"בישראל יש יותר סוכנים משחקנים. זו בעיה"

במונדיאל 1974 ההולנדים המציאו מחדש את הכדורגל עם שיטה שכללה לחץ קולקטיבי, תנועה זורמת בין שחקנים, כדורגל ללא עמדות ומשחק מסירות קצרות. השיטה כונתה "טוטאל פוטבול", ומיד לאחר המונדיאל ההוא הולנד (16 מיליון תושבים) נהפכה ליצואנית כדורגלנים ומומחי כדורגל, מאמנים ומנהלים ספורטיביים, לכל העולם. שיטות המשחק וטיפוח השחקנים ההולנדיות הוטמעו בכל יבשת, וגם אלינו לישראל הגיע מומחה כדורגל הולנדי, ג'ורדי קרויף, ששינה את פני מכבי תל אביב והשפיע על הכדורגל הישראלי כולו. אליו הצטרף בתחילת העונה מומחה כדורגל נוסף, פטריק ואן לוון, שבראיון ל"כלכליסט" מודיע שהוא מעוניין לשנות את מכבי תל אביב בפרט ואת הכדורגל הישראלי בכלל.

ואן לוון וג'ורדי קרויף: "אבא של ג'ורדי, יוהן, תמיד היה אומר, 'אם אתה חושב מהר יותר מהיריב שלך, אתה תהיה מהיר יותר', וזה מה שאני מנסה לפתח כאן" צילום: ראובן שוורץ

ללא עידון

ואן לוון, שניהל את מחלקת הנוער של פיינורד, ענקית הכדורגל ההולנדית, ובנה מחדש את מחלקת הנוער של שאחטר דונייצק, הענקית האוקראינית — נכנס באגרסיביות לכל עבודה ודורש מחויבות מלאה לתוכניות העבודה שלו. "הוא היה מאוד חשוב בבניית האקדמיה המצוינת של שאחטר דונייצק", מספר ד"ר מנואל ות, מייסד אתר futbolgrad.com, שמסקר את הכדורגל במזרח אירופה. "שחקני האקדמיה שלו כמעט וניצחו את צ'לסי בגמר ליגת האלופות לנוער ושחקנים כגון ויקטור קובאלנקו, אחד הכישרונות הגדולים של הכדורגל האוקראיני, חייבים לוואן לוון את הקריירה שלהם. הוא הולנדי והרעיונות שלו מאוד חזקים, גם הפילוסופיות שלו. המנטליות שלו קשה להבנה, אבל בסופו של דבר, קשה מאוד להתווכח עם ההצלחה שלו". אבל בשנים האחרונות הכדורגל ההולנדי בדעיכה, האם ההולנדים טועים בדרך העבודה שלהם?

.

מה קורה בכדורגל ההולנדי? הנבחרת מגמגמת והשחקנים לא דומיננטיים בקבוצותיהם כמו פעם.

"לפני שנתיים היה סימפוזיון עם אנשי כדורגל מהולנד שבו דיברו על מצב הכדורגל ההולנדי ומה עושים כדי לשפר את המצב. זה הוביל ל־11 נקודות שהיוו את הבסיס לתוכנית עבודה לכדורגל ההולנדי, אבל לא דיברו בכלל על ייצור שעות משחק לילדים ולשחקנים. הכדורגל ההולנדי מרוכז הרבה יותר מדי בדברים מסביב לכדורגל ולא בכדורגל עצמו. הילדים שלנו לא משחקים מספיק. לפני 30 שנה ילד הגיע מבית הספר ויצא החוצה לשחק כדורגל עם החברים. זה לא קורה יותר. אז יש בעיה גדולה שהמועדונים צריכים לפצות על השעות הללו שהילדים לא משחקים. ולכן במכבי אני רוצה שהילדים יקבלו הרבה זמן כדורגל ויוכלו להשתפר. ואני מנסה לעבוד עם בתי ספר כדי לאפשר יותר אימונים בזמן הלימודים. כשעזבתי את פיינורד, היתה לנו שיטה של אימוני בוקר וצהריים. מהדור הזה של ילדים יצאו לא מעט שחקנים מקצוענים בליגות הגדולות של אירופה. עבורי העבודה החשובה היא לייצר שעות של כדורגל. כל השאר — מאמנים מנטליים, אימונים פיזיולוגיים וכו' — זה טוב, אבל מה שהפך את ההולנדים לגדולים בכדורגל זה שהם שיחקו כדורגל, לא עשו אימוני כושר ואימונים מנטליים, הם פשוט למדו הכל על הכדור. למדו הכל עם הכדור ברגליים".

