האם אנחנו קוראים סטטיסטיקות כדורגל בצורה לא נכונה?
החזקה בכדור, הרמות, מצבי הבקעה - יש מצב שמדדנו את הכל בצורה לא נכונה. ככה זה שמבצעים מחקר בתנועה
הרמה (Cross) היא פעולה התקפית לא יעילה, שמובילה ליותר איבודי כדור מאשר למצבי הבקעה. הסיבה העיקרית לחוסר היעילות של ההגבהה היא שזו פעולה קשה במיוחד. צריך להרים כדור במדויק לראש של שחקן תוקף, שבדרך כלל נמצא במיעוט ברחבה מלאה במגינים. בנוסף, החלוץ/שחקן ההתקפה צריך אתלטיות, כוח ותזמון כדי לגרום להרמה להיות יעילה במיוחד. יאן וסר, פרופסור באוניברסיטת פרנקפורט, הוכיח את חוסר היעילות של הפעולה במחקר שפרסם בשנת 2014. המחקר הראה שרק אחת מתוך 92 הרמות הופכת לשערים. וסר גם סיכם שקבוצה שלא תרים את הכדור תכבוש 0.393 יותר שערים למשחק מאשר קבוצה שכן מרימה. מדובר על כ-15 שערים יותר בעונה בליגה של 38 משחקים לכל קבוצה. לא מעט בכלל.
- עם "פייט" לא הולכים למכולת. ולא מגיעים למונדיאל
- הסטטיסטיקות המתקדמות מראות שגארת' בייל צריך לעזוב את ריאל מדריד
- נייח זה הנייד החדש
ביירין מרים. צריך לבדוק 6 שניות אחרי צילום: איי אף פי
מאז פרסום המחקר, בין אם בגללו או לא בגללו, קבוצות משתמשות פחות בהרמות ומאמנים מסויימים אף אסרו על שחקנים להרים את הכדור. מספר ההגבהות ירד בכל ליגה כמעט.
גארי גלייד (Garry Gelade) - יועץ סטטיסטי שעובד עם קבוצות הפרמיירליג, רצה לבדוק את הטענה של וסר ופרסם את מחקרו בפורום Opta Pro שנערך בסוף השנה שעברה. הוא הגיע למסקנה שווסר פספס את פקטור "מצב המשחק", לפיו קבוצות שבפיגור נוטות להגביה יותר פעמים, כמעין ברירת מחדל.
גלייד המשיך וטען שווסר התייחס אך ורק להרמות שהובילו באופן ישיר לשער. כלומר, הרמה שמגיעה ישר לראש או לרגל של התוקף, שכובש לבסוף. גלייד טען שצריך לראות מה קורה בשש השניות אחרי שהכדור נכנס לרחבה בהרמה כדי להבין את היעילות שלה ככלי התקפי.
גלייד ניתח 35 אלף הרמות משנת 2013 עד 2015 והראה שהן הובילו ל-414 שערים. רק 1.2%הצלחה. עם זאת, לאחר שבדק 6 שניות אחרי כל הרמה - הוא הראה שהן הובילו ל-252 שערים נוספים. ההרמות גרמו גם ל-4,727 קרנות ו-18 פנדלים - שהובילו ל-80 שערים נוספים. כלומר, אחוזי ההצלחה של ההרמות עלו ל-2.2%. או שער על כל 45 הרמות. לא ממש יעיל, אבל גם לא גרוע בהרבה מאחוזי ההצלחה של מצבים נייחים בסמוך לרחבה.
כלומר, הרמות הן לא יעילות אך לא עד כדי כך לא יעילות כמו שווסר טוען. האם בעקבות המחקר של גלייד יהיו יותר הרמות עכשיו? לא בטוח - אבל המחקר שלו הראה שכל נתון סטטיסטי צריך ניתוח נוסף כדי להבין אותו טוב יותר.
בנוסף, לא נעשה מחקר על איכות ההרמה כדי לברר מהי הרמה טובה.
