לשרוד את החגים
יותר ויותר מאמנים בפרמיירליג מתלוננים על העומס בחגים. התלונות שלהם מוצדקות, אבל הרשויות לא מקשיבות, המטרה שלהן היא כדורגל בכל יום
בספטמבר 2014 פפ גווארדיולה, אז מאמן באיירן מינכן, יצא נגד רשויות הכדורגל שדורשות יותר מדי מהשחקנים. "אנחנו הורגים את השחקנים", טען. "אנחנו דורשים מהם יותר מדי. השחקנים צריכים זמן לנוח ולהתאושש. זה לא נכון רק לבאיירן, זה נכון לדורטמונד וללברקוזן ולכל קבוצה. זה בלתי אפשרי לשחק משחק כל שלושה ימים ולשמור על השחקנים" .
קראו עוד בכלכליסט:
פפ גווארדיולה צילום: איי פי 4 שנים עברו, ופפ גווארדיולה עזב את הבונדסליגה בת 18 הקבוצות ו"השבועות האנגלים" (7/8 ימים בהם יש 3 משחקים) הנדירים, והגיע למנצ'סטר סיטי שבאנגליה. באנגליה לא עושים הפסקת חורף מפנקת כמו בבונדסליגה ובזמן שכולם חוגגים כריסמס ושנה חדשה, השחקנים באנגליה נאבקים זה עם זה בספרינט כמעט בלתי נתפס של 3-4 משחקים בשבוע, כולל משחקים כל 48 שעות.
"ההתאחדות (האנגלית) צריכה לחשוב על זה. אני יודע שההצגה חייבת להמשיך אבל זה לא נורמלי" אמר פפ גווארדיולה השבוע אחרי שחניכיו שיחקו 4 משחקים ב-11 ימים. "באנגליה אתם פשוט לא שומרים על השחקנים. אי אפשר לשחק כל יומיים. כולם ראו כמה פציעות היו לשחקנים על המגרש. אנחנו הולכים להרוג אותם. הבוסים חייבים לחשוב על העניין".
הבוס של סיטי הוסיף: "זה לא נורמלי לשחק ב-31 בדצמבר ואז יומיים לאחר מכן לשחק פעם נוספת. אני לא רוצה לבטל את משחקי הבוקסינג דיי (יום אחרי כריסמס), הם מסורת אבל צריך קצת לרווח ביניהם. אי אפשר לשחק ב-12:00 בצהריים בסלהורסט פארק ב-31 בדצמבר, ולחגוג שנה חדשה כשאתה יודע שאתה עולה לשחק ב-2 בינואר. זה בלתי אפשרי. כדורגל זה לא כדורסל או טניס. השחקנים צריכים להשתקם - רק תראו כמה פציעות שרירים יש עכשיו. צריך לשנות את לוח הזמנים".
פפ גווארדיולה צודק.
הכדורגל אינו ענף שאפשר לשחק בו מדי יום ברמה המקצועית הגבוהה. רק אם מחשבים ק"מ ששחקנים עוברים במשחק (בין 11 ק"מ עד 15 ק"מ לשחקן, תלוי תפקיד, זמן משחק וכו'), זה כמעט בלתי נתפס שדורשים מהם לעשות זאת כל יומיים. למען האמת, גם "לוח שנה רגיל", בו משחקים כל 3-4 ימים, הוא גם הזוי.
כדורסלנים ב-NBA עושים ממוצע של פחות מ-4 ק"מ במשחק. כן, הרוב בריצות מהירות מתישות - אבל גם במהלך המשחק הם נחים, מתאוששים, וחוזרים למגרש. לא מגיעים למיכל דלק ריק כמו כדורגלנים רבים. והביקורות על משחקים בק-טו-בק (יום אחרי יום) רבות. וב-NBA מנסים לצמצם את אותם משחקים. רק לשם השוואה, בממוצע שוער כדורגל עושה 5 ק"מ במשחק.
שחקני טניס רצים בין 5 ל-8 ק"מ במשחק - תלוי משחק וכמה מערכות הם משחקים. גם הם נחים בין סטים וגם את משחק ההגשות הם יכולים לנצל למנוחה בין ראלי לראלי. בפוטבול - משחק בו המאמץ העיקרי הוא להתמודד עם הכאבים והאלימות - רצים, בממוצע, 11 דקות ובעיקרון רק מעטים רצים באמת, ספרינטים לטווח הארוך (דמוי כדורגל). שחקן פוטבול רץ 2 ק"מ. כלומר, כדורגלן רץ פי 5.5 לפחות יותר במשחק.
