הסמל מעל הכל?
אוהדים לפעמיים מצפים מהכדורגלנים להקרבה עצמית ונאמנות בלתי אפשרית
אתם בני 28 ועובדים במקום עבודה טוב - שמכבד אתכם ומשלם לכם לא רע בכלל כבר יותר מעשור. אתם אוהבים את מקום העבודה שלכם אבל אז אתם מקבלים הצעה ממקום עבודה חדש, שמציע רילוקיישן למדינה מתקדמת ומעניינת. המשכורת המובטחת גבוהה כמעט פי 2 מזו שאתם מקבלים, ומקום העבודה החדש מעניין ומביא עימו אתגרים חדשים.
העבודה החדשה תלמד אתכם המון על החיים ועל המקצוע שלכם ואולי אפילו תתרום רבות לקריירה השנייה שאתם שוקלים לעתיד. זו הזדמנות חד פעמית להתפתחות אישית ומקצועית. ועכשיו עוד משהו. אתם יודעים שאתם מסיימים את הקריירה שלכם בעוד 4-5 שנים. בנוסף, מקום העבודה החדש מוכן לשלם למקום העבודה הישן שלכם "חבילת פיצויים" עבורכם. אז לא תלכו למקום העבודה החדש? ברור שתלכו.
אבל מכדורגלנים, בעיקר מקבוצות קטנות, מצפים שיוותרו על כל הדברים הללו. ובשביל מה? בשביל פחות כסף במקום עבודה שהם מכירים היטב ואולי אף מרגישים בו קצת תקועים. זו אחת מהמוזרויות של אוהדי הכדורגל, שמצפים מהכדורגלנים שגדלו בקבוצתם להישאר נאמנים - למרות שזה עשוי לפגוע בהתקדמות האישית שלהם - הכלכלית והמקצועית. "הוא בחיים לא יהיה באותו מעמד בשום קבוצה אם יעזוב", "אני אהיה מאוד מאוכזב ממנו", "יש לו המון מה להפסיד", "תשאר, הקבוצה תתפרק בלעדייך", "הקבוצה בלעדייך לא תהיה מאוזנת" - אלו דברים של אוהדי מכבי תל אביב על הקפטן שרן ייני, שקיבל הצעה מויטסה ארנהיים, קבוצת כדורגל מצמרת הליגה ההולנדית. חלק גדול גם תומך בהחלטה של ייני לטוס להולנד אבל רבים לא מבינים למה שהוא ירצה לעזוב את הקבוצה הטובה בישראל.
ייני, קפטן הקבוצה בשנים האחרונות ושחקן קבוצת הבוגרים כבר עשור, הניף שתי אליפויות ברצף והשלישית בדרך. הוא נחשב לשחקן היציב ביותר בסגל ולאחד מהשחקנים המגוונים ביותר בליגת העל. בוויטסה הוא צפוי לקבל שכר גבוה יותר ממה שהוא מרוויח היום (בערך 700 אלף שקל יותר בשנה) וגם חוויה במועדון כדורגל מושקע ובליגה מאוד מעניינת. ייני לא יודע עדיין מה הוא רוצה לעשות אחרי הפרישה אבל אם אימון מעניין אותו, אז אין מקום טוב יותר מבחינתו ללמוד את המקצוע מאשר הולנד. כמו כן, מכבי תל אביב עשויה לקבל 300 אלף יורו על ייני. פיצוי קטן יחסית אבל עבור שחקן ישראלי בן 28 מדובר בפיצוי מכובד ביותר.
סביר להניח שבהולנד, ייני לא יהנה מאותו מעמד בחדר ההלבשה אבל אחרי שבאמת השיג כל מה שאפשר להשיג בקבוצה שהוא מבלה בה את מרבית חייו, הגיע הזמן לאתגר חדש.
הכאב של האוהדים לראות קפטן וסמל מובן. אך האם הם היו מפספסים הזדמנות כזאת בשביל להישאר באותו מקום עבודה - אהוב ככל שיהיה - ולהרגיש עוד כמה שנים שפספסתם הזדמנות נדירה?