"המון אינפורמציה מרתיעה הרבה מאמנים"

רוד ואן אלק, מדען הספורט הראשי של פ.ס.וו איינדהובן, רק בן 29 אבל עם ניסיון של 5 שנים בתפקיד, הוא ודומיו ברחבי העולם משנים את איך שמאמנים, אנשי צוות מקצועי ושחקנים, מנתחים את המשחק. וזו משימה לא קלה בכלל לשנות תפיסות ישנות בענף שדוחה שינויים מהותיים בגלל תפיסה שמרנית, חסרת פתיחות, על גבול הלא הגיונית. "בכדורגל השמרני כל שינוי נעשה בצעדי תינוק, בייבי סטפס. לוקח הרבה זמן עד שיודעים מה לעשות עם האינפורמציה ופתוחים מספיק כדי להשתמש בה" אומר ואן אלק.

ואן אלק: "נשלח סקאוטים לראות את השחקנים, בעיקר כדי לבחון איך השחקנים מתנהגים בתוך הקבוצה, איך הם מתאמנים, איך הם עובדים עם אחרים. אנחנו קוראים שפת גוף ובודקים איך הוא מתנהל על המגרש"

למרות "הבייבי סטפס", ואן אלק ראה התפתחות עצומה בהשקעות במחלקות וביחס כלפייה ־ יחס שאמור לשנות את פני המשחק עצמו. "הרבה השתנה בתחום בפ.ס.וו", אומר ואן אלק. "כשאני התחלתי לעבוד במחלקת מדעי הספורט של פ.ס.וו זה היה אני. היום יש כבר שלושה אנשים במחלקה". מה השינוי העיקרי? "המאמנים יותר פתוחים לרעיונות של המנתחים, המדענים וההסטטיסטיקאים. יש יותר ויותר אינפורמציה, והמאמנים מסכימים להשתמש בה יותר, להיעזר בה. השינוי לא קרה בבת אחת, זה נעשה לאט־לאט. עם פיליפ קוקו, המאמן הראשי של פ.ס.וו, התחלנו כשהיה בנוער, ולכן הוא רואה את האינפורמציה טוב יותר. מאמנים חדשים רבים יודעים מה לעשות עם האינפורמציה — לא רק במשחק אלא בעיקר באימונים. והם גם לשאול את השאלות הנכונות וגם לכוון למדידות וניתוחים שהם צריכים בשביל המשחק שלהם".

ב־NBA, הניתוחים הסטטיסטים המתקדמים ממש שינו את פני המשחק. שחקנים לוקחים זריקות הרבה יותר יעילות והמשחק השתנה והפך לתחרות שלשות, מה שהוביל למשחק פתוח יותר ויותר מסירות ותנועה ללא כדור. אתה רואה משהו כזה קורה בכדורגל?

"כדורגל הוא משחק מאוד מורכב ומסובך כך שקשה לראות אם הניתוח הסטטיסטי הביא לשינוי מהותי במשחק עצמו. אך אנחנו כן רואים שמאמנים כן רואים את הסטטיסטיקות ומעבירים את האינפורמציה לשחקנים שלהם כדי לשנות את סוג הפעולות שלהם. למשל, רק 2%–3% מהקרנות מובילות לשערים, אז אנחנו רואים יותר קרנות קצרות — כי הן יעילות יותר, מאפשרות לשחק התקפה איכותית קרוב יותר לשער היריבה. והרמות, אנחנו יודעים שהגבהות הן לא כלי יעיל — ולכן הרבה מאמנים, במיוחד בטופ של המשחק, אומרים לשחקנים לא להגביה את הכדור".

ואן אלק מנסה להציג את הנתונים למאמנים בצורה הברורה ביותר. ראשית, כי היא מסייעת בבחירת האימון הנכון לכל שחקן. שנית, מאחר שהיא מסייעת למציאת ההרכב הנכון. שלישית, כי היכולת לתקשר את הנתונים הללו לשחקנים היא קריטית להבנת המסרים.

איך הנתונים הקיימים כיום עוזרים בסקאוטינג?

"אנחנו קונים דאטה מחמש ליגות ועושים סריקת נתונים על הרבה שחקנים. כשאנחנו מחפשים שחקן בעמדה מסויימת, אנחנו מוצאים 5–10 שחקנים בעמדה, בדרך כלל הסקאוטים שלנו מכירים 80%–90% מהשמות. יהיה לנו מאגר וידאו עליהם, אחר כך נשלח סקאוטים לראות את השחקנים — בעיקר כדי לראות איך השחקנים מתנהגים בתוך הקבוצה, איך הם מתאמנים, איך הם עובדים עם אחרים. אנחנו קוראים שפת גוף ובודקים איך הוא מתנהל על המגרש. הנתונים הם בקרה בעיקר."

מתוך מצגת שך מחלקת "מעבדת השטח" של פ.ס.וו. "יש הגבלות תקציביות"

"מחפשים קומבינציות"

האתגר הגדול, לפי ואן אלק, זה שאין סטנדרניזציה לדאטה בכדורגל. כל חברה וכל ליגה אוספות את הדאטה בצורה אחרת ־ מה שעשוי להשפיע על ניתוחים ועל קבלתם על ידי מאמנים. "יש המון אינפורמציה שעשויה להרתיע מאמנים" ואן אלק אומר. "צריך שתהיה כמה שיותר מדעית".

