פיני זהבי הוא הבובנאי

ביולי השנה פיני זהבי, הסופר־אייג'נט הישראלי, הוביל קבוצת משקיעים שרכשה את רויאל מוסקרון־פרוולץ מהליגה הבלגית הראשונה עבור כמה מיליוני יורו. הדיווחים דיברו על 8.5 מיליון יורו, אך ככל הנראה מדובר בסכום נמוך בהרבה. סכום של "שחקן צעיר", על פי מקור במועדון. על פי הדיווחים מבלגיה, זהבי רכש 90% ממניות המועדון ובכך הציל אותו מפשיטת רגל. המועדון היה בבעלות ליל, הקבוצה הצרפתית, וכמעט עבר לידיו של סולטן עומאן קאבוס בן סעיד אל סעיד. אך בסופו של דבר היה זה הישראלי שהשקיע את הכסף והותיר את הנהלת המועדון במקומה. פחות או יותר.

פיני זהבי. בקשר טוב עם מכבי חיפה צילום: ראובן כהן

זהבי, שנחשב לסוכן שחקנים מוביל שנוהג להסתובב בין הדרגים הגבוהים של הפרמיירליג, כולל המעגל הפנימי של רומן אברמוביץ', השתמש בחברה ממלטה כדי לרכוש את הקבוצה הבלגית בסיוע ז'אן לוק גריפון, נשיא נאנט הצרפתית לשעבר, והסוכן הקמרוני טני ירימה.

.

25 שחקנים חדשים

לזהבי חברות נוספות שהוא עובד איתן או אחד מהבעלים שלהן בברזיל, מלטה, לוקסמבורג, גיברלטר וגם בארה"ב. בין השאר הוא קשור לחברות כמו Quality Sports Investments ו־Quality Football Ireland, חברות שבסיסן באירלנד והן בבעלות רומן אברמוביץ', ג'ורג'יו מנדס — הסופר־אייג'נט הפורטוגלי — ופיטר קניון, מנכ"ל צ'לסי ומנצ'סטר יונייטד לשעבר.

"אנחנו מקווים שהבטחנו את המקום שלנו בליגה הבכירה בעונות הקרובות", מסר נשיא מוסקרון־פרוולץ אדווארד ואן דאלה. "יש לנו הרגשה טובה בקשר למשקיעים בראשות זהבי". "המשקיעים" קיימו והביאו יותר מ־25 שחקנים לקבוצה ממונטנגרו, סרביה, קרואטיה, טורקיה, פורטוגל, ארה"ב, צרפת, ספרד, ישראל (אופיר מרציאנו) ועוד. הושאל גם שחקן מצ'לסי.

אבל ההרגשה הטובה לא עברה לאוהדים. "אפשר לקרוא לזהבי בעלים?", תהה פרסל ז'אק, אוהד הקבוצה, בבלוג כדורגל בלגי. "אני לא מבין למה איש העסקים הזה הגיע למוסקרון־פרוולץ. מה הוא מסתיר. הוא הרי לא בא לכאן כדי להיות עוגן קהילתי, נכון?". אוהד אחר בשם לורן ואנדרבוריל פחות ממהר עם הביקורות. "קודם כל אני רוצה לראות מה זהבי והפמליה שלו עושים. אני סקפטי, אבל אמרו לנו שיש כסף ואני מצפה להתחזקות משמעותית של הקבוצה". זו אמנם תחילת העונה, אבל האוהדים לא יכולים להיות אופטימיים מדי. הקבוצה ללא ניצחון ובמקום האחרון בליגה.

מצד שלישי

למה זהבי צריך את כאב הראש הזה? ביזנס כמובן. אחרי שלמעשה זנח את עסקי ייצוג השחקנים והחל לשמש כמתווך בעסקאות לרכישות קבוצות (בין השאר הביא את רומן אברמוביץ' לצ'לסי), זהבי עשה הרבה מאוד כסף מעסקאות TPO (העברת שחקנים דרך גורם שלישי) שפיפ"א אוסרת עליהן מאז 1 במאי. רכישת המועדון מאפשרת לו להיות בעלים של אחוזים מהשחקנים ולא להיחשב ל"גורם צד שלישי". כך הוא יוכל להמשיך בעסקי השקעות השחקנים שלו, והפעם רק ממועדון. והאוהדים? הם לא באמת חשובים כאן.

