בלי לחץ ילד, רק עתיד הכדורגל האמריקאי תלוי בך

מעל הכניסה האחורית לביתו של כריסטיאן פוליסיק בהרשי, פנסלבניה, כתובה המילה confidence ("ביטחון עצמי") בצבע צהוב. מי שכתב אותה מעל המשקוף הוא אביו של כריסטיאן, מארק. פשוט, הבן הכי צעיר שלו תמיד היה הילד הכי קטן בקבוצה וביטחון עצמי היה משהו שהוא היה צריך להיזכר לעבוד עליו אחרי שעות על גבי שעות בהן שיחק כדורגל בחצר האחורית. 

 "הוא תמיד שיחק עם הילדים המבוגרים יותר" סיפר מארק לתוכנית "60 דקות", שהקדישה 13 דקות על הילד שלו. "ואמרתי לו שיש דבר אחד שאסור לו לאבד - תמיד צריך לשחק עם ביטחון עצמי. אתה תמיד צריך להראות שאתה שייך לרמה. אז כתבתי את זה שם למעלה" (האב גם דאג גם "להוריד" אותו בכל פעם שהשתחצן ולהגיד לו 'אתה לא שם עדיין, אתה לא טוב מספיק').

כריסטיאן פוליסיק. האמריקאי הצעיר ביותר שכבש באירופה צילום: גטי אימג'ס

את המנטרה הזו של אביו לקח כריסטיאן הקטן לכל משחק נגד יריבים בני גילו ומבוגרים יותר - למרות שבשני המקרים תמיד נראה כמו האח הקטן של מישהו. בגיל 12 סקאוטים מכל העולם כבר התחילו להתעניין בילד הקטן שמסובב את כולם. ובגיל 16 הוא הגיע למחלקת הנוער של בורוסיה דורטמונד. בגיל 17 כבר שיחק עם הבוגרים בבונדסליגה - אחת מחמש הליגות הטובות והגדולות בעולם.

"מסי האמריקאי"

עד גיל 19 לפוליסיק כבר היו לו 60 משחקים ו-9 שערים במדי בורוסיה דורטמונד, ו-7 שערים ב-18 משחקי נבחרת. רק לשם השוואה, עד גיל 19 לליאו מסי היו 34 משחקים במדי ברצלונה ו-9 שערים. במדי ארגטינה שיחק 9 משחקים וכבש שניים. כריסטיאנו רונלדו שיחק 53 משחקים במדי המועדונים שלו עד גיל 19. הוא כבש 6 שערים. בנבחרת שיחק שני משחקים וכבש שניים. צילום: איי פי

פוליסיק רחוק מאוד מלהיות רונלדו או מסי אבל הילד, כאמור, בעל מספיק ביטחון עצמי בשביל להגיד ש"כולם בארה"ב מחפשים את המסי האמריקאי ואני מבין שרוצים שאהיה כזה, שאהיה הפנים של הספורט בארה"ב". כמו כן, ציין שסביר להניח שהוא יימכר, מתישהו, במחיר גבוה כמו של חברו לקבוצה לשעבר, עוסמאן דמבלה ("ברור שזה הרבה כסף" אמר פוליסיק ליו.אס.איי טודיי, "זה הרבה לכולם. אבל אני חושב שהסכומים הללו לא באמת ישפיעו על השחקן יותר מדי. כולנו משחקים כדורגל, כולנו מרוויחים כסף טוב. ככה העולם עובד").

כמה זה חשוב עבור ארה"ב להגיע למונדיאל? חשוב מאוד.

מ-1990 רק 7 מדינות הגיעו לכל מונדיאל. ארגנטינה, ברזיל, גרמניה, איטליה, ספרד, דרום קוריאה וארה"ב. מונדיאל נהפך בפעמים האחרונות לכלי חשוב להחדרת המשחק למוחות אוהדי הספורט האמריקאי וגם לזרימה גדולה יותר של כישרונות לשורשי המשחק. למונדיאל יש כוח שיווקי אדיר לכדורגל בעולם בכלל ובארה"ב בפרט. התאחדות הכדורגל האמריקאית תלויה בחסויות (צינור ההכנסות השני הכי גדול אחרי הכנסות ממשחקים) ואי העפלה למונדיאל יפגע במודל העסקי של ההתאחדות. הפיטורים של יורגן קלינסמן בתחילת הקמפיין נבעו גם מהלחץ להעפיל למונדיאל.

למרות הלחץ הכבד, בארה"ב עדיין מצפים להגיע למונדיאל.

ובכלל, הקמפיין הגרוע במוקדמות המונדיאל, לא עוצר את הרכבת האמריקאית לכיוון הצטיינות בענף הכדורגל.

הכדורגל המקצועי בארה"ב עובד לא רע ואפשר גם לראות שהרמה המקצועית עולה מדי שנה. המשחקים הפכו ליותר איכותיים ויותר יותר שחקנים אמריקאים מוזכרים כמועמדים לגיטימיים לקבוצות כדורגל בכירות בליגות הגדולות של אירופה. ייתכן מאוד שמה שהענף האמריקאי צריך בשביל באמת לנסוק, זה כוכב ברמה הבינלאומית הכי גבוהה. מעיין "זידאן ניו יורקי" או "מסי קליפורני". וייתכן שהמסי האמריקאי זה כבר כאן. והגיע מעיר שבכלל מפורסמת בגלל השוקולד שלה, הרשי. ובשביל באמת להיות כוכב על, הילד הזה צריך להיות במונדיאל.