יש סטטיסטיקות שאתם מדגישים במיוחד בחיפוש אחר שחקנים? נגיד הצלחה בתאקלים לבלמים, חטיפות לקשרים וכו'?

"לא. כל שחקן כל כך שונה ואנחנו בעיקר עוסקים בקומבינציה הנכונה על המגרש. איך שחקן יכול להשתלב עם שחקן אחר. לפחות על הנייר. כלומר, האתגר שלנו הוא למצוא אילו שחקנים עובדים היטב ביחד, אילו סטטיסטיקות עשויות לעזור לנו לנחש איך הם עובדים טוב ביחד ואילו תכונות מסייעות להם לעבוד טוב ביחד."

יש מטריקות שפעם היו חשובות והיום מיותרות?

"כן, למשל מספר הקילומטרים ששחקן רץ. זו סטטיסטיקה שלא אומרת דבר והיא היחידה שמתייחסים אליה בתקשורת. וזה למרות שהדרך היעילה ביותר לבדוק כמה שחקן עובד, את מוסר העבודה שלו, זה לפי ק"מ שהוא רץ במהירות גבוה ומספר ספרינטים במשחק. ואנחנו באמת רואים שההבדלים בין הרמות נראים בעיקר דרך המטריקות הללו. בליגת האלופות יש הרבה יותר ריצות מהירות וקילומטרים שרצים במהירות גבוהה מאשר בליגה המקומית".

הזווית הישראלית

בפ.ס.וו עובדים עם שתי חברות ישראליות לפחות. STATS שהתמזגה עם SportVU ומספקת לקבוצה את הנתונים ועם חברת IntelliGym, שמפתחת אימון קוגניטיבי ומשפרת הביצועים המוחיים של השחקנים כגון צפייה, זיכרון עבודה, תפיסה מרחבית וכו'. ואן אלק רואה שהשילוב בין השניים עשוי לקבוע איך ימדדו איכות שחקנים וקבוצה בעתיד.

"העתיד לטווח הקצר של הניתוחים קשור לשילוב של כמה ק"מ איכותיים וריצות איכותיות עושה שחקן — העתיד הרבה פחות אירובי במובן הזה. לא ימדדו ק"מ למשחק, ימדדו בעיקר מה שחקן עושה עם הכדור, אחוזי הצלחה בפעולות עם הכדור וכו'. בטווח הארוך, בזכות השוק ש־IntelliGym פועלת בו, אני רואה מצב שנוכל למדוד אינטלגנציה, קבלת החלטות ועוד מטריקות יותר קוגנטיביות. אנחנו כל הזמן צריכים לשאול את עצמנו מה אנחנו מחפשים. כמו כן, השילוב של אנשים נכונים עם הדאטה הנכון יוביל ליותר הבנה של כל פעולה."

הדבר החשוב ביותר לקבוצה זה החיבור בין השחקנים — איך עושים את זה מבחינה מדעית, כשהעבודה הזו היא בעיקר "אולד סקול" של יצירת חיבור בין שני אנשים.

"אפשר לעשות פרופילינג חברתי לשחקן ואולי גם מבחנים קוגנטיביים לצד הסקאוטינג הטכני. יש מאמנים שאי אפשר לשכנע אותם שהסטטיסטיקות המתקדמות עובדות. אבל אנחנו עובדים כדי לשכנע אותם שהאינפורמציה תשים אותם במקום נכון. זה הכל עניין של העברות הידע הזה ואנחנו רואים שכרגע, בקורסי המאמנים בהולנד, כבר הכניסו את ענייני הסטטסיטיקות, הניתוח המתקדם, ניתוח הווידאו ומדעי הספורט.

איך יראה הכדורגל והסטטיסטיקות שלו, נגיד, ב־2027?

"אני מקווה שתהיה איזשהי סטנדרניזציה לגבי איסוף הסטטיסטיקה כי כרגע כל גורם עושה זאת אחרת. כך שאני מקווה שאופ"א ופיפ"א יעשו איזשהי סנדרניזציה שזו בעיה כרגע. כמו כן, אני מאמין שעד אז הגישה לסטטיסטיקות גם לאוהדים — תהיה פתוחה יותר ונראה דיון הרבה יותר מעמיק בקרב אוהדים וכתבים על הנושא. זה יעלה רעיונות וישנה תפיסות — כמו בספורט אמריקאי. בקשר לכדורגל עצמו, נראה יותר ויותר התמקצעות. אנחנו יודעים שמ־2005 עד 2012 היתה קפיצה משמעותית במספר הספרינטים והק"מ במהירות גבוהה ששחקנים רצים. הנתונים שלנו מהפרמיירליג כי שם עשו את המחקרים אבל מדובר על עלייה של 30%־50% בפעולות הללו. זה משמעותי מאוד. הכדורגל הרבה יותר מהיר, יש הרבה יותר ספרינטים וזה ביצה ותרנגולת כי בגלל הטבע של המשחק, שינו את הדרך שמתאמנים השחקנים ובגלל ששינו את הדרך שבה מתאמנים, המשחק השתנה. השחקנים מתאמנים היום הרבה יותר טוב ובצורה יותר יעילה. וזה גם מוביל לכך שהשחקנים הרבה יותר מקצוענים — פחות בירה ואוכל רע, אימונים יותר יעילים, שיקום הרבה יותר טוב, הסתמכות על יותר מדע ־ מה שמוביל לאימונים יותר טובים וכן הלאה".