הכסף הרוסי משנה את פני שוק העברות השחקנים
האגו של סוחרי נשק אכזריים מביא כוכבים גדולים לאזור מוכה אלימות וטרור ברוסיה; בגלל הפייר פליי הפיננסי המועדונים באירופה יושבים בצד ומחכים להצעות על השחקנים מרוסיה
רוברטו קרלוס, אחד מהמגנים הטובים בהיסטוריה של הכדורגל, עזב את ברזיל החמימה לאחרונה והצטרף לאנז'י מחצ'קלה מהליגה הרוסית. ההצטרפות של קרלוס בן ה-37 לקבוצה מקווקז, אזור מוכה אלימות ואי יציבות פוליטית, מעוררת תהיות.
קרלוס יקבל, על פי הערכות, 5 מיליון יורו בשנה ויהפוך לשחקן העשיר ברוסיה. עם זאת, הוא לא השם הגדול האחרון שיצטרף לליגה במדינה. בעוד באירופה כולה מחפשים דרכים לצמצם הוצאות ולהגדיל הכנסות כדי לעמוד בתנאים של הפייר פליי הפיננסי, נראה שברוסיה מתעקשים לראות את הדברים אחרת. אנז'י החתימה גם את ג'וסיילי דה סילבה עבור מיליונים ומעוניינת לרכוש עוד שחקנים גדולים ויקרים - אנדריי ארשאבין מארסנל (עבור 8 מיליון יורו) וג'נארו גאטוסו ממילאן עבור סכום דומה.
קרימוב. נשבע להפוך את הקבוצה האהובה עליו למתחרה על התואר צילום: איי אף פי
הגעתו אפשרה לסוכנים רבים להתחיל לסחוט קבוצות מאירופה הקלאסית. סוכנים באים ליושבי ראש ונשיאים ומודיעים שקיבלו הצעת ענק מצפון הקווקז ושהגיע הזמן לחדש חוזה. רכישתם של רוברטו קרלוס ודה סילבה עשויה לאשש את החששות הללו של הקבוצות האירופאיות, שמנסות לצמצם את ההוצאות לאור הפייר פליי הפיננסי.
מצד שני, קבוצות מרוסיה יכולות לסדר לקבוצות גדולות מאוד את השנה או את תקציב הרכש. ריאל מדריד תשמח, למשל, למכור את קאקה לרובין קזאן עבור 45 מיליון יורו.
ברוסיה, אגב, כבר נשמעים קולות המותחים ביקורת על ההוצאות הגדולות על שחקנים ולא על תשתיות. "אנז'י צריכה להוציא כסף על אצטדיון חדש ומגרשי דשא ראויים לפני שהיא מחתימה אלופי עולם", אמר רומן שירוקוב, קשר זניט סנט פטרבורג. "זה טבעי ליצור תנאים לפני שמביאים שחקנים גדולים, לא?".
ראש כנופיה ובעלים של קבוצת כדורגל
דאגסטן היא לא מקום טבעי עבור אלופי עולם. האזור חווה פשעים גדולים ופיגועי טרור מדי יום ומושפע באופן יומיומי מלחצים פוליטיים ודמוגרפיים. אם זה לא מספיק, גם טרק גרוזני מצ'צ'ניה מוכת המלחמות עשויה להיכנס לעולם ההחתמות הגדולות. הקבוצה מינתה את רוד חוליט למנג'ר וראמזן קאדריוב, המושל האכזרי של האזור בצפון הקווקז, כבר מדבר על החתמת רונלדו, רונלדיניו וקאקא.
הכסף הגדול, כמעט כמו כל "כסף גדול" לא יכול להיות ממש נקי.
אפשר לומר שקאדריוב הוא דמות "צבעונית". הוא הולך לכל מקום מוקף בגדוד צבאי ולחתונות של חברים מביא כמתנה מטילי זהב. באותן חתונות, אגב, הוא אוהב לחגוג ביריות באוויר עם הנשק האוטומטי המוזהב שלו. הוא מבקש מקטינות שירקדו לפניו בביגוד מינימלי וזורק עליהן שטרות של מאה דולר ובין הפשעים הגדולים שלו ניתן למצוא הפרות זכויות אדם רבות. חוליט זכה לביקורות רבות על שיתוף הפעולה עם מי שמאושם ברצח עיתונאים, עינויים ואונס וציין "אני לא כאן בשביל הפוליטיקה, אני כאן בשביל הספורט", אבל קצת קשה לראות זאת ככה.
קאדריוב, שעשה כספו ממכירת נשק, הוא לא בדיוק האיש שאתה רוצה לנהל איתו עסקים. מעבר להיותו מפר זכויות אדם סדרתי באלפי דרכים, קאדריוב הוא מגלומן מסוכן שהכריח סטודנטים רוסיים לקרוא לו "הגיבור של זמננו, מנהיג ופטריוט" וכבר הציע עשרות מיליונים לכוכבי כדורגל כדי ששמו יופץ בתפוצות.
התקווה הגדולה היא ששחקנים לא יתעוורו מהכסף הגדול של אותם אנשים מפוקפקים. בנוסף, ברוסיה יש המקווים כי יתחילו באזורים הללו גם בהשקעות פחות גרנדיוזיות ויותר הגיוניות.
האסטרטגיה של שאחטר דונייצק, למשל, הרבה יותר טובה לבריאות הכדורגל בברית המועצות לשעבר מאשר ההשקעות האדירות ברכישת שחקנים מבוגרים עם שם גדול. רינאט אחמטוב, הבעלים של דונייצק, רכש את המועדון לפני 15 שנה ומאז השקיע כמעט 100 מיליון בשנה בשאחטר כדי לבנות מתקנים חדשים, אצטדיון מרהיב, מערכת סקאוטינג ואקדמיה משובחת. התוצאה של ההשקעות החכמות הללו היא ששאחטר היא אחת מהקבוצות העשירות בברית המועצות לשעבר ולבטח המוצלחות ביותר בעשור האחרון - עם זכייה בגביע אופ"א והשתתפות קבועה בליגת האלופות.