האם השחקנים היום מאומנים יותר מדי?

"לא חושב כך. אני חושב שכמות השחקנים ברמה הכי גבוהה מבחינה יצירתית כבר לא כל כך גדולה, ולכן צריך לעבוד קשה יותר על השחקנים הממוצעים כדי שיהיו ברמה טכנית גבוהה מספיק כדי להיות מקצוענים. ואת זה עושים על ידי יותר שעות אימון. משהו שההולנדים כן עושים נכון בשנים האחרונות זה קבוצות מילואים של קבוצות הליגה הראשונה בליגות המשנה. יונג אייאקס (קבוצת המילואים של אייאקס — א"ד), יונג פ.ס.וו וקבוצות צעירות אחרות של הקבוצות הגדולות משחקות בליגת המשנה, וככה שחקנים שמסיימים את גיל האקדמיה, בני 18–19–20, שהם עדיין מתפחתים כבני אדם וכשחקנים, מקבלים ניסיון מאוד חשוב במשחקים תחרותיים נגד שחקנים בוגרים — זה משהו שצריך לאמץ גם כאן בישראל".

ואן לוון. "מאמנים ישראלים רבים מסתפקים בתרגיל בחצי כוח. ואז מה שקורה זה שהשחקן מתפתח כחצי שחקן ולא כשחקן שלם. אין דבר כזה 50% באימון" צילום: רמי גרידיש

"כולם באותו מערך"

בישראל הביקורות על ואן לוון מגיעות מאנשי מקצוע שטוענים שהוא מדבר אליהם כ"אל נייטיבס חסרי מושג בכדורגל". את השינויים במכבי הוא עשה על פי חזון מאוד ברור. מאמנים שלא הסכימו עם ואן לוון מצאו את עצמם מחוץ למועדון. בית הספר לכדורגל עובר שינויים וגם הפרויקטים שהתחילו בתקופתו של ניר לוין כמנהל המחלקה. הכל משתנה ופטריק לא מתנצל על זה.

מה עבד טוב באוקראינה?

"לאורך השנים במזרח אירופה תמיד הסתכלו על הפיזיות של השחקן לפני הכדורגל. אז בשאחטר סובבנו את זה. חיפשנו את הילדים שיודעים לשחק כדורגל, כאלו שיכולים לייצר, ועל זה בנינו את הפיזיות. הטמעתי שם גם את עניין המערך של המועדון בכל המועדון: 4-3-3, ובנינו יותר אימונים אישיים או בקבוצות קטנות כדי לשפר את הטכניקה האישית והיכולות של כל שחקן. והכי חשוב: ייצרנו שעות כדורגל לילדים. גם ניסיתי שילדים מוכשרים ישחקו עם שחקנים מבוגרים יותר. זו דרך בשבילנו לתת להם את ההתנגדות שהם צריכים כדי לגדול כשחקנים טכניים יותר שלא פוחדים מעימותים פיזיים. זה עשה אימפקט גדול באוקראינה. מועדונים אחרים התחילו לחקות אותנו וההתאחדות המקומית נהנתה מזה גם כי פתאום היו שחקנים טובים יותר לנבחרות מכל הארץ. אבל חשוב לזכור, במזרח אירופה יש תרבות של עבודה קשה. הילדים, ההורים, לא מתלוננים כאשר הם צריכים לעבוד קשה. התנאים לא אידיאליים לכדורגל. אתה עובר מקיץ של 35 מעלות לחורף של מינוס 15 מעלות, אבל ממשיכים לשחק בלי תלונות. שמים אקסטרה סווטשרט ויוצאים לשחק".