מה שמיוחד בהשקעה של זהבי היא שהכל נעשה — בפעם הראשונה — "על השולחן", בגלוי, כ"בעלים" של מועדון. כאמור, זהבי הוא הפנים של כלי השקעות שבסיסו במקלטי מס כאלו ואחרים. מי הם המשקיעים? אוליגרכים ומנהלי קרנות גידור, אנשי עסקים מהמזרח התיכון וסוכני שחקנים. מוסקרון־פרוולץ אינה המסיבה הראשונה שלהם יחד. הם עשו זאת בעבר, אך בצורה מעט שונה.

עכשיו, ניקח את הפמליה של זהבי בסרביה, שם היא עשתה לא מעט כסף. הכדורגל הסרבי המקומי נואש לכסף שאין לו. כספי זכויות שידור וחסויות מוגבלים ביותר, וכמעט אין הכנסה ממכירת כרטיסים. לכן רוב מועדוני הכדורגל בסרביה תולים את המודל העסקי שלהם על מכירת שחקנים. זה ככה כבר זמן רב. לפני יותר מעשור גם הקבוצות הגדולות במדינה, פרטיזן בלגרד והכוכב האדום בלגרד, פנו לאנשי עסקים מקומיים — או "סוכנים לא רשמיים" — כדי לשדרג את המצב הכלכלי שלהן. אנשי עסקים מקומיים, או "אנשי עסקים" כפי שהם מוגדרים בסרביה, נתנו לשחקנים מזומנים, מכוניות או שעונים. מה הם קיבלו בחזרה? או שיעור מסוים מסכום ההעברה שלהם או אחוז מסוים משכרם.

אחרי כמה שנים סוכני שחקנים, עסקים מקומיים וגדולים יותר, זיהו את הפוטנציאל לרווח. סוכנות השחקנים LIAN בראשות פאלי רמדאני, סוכן שחקנים אלבני, שילמה למי שצריך כדי להשיג "מונופול" על השחקנים של פרטיזן. היו משחקים שבהם כל השחקנים של פרטיזן על המגרש היו רשומים ב־LIAN. חלק מאותם שחקנים מוכרים ביותר: סטבאן יובטיץ' (כיום באינטר), אדם לאייץ' (כיום באינטר), לזאר מרקוביץ' (פנרבחצ'ה), מתיה נסטאסיץ' (שאלקה), ולדימיר סטויקוביץ' (מכבי חיפה) ועוד היו שייכים לרמדאני, שהתפשט גם לרוב הכדורגל הסרבי וכ־15 משחקני הנבחרת היו "שלו". בסרביה אף האשימו את רמדאני שהוא משפיע על הרכבי הסגל. ל־LIAN יש גם כמה "נציגים" במכבי חיפה, שזהבי קשור אליה בזכות חבר ילדותו יעקב שחר — בין השאר LIAN מייצגת את ניקולה דרינצ'יץ' וטאלב טוואטחה.

בכל מקרה, פיני זהבי ורמדאני בקשר עסקי מתקדם, ולפי מקור סרבי, "פיני הוא שחקן מפתח בשוק הסרבי". פיני הביא את המשקיעים לסרביה ואלו רכשו אחוזים מהשחקנים של פרטיזן בלגרד. אף שחלק מהנהלת המועדון היתה נגד חלק מההסכמים (שלפיהם ממש אין להם שליטה לגבי עתיד שחקניהם), העסקים של פיני ורמדאני הניבו רווחים יפים לשניים. לאזר מרקוביץ', למשל, הועבר בגיל העשרה לבנפיקה ושנה לאחר מכן ליברפול שילמה עבורו 25 מיליון יורו, שלפחות 12.5 מיליון יורו מהם הגיעו לזהבי ולמשקיעיו. על פי הערכות, 20% מהסכום הגיע לפרטיזן והשאר לבנפיקה. אנדריה זיבקוביץ' (Andrija Živković) בן ה־19 הוא השחקן הבא מסרביה שיזרים כסף רב לפיני זהבי — שרכש אחוזיו עבור סכום של כ־1.5 מיליון יורו וצפוי, לבטח, להרוויח יותר מ־10 מיליון יורו ממכירתו.

