הפילוסוף פופ
מה הם הדברים הקטנים והגדולים שהופכים את גרג פופוביץ' לאחד מגדולי המאמנים בתולדות ה-NBA
השבוע סן אנטוניו ספרס רשמה את העונה השנייה ברציפות עם 60+ ניצחונות - זה קורה בפעם הראשונה בהיסטוריה של המועדון, שנכנס ל-NBA בשנת 1976. זו גם העונה השביעית עם 60+ ניצחונות.
גרג פופוביץ' עם קוואי לאונרד. "אתה מודד את עצמך לא כשאתה מצליח אלא בדרך שאתה מגיב כשמשהו לא עובד כמו שאתה רוצה" צילום: איי אף פי מאז, רק לוס אנג'לס לייקרס (9) ובוסטון סלטיקס (8) רשמו יותר עונות עם 60+ ניצחונות מאשר ספרס. ואמנם ספרס התחילו את עידן המצוינות בזכות בחירה ראשונה בדראפט של טים דאנקן, אבל הקבוצות סן אנטוניו בשנים האחרונות היו בנוית משחקנים שרבים מהם היו לא מוכרים כלל לאנשי ה-NBA. הקבוצה הנוכחית בנויה גם כן משחקנים שאינם ממש מוכרים. בסגל של סן אנטוניו יש רק שלושה שחקנים שנבחרו ב-20 המקומות הראשונים בדראפט (גאסול, לאונרד, אלדרידג'). זה הכי מעט ב-NBA יחד עם הסגל של ברוקלין וניו אורלינס.
זה נתון שמראה שהקבוצה הזו נשנעת על בניית קבוצתיות אדירה, שהופכת אותה לגדולה מסך חלקיה. זה קורה רבות בזכות האימון של גרג פופוביץ', שמאמן את סן אנטוניו משנת 1996, ובניגוד למאמנים אחרים שנמצאים הרבה זמן בקבוצה שלהם - מצליח להישאר תחרותי ו"טרי".
איך הוא עושה זאת? מה האלמנטים והפילוסופיות שהופכות את "פופ" לאחד מהמאמנים הגודלים בהיסטוריה של המשחק?
מתווכח כמו יווני
אטורה מסינה, אגדת כדורסל אירופאית, עזב את תפקיד המאמן הראשי באחת מהקבוצות הראשיות באירופה כדי להיות עוזר של גרג פופוביץ' בסן אנטוניו. ל-DraftExpress הסביר מדוע, וזאת על ידי השוואתו לאחד מהפילוסופים יוונים קלאסי.
"מה שמעניין זה שהוא תמיד דוחף את אנשי הצוות המקצועי להתווכח איתו. לפעמיים הוא מזכיר לי את הפילוסופים היוונים. הוא מזכיר לי את הסופיסטים, שניסו למצוא את האמת דרך ויכוחים. הוא ממש מעודד דיון ומגוון דעות, והוא רואה את הוויכוחים והחלפת הדעות כדרך לשפר את הקבוצה כיחידה". הסופיזם היא תורתם של חברי קבוצת מורים פרטיים ביוון העתיקה שעיקר עיסוקם היה הוראת רטוריקה. חשיבות הסופיזם במסגרת הפילוסופיה היוונית היא רבה, גם משום שהפילוסופיה הסוקראטית צמחה על רקע הסופיזם.
מסינה המשיך וסיפר על תורת האימון של פופ. "הספרס עושים דברים ביחד. יש הרבה כבוד בין כולם, ומכולם מצפים לתת את הדעה שלהם כדי לעזור לקבוצה. זו פילוסופיה ייחודית של עבודה ביחד ועמידה בקשיים ביחד. לפופוביץ' יש יכולת נדירה לשלב את הטבע המאוד תובעני שלו עם אכפתיות אמיתית וכנה לכולם בתוך הארגון. שחקנים, הנהלה, מאמנים, דוקטורים, פיזיותרפיסטים - אכפת לו מכולם. וזה גורם לכולם להיות מאוד גאים מהארגון. המשפחה במקום הראשון, הכדורסל במקום השני".
שליטה ביסודות
מסינה מדגיש אלמנט חשוב נוסף בפילוסופיה של פופוביץ': "אי אפשר לדלג את אחד מהצעדים. זה אומר שיש זמן ומקום לכל דבר בתוך התהליך. תמיד תמיד מתחילים עם הבסיס ואז לתוכו משלב אלמנטים אחרים. בתחילת מחנה האימונים חוזרים ליסודות ההתקפה וההגנה. מסירות, תפיסות, רגל ציר, רגל סוחבת רגל, תנועה ללא כדור. כמו כדורסל לילדים. זה אחד מהמסרים העיקריים של פופוביץ' לשחקנים שלו: הטכניקה הרבה יותר חשובה מהטקטיקה. אתה חייב לשלוט ביסודות ורק אז אתה צריך את התשוקה והרצון לתחרות ולהילחם כל יום. תגיע כל יום שאתה שולט ביסודות ומוכן להילחם".