מה אתה מנסה להביא משאחטר למכבי?

"מה שאנחנו רוצים במכבי זה לפתח את הכדורגלן, את האיכויות הטכניות והגופניות שלו — המהירות, הגמישות, את הפיזיולוגיות — רק דרך כדורגל. הכל עם הכדור ברגליים. אנחנו מצלמים כל אימון וכל תרגיל כדי לוודא שאנחנו עושים את זה בצורה מדויקת. אבא של ג'ורדי, יוהן, תמיד היה אומר, 'אם אתה חושב מהר יותר מהיריב שלך, אתה תהיה מהיר יותר', וזה מה שאני מנסה לפתח כאן. אני לא רוצה ששחקן יראה את הכדור ויגיע אליו יותר מהר, אני רוצה שהוא יגיע לאיפה שהכדור יגיע לפני שהכדור מגיע אליו. אנחנו גם מנסים לפתח את השחקן לתוך עמדה שהכי מתאימה עבורו ותסייע לו להגיע לקבוצה הבוגרת".

אתה רוצה לגדל את השחקנים לתוך תבנית טקטית, בדומה לברצלונה? אייאקס?

"אם אתה רוצה הצלחה, אתה צריך לעשות את הדברים הנכונים לטווח הארוך. ואם זה אומר שכולם משחקים 4-3-3 בכל הגילאים, צורת המחשבה צריכה להיות 4-3-3 גם כשילדים משחקים 8 על 8 או 5 על 5. אז השחקנים יהיו מותאמים יותר לשיטה וימצאו את עצמם טוב יותר בשיטה הזו. אם יש לך תוכנית, יש לך התחלה ומטרה, והמטרה זה להביא ילדים מוכנים לקבוצה הבוגרת, מוכנים גם טקטית. ולכן כל הקבוצות אצלנו משחקות 4-3-3 עם פליימייקר ושני קשרים מרכזיים שמשחקים ביחד בהתקפה ובהגנה. ברגע שהילדים מתחילים את הדרך אצלנו, הם ילמדו להיות מאורגנים".

בבורוסיה דורטמונד כל מאמן במחלקת הנוער בוחר שמתאים לו. שיטה אחת לא דוגמטית מדי?

"כשאתה מדבר על מועדון כמו דורטמונד מגרמניה, אתה מדבר על מועדון גדול עם הרבה יותר מיליוני אנשים לבחור מהם מאשר ישראל, או בלגיה, או הולנד. אני מסתכל על הדרך שאיתה אנחנו יכולים לפתח את מכבי תל אביב כקבוצה שבסופו של דבר תוכל לשחק נגד קבוצות גרמניותכמו דורטמונד. אני חושב שזה אפשרי. זה מה שאני יודע מפיינורד ומשאחטר. אז אני משתמש בתבנית שמתוכה אני אוכל לייצר שחקנים שיתאימו לכל ליגה הראשונה באירופה ושהם יוכלו להתאים למועדון ולמאמן הקבוצה הבוגרת. ככה שאם המאמן רוצה שהקשר השמאלי ישחק מגן שמאלי, אז הוא יהיה בעל יכולות חשיבה ויכולות טכניות ופיזיות לעשות זאת. אז אני יודע שהדרך שבה אני עובד, זה שהשחקן שגדל אצלי יהיה מותאם פיזית, מנטלית וטכנית לקבוצה. זו המטרה שלי. המטרה שלי היא שמחלקת הנוער תייצר מדי שנה 7–8 שחקנים שמתאימים לקבוצה הבוגרת והמאמן יוכל לבחור מהם. אני רוצה שהמנהל הספורטיבי יוכל לבחור מהרבה בוגרים מי נשאר בקבוצה ומי נשלח בהשאלה". 