ב־2013 היה דיבור שפיני וחבורת המשקיעים שלו ירכשו את OFK באוגרד, קבוצה קטנה בבלגרד. זה לא יצא לאור אז פיני והמשקיעים עברו לבלגיה. "פיני ורמדאני שולטים בפרטיזן", אומר כתב כדורגל סרבי שמסקר את הקבוצה. "בטח לא כמו שהוא שולט במוסקרון־פרוולץ או באפולון לימסול".

האם גם אפולון לימסול נשלטת בידי פיני ומשקיעיו? על פי מקורות בקפריסין כן, בדומה לשליטה בפרטיזן ולא בדומה לשליטה במוסקרון־פרוולץ. נחזור שנייה לבלגרד.

שחקן פרטיזן בלגרד. עיתונאי סרבי: "תיאורטית, פרטיזן היתה צריכה להרוויח 100 מיליון יורו ממכירת שחקניה ב־12 השנים האחרונות" צילום: איי אף פי

מי מרוויח?

פרטיזן לא בדיוק מתנהלת בשקיפות (בכל זאת, קבוצת הצבא לשעבר), ולא ברור כמה שחקנים "שייכים" לזהבי. גם לא ברור אם פרטיזן מקבלת סכום העברה צנוע או אחוזים מסכום ההעברה הבאה. "תיאורטית, פרטיזן היתה צריכה להרוויח 100 מיליון יורו ממכירת שחקניה ב־12 השנים האחרונות", אומר עיתונאי שמסקר את הקבוצה. "הם גם הגיעו לליגת האלופות פעמיים, כמה פעמים הגיעו לשלב הבתים של ליגת אירופה. ועדיין, הם בבעיות כלכליות כבר הרבה זמן. אומרים שהם בחובות של 12 מיליון יורו, אבל רבים מאמינים שזה קרוב יותר ל־20 מיליון יורו. מה קורה עם כל הכסף הזה שנכנס? האם הקבוצה לא מקבלת את מה שמגיע לה משוק העברות השחקנים? קשה מאוד לדעת".

כאמור, עבור זהבי הביזנס בסרביה הפך למסובך יותר בגלל חוקי פיפ"א החדשים נגד בעלות צד שלישי (TPO). בגלל זה מוסקרון־פרוולץ יכולה להיות תחנת מעבר חוקית ומניבה במיוחד לזהבי ולמשקיעיו.

לא מפתיע שסוכני כדורגל מרוויחים הרבה יותר משוק הכדורגל הנוכחי. באנגליה, למשל, סוכנים רשמו שנתיים אחרונות מצוינות עבורם — אפילו על חשבון לקוחותיהם, השחקנים. העלייה האדירה בהכנסות מ־2.2 מיליארד ליש"ט ב־2010 למעט יותר מ־3.2 מיליארד ליש"ט ב־2014 הובילה לעלייה של 1.4% בשכר שחקנים בשנתיים האחרונות (כיום קבוצות משלמות כ־50% מהכנסותיהן לשחקניהן). באותה תקופה שכר הסוכנים, או העמלות, עלה בשיעור של 65%.

סוכנים, ככל נראה, לא ממש עובדים עבור הקבוצות וגם לא ממש עבור השחקנים — הם עובדים עבור עצמם ומצליחים בכך. מנדס, למשל, עשה עסקאות בשווי 400 מיליון יורו הקיץ הזה. מלבד עמלות הוא גם זכה לאחוזים מסכומי ההעברות עצמן. הסוכנים מייצגים שחקנים וקבוצות. במשך שנים הם בעלי אחוזים בשחקנים וכעת הם גם בעלי קבוצות. פיני, כהרגלו, מורה הדרך.