גרג פופוביץ' ובקי האמון. : "אנחנו מנסים לעשות כאן את הדברים שהם הגיוניים. זה מה שעובד עבורנו" צילום: גטי אימג'ס התמודדות עם כישלונות עם פרופורציות והיגיון
כשנשאל גרג פופוביץ' מה הסוד של הקבוצה, הוא טען בפשטות: "אנחנו מנסים לעשות כאן את הדברים שהם הגיוניים. זה מה שעובד עבורנו".
דיוויד ווסט, שחקנו לשעבר וכיום שחקן בגולדן סטייט ווריירס, טוען שזה בדיוק כמו שזה נשמע. הגיוני. "חיפשתי משהו מיסטי אצל פופ כשהגעתי לספרס", אמר לעיתונאים, "אבל אין שם שום תעלומה מסתורית. הם פשוט פועלים בהיגיון. מוצאים את הנוסחה המתאימה לכל אחד ועובדים איתה".
חלק מעניין הנוסחה הנכונה הוא לדעת להתאושש מכישלונות ולהימנע מלהישאב לתוך ההייפ, ההתלהבות והדיון התקשורתי שסובב את המשחק. "בעולם היום, אם אתה לא מנצח בגביע הגדול - בפוטבול, בכדורסל או בכלל, לאנשים יש את הנטייה לצבוע אותך כלוזר או להתנהג כאילו עכשיו גנבת את צנצנת העוגיות. זה שטויות" אמר פופוביץ' לעיתונאים, "כן, אולי אנחנו מפסידים - אבל האם זה אומר שלא הולך לנו שום דבר בחיים. אתה חושב שאתה נמצא על כדור הארץ והכל יילך לך בדיוק כמו שאתה רוצה, בצורה חיובית? אתה מודד את עצמך לא כשאתה מצליח אלא בדרך שאתה מגיב כשמשהו לא עובד כמו שאתה רוצה".
הומור, אחריות וכנות
פופ נשאל מה התכונות שבסן אנטוניו בספרס מחפשים בשחקנים ובעובדים. תשובתו "מבחינתנו, זה קל. אנחנו מחפשים אישיות, אבל מה בעצם זה אומר? אנחנו מחפשים אנשים, אמרתי את זה כבר הרבה פעמים, אנשים שהתגברו על עצמם, ואפשר לגלות את זה ממש מהר. אפשר לדבר עם מישהו במשך ארבע או חמש דקות, ולראות אם הוא חושב שהכל קשור אליו או אם הוא מבין שהוא רק חתיכה בפאזל. זה מה שאנחנו מחפשים. חוש הומור הוא גם חשוב לנו. חייבים לדעת לצחוק, חייבים לדעת לקבל בדיחה על חשבונך ולספר בדיחה על אחרים. אנחנו רוצים גם שחקנים שמרגישים בנוח עם עצמם, ושיודעים שאין להם את כל התשובות. אנחנו רוצים אנשים שמשתפים פעולה. "אנחנו זקוקים לאנשים שיודעים להתמודד עם המידע, ולא לקחת שום דבר באופן אישי, מכיוון שבמרבית הארגונים האלה יש חלוקה ברורה. לפתע קמה חומה בין ההנהלה והמאמנים, וכולם מאשימים אחד את השני. זה הכלל ולא היוצא מהכלל. זה פשוט קורה, וזה קשור לאנשים. לכן חשוב למצוא אנשים שיש להם את כל התכונות הללו. ולכן אנחנו עושים ככל יכולתנו לחפש את זה וכשמישהו מגיע הוא מבין קולט את זה".
בסדנה למאמנים של פיב"א, פופוביץ' גילה: "אצלנו בספרס, הדבר שעובד הכי טוב זו כנות ברוטלית וטוטאלית. אני לא מנסה לעשות מניפולציות על שחקנים, אני לא רוצה לעשות עליהם טריקים... אם הם עושים משהו טוב, אני אומר להם שהם עשו משהו טוב. אם הם עושים משהו לא טוב, אני אגיד להם. וצריך סטנדרטים דומים לכולם. אי אפשר להתנהג אחרת למישהו אחד בגלל שהוא דאנקן או פרקר. אפשר להתייחס לכל אחד בצורה אחרת, אבל כולם צריכים ללכת באותו השביל, ולקבל את אותם סטנדרים של כבוד".