הנוער של מכבי תל אביב. פטריק ואן לוון. "הופתעתי מכמות הכסף והדרישות של הסוכנים של השחקנים בגילאי נוער בישראל. פעמים רבות הם לא טובים לילדים. זאת בעיה גדולה" צילום: ראובן כהן

בגישה כל כך שונה

בהולנד, כמנהל מחלקת הנוער של פיינורד, ואן לוון היה אחראי לטיפוח צעירים כגון ז'ורז'ינו ויינאלדום (ליברפול), יורדי קלאסי (סאות'המפטון), סטפן דה וריי (לאציו), וינסנט יאנסן (טוטנהאם), לירוי פריי (סוונסי) ואחרים. כאן, הוא חש, צריך לשנות את הגישה לפני שמתחילים לייצר שחקנים ברמה גבוהה: "אחת הבעיות הגדולות בכדורגל הישראלי זה שהילדים מתחילים לשחק כדורגל מאורגן, תחת מאמן, רק בגיל 10–11. באירופה מתחילים בגיל 6, ואני חושב שמדינות קטנות צריכות להתחיל מוקדם עם האימון של הילדים כי זה יעזור למצות את הפוטנציאל של כל ילד. גם צריך לשנות את סגנון האימון ולהתאים אותו לכל גיל בנפרד. הדרך שבה מאמן מתקשר עם בני 8 שונה לחלוטין מהדרך של מאמן נוער. לכן אנחנו מנסים ללמד את המאמנים להיות מומחים בגיל שהם אחראים עליו. וכמו אצל הילדים, גם אצל המאמנים לוקח זמן עד שהם לומדים הכל".

ומבחינת תרבות, יש בעיה?

"אני חושב שהרבה שחקנים וגם מאמנים לא רואים בכדורגל כמקצוע. אימון זו העבודה השנייה שלהם. הם מביאים עוד טיפה כסף הביתה וכולם מבסוטים. מה שאני רוצה זה שהם יראו בזה את העבודה היחידה שלהם. ואני רוצה מחויבות. והשחקנים, גם הם צריכים להתחייב על שבעה אימונים בשבוע ולחיות כדורגל, לנשום כדורגל, לאכול כדורגל. זה 100% כל יום. ככל שהם יותר משקיעים זמן בקריירה שלהם, ככל שהם יותר מרוכזים במטרה הזו, ככה הצ'אנס שלהם לקריירה יפה גדול יותר. ההורים הם גם בעיה. הם חושבים שברגע שהילד שלהם כבש שני שערים, הם זכו בלוטו ומוציאים למכרז את הבן שלהם בין מועדונים. זאת מבלי להבין מה הילד צריך. אני ראיתי שחקנים מאוד מוכשרים שבגיל 14–15 עזבו למועדונים שהציעו להם כסף טוב, והיום הם משחקים בליגה השלישית. אז אני מקווה לשנות את הגישה של ההורים ושהם יבינו טוב יותר מה טוב לילד שלהם לטווח הארוך. עוד בעיה: סוכנים. יש כאן יותר סוכנים משחקנים. ואין הרבה סוכנים שחושבים על האינטרס של השחקן. הלוואי ויום אחד אני אפגוש את הסוכן שיבוא ויגיד לי, 'השחקן שלי על הספסל, אבל אני אוהב את האימונים שהוא עובר וזה ישפר אותו, אז אני אשאיר אותו כאן'. הסוכן מתייחס רק לדקות משחק. אם הילד לא משחק, אז הוא רוצה שהוא יעזוב. הופתעתי מכמות הכסף והדרישות של הסוכנים של השחקנים בגילאי נוער בישראל. ופעמיים רבות הם לא טובים לילדים. זו בעיה גדולה".

אימון בנוער של מכבי תל אביב. "מה שאנחנו עושים במכבי זה לפתח את הכדורגלן, את האיכויות הטכניות והגופניות שלו — המהירות, הגמישות, הפיזיולוגיות — רק דרך כדורגל. הכל עם הכדור ברגליים" צילום: עמית שעל

צריך לשבור רעיונות ישנים בשביל להנחיל רעיונות חדשים?

