנכ"ל החברה, "ב־NFL מחפשים להציל את הפוטבול, ומה שאנחנו עשויים להציע בעתיד זה חבל הצלה לספורט שמצד אחד כל כך גדול ועשיר ומצד שני חוטף מכות אנושות בגלל החשש של הורים לשלוח את הילדים שלהם לענף ונטישת ספורטאים. השינויים הרגולוטריים יאפשרו שימוש ב־CBD, ואז קהילת הספורטאים, שמוגבלים מבחינת צריכת תרופות, תוכל לבדוק את העניין כמו שצריך".
דריזין מוסיף: "יש מאפיינים של פגיעות ראש טראומטיות, כלומר זעזוע מוח. זה תלוי בנסיבות הפגיעה, בסימפטומים הקליניים, בחומרת הפגיעה ובהשלכותיה. פגיעת ראש חיצונית מתאפיינת בשינויים מולקולריים, ביוכימיים, תאיים ופיזיולוגיים הניתנים לחלוקה לנזק מיידי ישיר, שזה הרס מכני של רקמת מוח המתבטא בהרס כלי דם ודימומים פנימיים, היווצרות נמקים ומוות מקומי של תאים כמו גם נזק בתקשורת בין תאים ואזורים במוח. נזק מושהה הוא נזק שניוני שמתחיל רק לאחר כמה דקות לאחר הפגיעה וגורם למוות נרחב של תאים ורקמה באזור הפגיעה ובאזורים נרחבים יותר הגובלים באזור".
לפי הבדיקות, הנזק הראשוני גורם לשחרור חומרים אשר גורמים למוות של תאים שלא נפגעו, מגייס ומשפעל תאים של מערכת החיסון אשר משחררים גורמי חמצון שבעצמם גורמים לנזק נרחב.
בנוסף, חלה עלייה בלחץ התוך־גולגולתי המלווה בירידה בזרימת הדם במוח. הנזק פוגע בתפקוד מחסום הדם־מוח ומעלה חדירות ונזק מחומרים רעילים אשר במצב רגיל המוח לא חשוף אליהם. כמו כן, לנזק הראשוני והשניוני, הנזקים מפגיעת ראש יכולים להתבטא גם בהפרעות מוטוריות, חרדה והופעת התקפים אפילפטיים. ולנזק הזה נכנס הקנאביס כחומר שעשוי לסייע על ידי כך שהוא יגרום למוח לסייע לעצמו.
מה זה אומר? בגוף האדם פועלת מערכת המופעלת על ידי חומרים הנקראים אנדוקנאבינואידים שאותם הגוף מייצר בצורה טבעית. ההשפעות של צמח הקנאביס על גוף האדם נובעות ברובן מהחומרים שאותם הצמח מייצר, קנאבינואידים, ולהם יכולת להפעיל ולעכב את המערכות הטבעיות בגוף. באירוע כמו שבץ או פגיעת ראש, הגוף מגיב על ידי יצירת מולקולות של אנדוקנאבינואידים שעוזרות להגן על המוח.
כרגע עובדים בנקסטאייג' על חומרים סינתטיים שביכולתם לסייע לפעולת האנדוקנאבינואידים. לפי אנשי נקסטאייג', "הפוטנציאל הגלום בחומרים אלו נובע מכך שהמערכת האנדוקנאבינואידית נמצאה מעורבת, בין השאר, במניעת מוות תאי במערכת העצבים, הגנת המוח מפני רעילות, עיכוב גיוס ושפעול תאים של מערכת החיסון, הגנה מנזקים למחסום הדם־מוח ושינויים במבנה תאי העצב וביכולתם לתקשר זה עם זה".
אחד החומרים הראשונים שסונטזו על ידי פרופ' רפאל משולם, HU-211, נמצא יעיל מאוד בהגנה מפני הנזק המשני בפגיעת ראש במודלים בחיות. חברת פארמוס כבר החלה בניסויים קליניים בחומר, אשר נכשלו מסיבות שונות בפאזה שלישית ולא הצליחו להראות יעילות באנשים. הסיבות לכישלון הפיתוח לא לגמרי ברורות וישנם כמה הסברים הכוללים בעיות בתכנון וביצוע הניסוי במרכזים שונים בעולם ומנגד הופעתם והצטברותם של תוצרי פרוק רעילים בגוף.
שחקן כדורגל עם פגיעת ראש. לפי קבוצת חוקרים באוניברסיטה העברית, עכברושים ועכברים שספגו פגיעות מוח טראומתיות (TBI) הראו שיפור ויכולות שיקום ברורות יותר כשקיבלו טיפול מבוסס קנאבינואידים צילום: איי פי
יש חוקרים בירושלים
לפי קבוצת חוקרים באוניברסיטה העברית, עכברושים ועכברים שספגו פגיעות מוח טראומטיות (TBI) הראו שיפור ויכולות שיקום ברורות יותר כשקיבלו טיפול מבוסס קנאבינואידים. המחקר, שהובילה ד"ר אסתר שוהמי, הוא התקווה הגדולה של נקסטאייג' ותעשיית התרופות וייתכן מאוד שיוביל לתרופות שיסייעו לשיקום מוח של שחקני פוטבול, לוחמי MMA ואולי גם כדורגלנים, שרק לאחרונה אחד מהם – ראיין מייסון – פרש ממשחק בגלל פגיעת ראש. לפי שוהמי, ייתכן שהפיתוחים יובילו גם לתרופה או תוסף מזון שעשויים לעזור לאלו שצריכים להשתקם משבץ או פגיעה מוחית.
אם בישראל יפתחו תרופה או תוסף מזון שיאפשר למוח להשתקם מפגיעות קטלניות, גם יהיה פתרון תרופתי ורפואי לשחקנים, גם אנשים ירגישו פחות נורא לראות את הנעשה על המגרש והמשחק שמגלגל מיליארדים, ימשיך לגלגל מיליארדים.