פופוביץ' גם מתייחס למילה שאין לה בדיוק תרגום לעברית - accountable. להיות מחויב לדין וחשבון, או להיות אחראי. "כנות אמיתית יכולה לעבוד רק עם accountability" הסביר. זה אלמנט שהוא מחפש אצל כל שחקניו. שחקנים שיודעים לקחת אחריות על עצמם."
פופוביץ'. "כנות אמיתית יכולה לעבוד רק עם accountability" הסביר. זה אלמנט שהוא מחפש אצל כל שחקניו. שחקנים שיודעים לקחת אחריות על עצמם" צילום: איי אף פי מאתגר את האיש, לא השחקן
בראיון לבן כהן מוול סטריט ג'ורנל פופוביץ' סיפר איך הוא שומר על עניין בעבודה שלו ושל שחקניו. "אני חושב שזה מאוד עצוב שהתדמית העצמית, השווי העצמי של אדם תלוי בעבודה שלו. אם אתה שחקן כדורסל, אינסטלטור, דוקטור, דוור, מה שאתה לא, למה שלא תנסה לחיות חיים יותר מעניינים שכוללים אנשים אחרים, תרבויות אחרות ועולמות אחרים?". פופוביץ' מנסה להכניס את העולם הגדול לחיים היום-יומיים במתקן האימונים ובמשחקים הבלתי נגמרים ולכן, על פי וול סטריט ג'ורנל, הוא יכול להסתובב באימון ואז לשאול שאלות רנדומליות. כמו איפה אפשר למצוא וומבטים, או מה הבירה של סודאן והיכן נמצאת העיר ברנאול. לפי סטיב קר, מאמן גולדן סטייט ושחקן שלו לשעבר, פופ גם נהנה להכניס ויכוחים פוליטיים לחיים היום-יומיים של הקבוצה. ולעתים מחלק שחקנים לקבוצות על פי עמדתם בקשר לרישיון נשק, לוקח אותם לסרטים פוליטיים/צבאיים ומחזות זמר אקטואליים (הוא לקח את השחקנים להמילטון לפני שהמחזמר הפך לעניין פוליטי בגלל מייק פנס). "זה כיף וזה מחבר את השחקנים בסופו של דבר" אומר פופ, "אם הייתי עושה רק כדורסל, הייתי משתעמם למוות. כמה סיפוק אפשר לקבל מלזרוק ג'אמפ שוטס וללמד איך לחסום נתיבי מסירות. אוקיי,ז ה קול, זו העבודה שלי, זה איך שאני מרוויח את לחמי ויש לי חיים טובים מאוד בגלל זה. אבל זה לא החיים שלי. זה לא מגדיר אותי אם אני מנצח או מפסיד. אני בסדר. אם אני מפסיד זה כואב אבל אני מתאושש ממש מהר".
באמת איכפת לו מהאנשים
כשבובאן מריאנוביץ' קיבל הצעה בשווי 21 מיליון דולר ל-3 שנים מדטרויט פיסטונס הוא ישב ודיבר עם פופ לגבי עזיבת הקבוצה. "זה קורה לכולם, בחור מקבל הצעה שאתה לא יכול להשוות" ,אמר פופ לסן אנטוניו אקספרס, "אבל הוא ממש רצה להישאר ואפילו הסכים לקבל שכר נמוך יותר. אז בנקודה מסוימת אמרתי לו - תעיף את עצמך לשם, לך. יש הבדל גדול מאוד בין 3 מיליון דולר ל-21 מיליון דולר. הוא הרגיש רע בקשר לזה. "
ושוב, היגיון.
ב-Inside NBA יש קטע מאימון של סן אנטוניו ספרס, בו פופ מרים את הקול שלו על שחקן. "הזריקה הזו, שזרקת עכשיו - כמה תקלע מהן? 2 מ-10? 2 מ-15?! אז אל תזרוק אותה!".
פשוט היגיון.
"כולם אוהבים אותו" אומר למרקוס אולדריג'. "כולם מבינים שהוא חושב אחרת, מחוץ לקופסה. ומבינים שהוא קשוח. אבל הוא ווינר. הם אוהבים אותו".
תתגברו על עצמכם
פופ לעיתונאים אחרי הפסד: "NASA גילתה את כל הפלנטות הללו שיום אחד אולי אפשר יהיה לגור עליהן. 12 אלף פלנטות ראויות למחייה. ואז, מישהו הפסיד משחק כדורסל. אז מה. בחייאת. תתגברו על עצמכם"