"מבחינתי, זה לשבור רעיונות רעים שהיו בעבר, או להכניס רעיון חדש איפה שלא היה רעיון. זה לשנות את הגישה. למשל, בתרגיל מסירות — אני צריך לוודא שהילד עושה את המסירה הכי טובה כל פעם. מאמן ישראלי יכול לתת למסירה הלא כל כך טובה לחמוק ממנו בגלל שזה פחות משנה לו, וזה לא משהו שאני מוכן לקבל. אבל מאמן לא יכול לתת תרגיל לילדים ולעמוד שם 10 דקות עד שיסיימו אותו. הוא צריך להדריך, לתת תיקונים כשצריך, להעיר, לדרבן. הוא צריך לראות אם המהירות של המסירה נכונה, אם התנועה היתה נכונה וכו'. זה אולי נשמע פשוט. אבל מאמנים ישראלים רבים מסתפקים בתרגיל בחצי כוח. ואז מה שקורה זה שהשחקן מתפתח כחצי שחקן ולא כשחקן שלם. אין דבר כזה 50% באימון. האינטנסיביות של המאמן משפיעה על האינטנסיביות של השחקן. אני גם רוצה דיווחים על כל אימון, אני רוצה את זה ממוסמך. יש לנו אפליקציה מיוחדת בשביל המאמנים והשחקנים. אפשר לשלוח תרגילים לשחקנים שיבינו מה הולכים לעשות עוד לפני שהם מגיעים לאימון. חשוב לעקוב אחר כל צעד בהתפתחות. ואז אנחנו יכולים לתת לשחקנים משימות ולראות אם הם משתפרים וגם לעקוב אחרי הגישה. מבחינה פיזית, האימונים הם רק עם הכדור. אין סתם ריצה. הכל עם הכדור ואנחנו משתמשים בסטטיסטיקות בשביל להבין איפה אנחנו עומדים ביחס להולנד, לאיטליה ולמזרח אירופה".

מתי הילדים צריכים להתחיל להתאמן אצלך בשביל שלא יגיעו עם הבעיות של הכדורגלן הישראלי?

"כרגע אנחנו מתחילים עם ילדים מתחת לגיל 8. אנחנו רוצים שהילדים כבר בגיל הזה יגיעו לגדול עם מכבי. שהם ירצו להיות כאן מגיל 8 עד הקבוצה הבוגרת. ויגדלו בדרך שאנחנו רוצים. אני רוצה שהם יגדלו בתוך אווירה בלי הבעיות של הכדורגל הישראלי. אני חושב שהסטנדרטים במחלקות הנוער בישראל צריכים לעלות. צריכים להיות סטנדרטים מסוימים כדי שהילדים בישראל יקבלו את הצ'אנס הטוב ביותר לשחק כדורגל. ולא רק במכבי. ההתאחדות צריכה להוביל לזה. היא צריכה כמה שיותר כישרונות. ככל שיש יותר אימון איכותי על מגרשים איכותיים, ככה תגדל האיכות של השחקנים בישראל".

זה אפשרי עם התרבות הישראלית?

"חייבים להתחיל לעבוד בצורה אקדמית כמו האירופים. זה לא עניין תרבותי. זה עניין של לעבוד נכון. גם בספרד עשו את זה ואפשר לעשות את זה בכל מקום בעולם. כדי להגיע לרמה מסוימת, הישראלי צריך לעבוד קשה יותר מהאנגלי או הגרמני".

איך מכבי תל אביב תיראה ב־2021?

"החזון הגדול הוא שכל הקבוצות במועדון ישחקו 4-3-3, שיהיו לנו הרבה שעות אימון ונעקוב אחרי התפתחות כל השחקנים עם דו"חות ומעקב ווידיאו. אני מקווה שזו תהיה אקדמיה חזקה עם סקאוטינג טוב שיודעת לייצר שחקנים טובים ושחקנים סופר־מוכשרים. אקדמיה שהכדורגל הישראלי ייהנה ממנה בגלל שהיא ייצר הרבה שחקנים טובים וטובים מאוד לישראל. ויהיו גם שחקנים שהם כיום אצלנו ובעוד 6–5 שנים הם יהיו בליגות הגדולות בעולם. הם יעניינו את הקבוצות שם לפחות".