רק בענף כדור אחד משמעותי רצים יותר משחקני כדורגל בממוצע - כדורגל אוסטרלי (Australian Rules Football). המגרש גדול יותר ושחקנים רצים בין 13 ק"מ בממוצע ל-15-18 ק"מ בממוצע. אך הם גם משחקים עד 25 משחקים בשנה ולא, כמו שקורה באנגליה בדצמבר וינואר, כ-17/18 משחקים בחודשיים. וכאמור, מדובר אך ורק על מטריקת ריצה וריצות מהירות - ללא חישוב שאר הפעולות.
קווין דה ברוינה מנצ'סטר סיטי עם סקוט דאן קריסטל פאלאס צילום: גטי אימג'ס לרשויות לא משנה. המטרה שלהן היא כדורגל בכל יום. עדיף לשדר כמה שיותר משחקים בכמה שיותר שעות. איכות המוצר פחות משנה לרשויות. "אתם חייבים להסתכל על איכות המוצר, לא רק הכמות שלו" אמר פפ גווארדיולה. והוא צודק במאה אחוז. המשמעות של יותר משחקים היא יותר משחקים גרועים עם שחקנים פצועים.
העניין הוא, שבזכות רוטציה, טכנולוגית מעקב וטכנולוגיה רפואית, מספר הימים שמפספסים השחקנים בגלל פציעות ירד באנגליה באופן קבוע בכל שנה, מ-31,228 ימי היעדרויות בעונת 2014/15 ל-12,907 ימי העדרויות בעונת 2016/17 – ירידה של 59%. אבל זה לא באמת משנה - כאשר שחקן בליגה הזו פשוט לא יכול להתאושש ב-100% ממשחק.
לפי מחקרים רפואיים באיטליה מראים כי מהירות ההתאוששות ממשחק תלויה הרבה בתזונה של השחקן ובהתנהלותו המקצועית. אם שחקן אוכל כמו שצריך ושומר על הגוף שלו 24/7 אז אחרי שלושה ימים הגוף שלו התאושש ב-80% מהמשחק ששיחק. ההתאוששות נמדדת על פי האחוזים של גליקוגן (רב סוכר, הבנוי מגלוקוז ומשמש לשימור עתודות אנרגיה זמינה) בשריריו.
כלומר, אם שחקן הוא מקצוען על, אוכל בדיוק כמו שצריך, עובד על הגוף שלו 24/7 (נגיד כמו כריסטיאנו רונלדו) ואז יש לו שלושה ימי התאוששות ושיקום, אז הוא מוכן רק ב-80% למשחק הבא שלו. אחרי יומיים הגוף שלו לא מתאושש. הוא בפחות מ-80%. יותר לכיוון ה-60%.
מחקרים נוספים הראו שהסיכוי להיפצע אחרי 4 שבועות של משחק כל שלושה ימים עולה ב-60%. כלומר, בגלל לוח השנה העמוס הכדורגלנים הבכירים של אירופה נמצאים במצב של 80% במקסימום ועם סיכוי גבוה להיפצע.
זה איום ונורא מבחינת הכדורגלנים, שיכולים לחוות פציעות או ירידה משמעותית בכושר בגלל רצף משחקים אינטנסיבי. זה נורא עבור האוהדים, שמשלמים המון כסף כדי לראות את הכדורגלנים הטובים ביותר רק ב-80% מהיכולת שלהם. זה נורא עבור קבוצות קטנות ובינוניות, שפשוט לא יכולות להרשות לעצמן רוטציה גבוהה בין שחקנים ולכן לא באמת יכולות להתחרות בשתיים או שלוש חזיתות, וזה נורא עבור הכדורגל שמעמיס על שחקנים יותר מדי משחקים.
ד"ר סטפן בן שושן, מומחה לעמוד שדרה ומפרקים ואחד הרופאים המומחים שמטפל על בסיס קבוע בשחקני פריז סן ז'רמן, מסביר: "הכדורגלנים משחקים יותר מדי משחקים בעונה. בעונה הם יותר מדי לחץ על גוף האדם. זה טירוף. הסחוס נפגע בצורה נוראית. אני רואה בעיות דומות גם אצל מרתוניסטים, אבל כדורגלנים סובלים גם ממכות. הם כמו מרתוניסטים ושחקני רוגבי באותו גוף. אבל לפי דעתי, 20–30 משחקים בעונה זה המקסימום שאפשר לשחק בשנה ולהישאר בריא".
כאמור, בכדורגל היום משחקים כמעט 20 משחקים בחודשיים.
"נתנו 110% מעצמו על המגרש" זו קלישאה ישנה שכדורגלנים ומאמנים אוהבים להשתמש בה. עם זאת, בגלל לוח השנה של הכדורגל האירופי, היא פשוט לא נכונה. 80% זה ה-110% החדש. באנגליה, בחגים, 60% זה המקסימום.