למשל, פפ גווארדיולה טוען ש"הרמה לקורה הקרובה היא חצי שער". כמו כן, אנחנו רואים שכשיש נוגחים אתלטים ברחבה וההרמה היא באיכות גבוהה - אז אפשר לכבוש לא מעט שערים ממצב זה. ריאל מדריד, למשל, כבשה 20 שערים בנגיחות העונה - הרבה יותר מכל קבוצה אחרת. בעיקר בזכות כריסטיאנו רונלדו וסרחיו ראמוס - לוחמים אתלטים ונוגחים מצוינים שנהנו מהרמות של שחקנים בעלי טכניקה גבוהה במיוחד כגון איסקו, חאמס רודריגס, טוני קרוס, מרסלו ודניאל קרבחאל.
אחת הסיבות שריאל מדריד כל כך מרשימה באוויר היא גם העובדה שהיא יעילה הרבה יותר בקרנות. גם כאן נכנסת סטטיסטיקה שעשויה להטעות. על פי מחקר של Opta רק 17% מהקרנות מביאות למצב הבקעה איכותי ורק 3% מהקרנות מובילים לשערים. פחות מ-2% מהקרנות מסתיימים בבישול ישיר. וכפי שאורי קופר מידיעות אחרונות כותב, ריאל מדריד מצליחה לקפל את הסטטיסטיקה הזו ולזרוק אותה לפח: "טוני קרוס הרים העונה 160 קרנות. נשמע הרבה, נכון? אבל החישוב מראה שהוא מבשל באופן ישיר שער לכל 26 או 27 קרנות, פי שתיים יותר טוב מהממוצע העולמי. מדברים על הנגיחות הדרמטיות של סרחיו ראמוס, ובצדק, אבל צריך גם מישהו שיודע להרים את הקרן".
סרחיו ראמוס. הופך את ההרמות לאיכותיות צילום: גטי אימג'ס
איך מודדים דומיננטיות?
ואם כבר סטטיסטיקות שאנחנו קוראים לא נכון, אולי שווה לשנות את הדרך בה אנחנו מודדים החזקת כדור? רואה חשבון אנגלי בשם רייבן ביל מאתר ChanceAnalytics חישב את נתוני החזקת הכדור ממשחק של ארסנל נגד ווסט ברומיץ' ב-26 בינואר וגילה שמעבדים אותם בצורה שמעוותת את המציאות על המגרש.
הוא לקח את המדידות של Opta, שבהן משתמשים כמעט כל האתרים שמפיצים סטטיסטיקות וחקר אותן.
ב-Opta מודדים החזקת כדור בפוזשנס (possession ) של שחקנים. possession מתחיל כששחקן משתלט על הכדור ומסתיים כשהוא כבר לא מחזיק בכדור - משחרר אותו לחבר לקבוצה (כ-80% מהפעולות של שחקנים ביחסכדור הן מסירות) או מאבד אותו. Opta סופרת את כל ה-possessions של קבוצה וכדי לקבל את הנתון שמראה כמה קבוצה החזיקה בכדור, היא מחלקת את מספר הפוזשנים של קבוצה בכל הפוזשנים שהיו במשחק.
ביל מראה שבמשחק המדובר לארסנל היו 839 פוזשנס ולווסט ברומיץ' 271. כלומר, 1,110 פוזשנס בסך הכל, ש-75.6% היו של ארסנל ורק 24.4% של ווסט ברום. על פי הסטטיסטיקה הזו ניתן להגיע למסקנה שארסנל שלטה במשחק לחלוטין. עם זאת, ביל הראה שזו דרך מעוותת למדוד דומיננטיות במשחק.
