אין הצדקה להגדלת המונדיאל
לא צריך להעפיל למונדיאל כדי "להשריש" כדורגל במדינה. צריך להשריש את המשחק במדינה בשביל להגיע למונדיאל
איך בפיפ"א מצדיקים את הגדלת המונדיאל? בבולישט.
- פיפ"א רוצה "מכרז חסין אש" למונדיאל 48 הקבוצות
- פיפ"א מגדילה את המונדיאל - לא בשביל הכדורגל אלא בגלל הצ'אנס הקטן ליותר מזומנים
- הנציג הרוסי בהנהלת פיפ"א חשוד במעורבות בפרשיית הסימום הממשלתי של ספורטאים
"אנחנו נמצאים במאה ה-21 ועלינו להתאים את המונדיאל למאה ה-21" התפייט הנשיא ג'יאני אינפנטינו. "עלינו להסתכל על כדורגל מעבר לאירופה ולדרום אמריקה. קדחת כדורגל במדינה שמעפילה למונדיאל הוא מקדם המכירות הטובת ביותר למשחק שאפשר להעלות על הדעת. החל מנובמבר, אז מעפילים לטורניר ועד ליוני כשהוא נערך, תשעת החודשים האלה הם החשובים ביותר".
בפיפ"א מדברים על "השרשת" הכדורגל במדינות קטנות ושאר ירקות. טוענים שיותר כסף יגיע לכדורגל ברמת השורשים אם נבחרת ממדינה כלשהי תגיע למונדיאל.
אבל בוא נסתכל על הכדורגל הנבחרות כיום ונבחן את האקסיומות הללו לעומק.
אנחנו במצב כיום בו מדינות משקיעות כסף בלהביא שחקנים זרים לנבחרת.
אלג'יריה, למשל, משלמת לצרפתים ממוצא אלג'יראי לשחק עבורן. וזו אלג'יריה, שבעבר הגיעה למונדיאל ונחלה בו הצלחה. זה קורה במדינות אחרות גם כן. זה לא שהמונדיאל מעודד את המדינות להשקיע בתשתיות הכדורגל. הצ'אנס להעפלה למונדיאל מעודד את ההתאחדויות להשקיע בנבחרת - לעיתים קרובות גם בהבאת שחקנים זרים בכסף. והכסף, לא מגיע להשקעה בתשתיות כדורגל ובילדים מקומיים, הוא נשאר אצל התאחדויות הכדורגל. .
זה במקרה הטוב. לרוב הכסף הגדול מגיע לכיסי העסקנים שמנהלים את ההתאחדויות לכדורגל. טרינידאד וטוגבאו העפילה למונדיאל 2006. הכסף הרב, ברובו ככולו, הגיע לכיסויו של ג'ק וורנר, יו"ר ההתאחדות אז. זה לא שכולם באי התחילו לשחק כדורגל אחרי העפלה ההיסטורית. הנבחרת לא התקרבה מאז למונדיאל. הכדורגל שלה התדרדר. בכלל, רשימת המדינות האחרות שהעפילו למונדיאל או טורניר פעם אחת ומאז לא בדיוק התקדמו ברמה תשתית המשחק היא ארוכה: לטביה, ג'מייקה, קובה, הודו, איחוד האמירויות, כוויית, סין. אה, וואלה - גם ישראל.
לא צריך להעפיל למונדיאל בשביל "להשריש" כדורגל במדינה. צריך להשריש את המשחק במדינה בשביל להגיע למונדיאל. הרי כל מדינה מקבלת צ'אנס להעפיל למונדיאל(אפילו אם מדובר על אי בן 30,000 תושבים או נסיכות עם 45,000 תושבים ש70% מהם מעל גיל 45). המדינות שמשקיעות בצורה הכי חכמה וטובה בכדורגלן שלהן זוכות בהעפלה למונדיאל.
מה שיקרה בפועל זה שאיכות שלב הגמר של המונדיאל תרד בצורה דראסטית. ואיך זה יראה? למונדיאל לא יגיעו 48 הנבחרות הטובות בעולם רחוק מכך. הערכות הן 16 נבחרות מאירופה (13 כיום), 9 אפריקה (5), 8.5 מאסיה (4.5), 6.5 מקונקאקא"ף (3.5), 6 מדרום אמריקה ו-1 מאוקיאניה (0.5). החצי זה הקצאה לפלייאוף.
זה אומר שמדינה כמו טהיטי (מקום שני באוקיאניה ומקום 153 בעולם בממוצע) עשויה למצוא את עצמה במונדיאל אחרי משחקים מול ניו קאלדוניה, איי סלומון, ואנוטו, פיג'י, סמואה ואולי יריבת פלייאוף כמו קטאר.
ראינו איך זה נגמר בגביע הקונדפרציות ב-2013, אז היא טהיטי אכן זכתה בגביע אוקיאניה והבטיחה מקומה בגביע מול יריבות גדולות. בשלושה משחקים היא ספגה 24 שערים.
שנמשיך? במונדיאל 48 נקבל גם את הקבוצה התשיעית הכי חזקה באסיה, כיום קטאר - מקום 87 בדירוג פיפ"א. או את מקום 7 בצפון אמריקה והקריביים, קורסאו. ואלו מדינות שיתמודדו במשחקים ללא סיכוי להשיג בהם משהו נגד גרמניה, צרפת, ארגנטינה, ברזיל או אפילו סלובקיה.
כן, מונדיאל צריך לתת לכולם צ'אנס להתחרות על הבמה הגדולה, אבל לא כל מדינה ראוייה להיות על הבמה הכי גבוהה של המשחק. באולימפיאדה, למשל, לא ייתכן שיוסיין בולט יתחרה בגמר ה-100 מטר עם רץ מסן מרינו, שעושה מאה מטר ב-14 שניות. זה לא הוגן לבולט וזה לא הוגן לרץ מסן מרינו. לכן יש מקצים מוקדמים.
הכדורגל הוא הספורט הפופולרי בתבל וכמעט בכל מדינה, בלי קשר למונדיאל. בגלל זה יש מוקדמות חובקות עולם, בהן מסננים את הקבוצות הפחות טובות כדי להגיע לטורניר גמר בו מתחרות הטובות מכל יבשת.
הטורניר החדש, עם הניפוח של מספר המשתתפות מטעמים פוליטיים בלבד (אינפנטינו הבטיח להגדיל את המונדיאל), הפורמט הלא הוגן (מתמטית) והתחזיות האופטימיות (כן בטח, גופי שידור ישלמו עוד עשור יותר ממיליון דולר למשחק בטורניר בו יש משחקים בין טהיטי לפרגוואי או קורסאו נגד קטאר) הפכו את המונדיאל לפארסה.