הוא הראה שארסנל החזיקה 43 דקות ו-17 שניות בכדור בעוד שווסט ברום עשתה זאת 17.54 דקות. כלומר, כ-35 דקות הכדור לא היה בשליטה של קבוצה כלשהי. זה שליש מהמשחק. זמן בו הכדור לא משוחק. באאוט, במצב נייח, בטיפול בשחקן פצוע. ביל מדד את "הזמן המבוזבז" של כל קבוצה והראה שארסנל בזבזה 10 דקות ו-45 שניות בעוד ווסט ברום בזבזה 24 דקות ו-11 שניות. ביל מראה, בעצם, שווסט ברום אחראית לכ-69% מבזבוז הזמן, למרות שהחזיקה בכדור רק פחות מ-30%. כלומר, הטקטיקה של ווס ברום ברורה מאוד. להאט את המשחק, לתסכל את היריב ולבזבז כמה שיותר זמן משחק. ואם מחברים את כל הזמן שהקבוצות בזבזו והחזיקו בכדור, ניתן לראות מי באמת היה דומיננטי במשחק ועד כמה.
ארסנל היתה עם הכדור, כלומר שלטה במשחק, 52 דקות (56.2%) בעוד ווסט ברום היתה בשליטה במשחק 42 דקות (43.8%). זה נתון שמלמד הרבה יותר מה-25% שנתנו ב-Opta לווסט ברום. והזמן המבוזבז הזה הוא נכס מאוד חשוב לקבוצה קטנה, שמתמודדת עם קבוצה כישרונית ממנה וצריכה לעצור את המומנטום שלה.
נתונים כאלו גם מאפשרים להעניק ערך בידורי לכל קבוצה - אבל יש להם גם פונקציה מקצועית ברורה. אפשר "לחשוף" את בזבזניות הזמן הכרוניות ולהורות לשחקנים ללחוץ על השופט כדי שזרז אותן וישים לב לטריקים ולאיטיות המכוונת שלהן.
החזקת כדור אמיתית היא גם נתון שיכול לחשוף מאמנים שטוענים כי הקבוצה שלהם שלטה במשחק בגלל החזקת כדור של יותר מ-65%.
ארסנל. לא דומיננטית כמו שהיא חושבת צילום: איי אף פי ואחרון חביב. "בעיטות לשער" הן מדד סטטיסטי נוסף שנועד להראות "למי הגיע לנצח יותר". גם הן עשויות לעוות את מה שאנחנו חושבים על המשחק.
באנגליה מתחילים להתייחס ברצינות לסטטיסטיקה שמכונה "שערים צפויים" - expected goals ו-XG בקיצור. הסטטיסטיקה מראה כמה צפויה כל קבוצה להבקיע בממוצע וכמה היא צפויה לספוג. זאת על פי ממוצע המיקום של הבעיטות שהיא בועטת (וסופגת) וסוג ההתקפות שמובילות לבעיטה, כמו גם סוג המסירה שהובילה לבעיטה לשער.
ה-XG מאפשרת לראות איזו קבוצה הגיעה למצבים איכותיים יותר. זה מדד הרבה יותר טוב "מבעיטות למסגרת" או "בעיטות מחוץ למסגרת" מאחר שבעיטה מחוץ למסגרת עשויה להיבעט מ-5 מטרים מהשער, כשהשחקן התוקף ללא שחקני הגנה סביבו (XG גבוהה מאוד), בעוד ששער מ-35 מטרים הוא מצב לא איכותי (XG נמוך) שכאמור הופך לשער. כמו כן, ככל שה-XG הכללי של קבוצה גבוה יותר, ככה הסיכויים של קבוצה לכבוש גבוהים יותר. ואם ה-XG גבוה אך כמות השערים נמוכה אפשר להכריז על כך שיש בעיה ביכולת הסיומת, למשל.
לסיכום. ישנן הרבה מאוד סטטיסטיקות חדשות בכדורגל העולמי. יותר ויותר כאלו יציפו את המשחק בשנים הקרובות. אך תמיד חשוב לשאול את השאלה הנוספת בקשר אליהן. איך מודדים אותן, מה הן מספרות לנו והאם אפשר לספר את הסיפור אחרת. זה לא עניין של סטטיסטיקות אלטרנטיביות, זה פשוט עניין של מחקר בתנועה.
