הגאולה של 2010
מייקל ויק, הקוורטרבק הכי טוב שאפשר לקבל עבור 5.2 מיליון דולר, שילם את חובו לחברה לאחר שהורשע בניהול קרבות כלבים. כעת, אפילו עולם החסויות הלבן, זה שדוחה את טייגר וודס, מקבל אותו חזרה לחיקו
אם אתם הייתם הבעלים של מיאמי היט, וידעתם עוד לפני שלברון ג'יימס חתם, שהוא ייהפך לדמות השנואה ביותר ב־NBA - האם עדיין הייתם מחתימים אותו? התשובה לכך היא ברור שכן. בעולם הספורט, בעוד שאהבת האוהדים יכולה להשתנות עם השנים - או במהירות - כישרון הוא הקבוע היחיד שיש, והוא מה שכל קבוצה מחפשת.
ולכן, כאשר החתימה פילדלפיה איגלס את השחקן השנוא ביותר בכל אמריקה מייקל ויק, לאחר שלא שיחק שנתיים, היו אנשים שהרימו גבה. אחרי הכל, לפילדלפיה היה כוכב גדול שמשחק על העמדה של ויק, דונובן מקנב. גם הוא, כמו ויק, קוורטרבק שחור, אתלטי וגדול, וגם אחד הקוורטרבקים הטובים בהיסטוריה של המועדון הזה. היה לאיגלס גם מחליף בדמות קווין קולב, קוורטרבק מבטיח, שזכה באהדת האוהדים בפילי - המון קולני ותובעני שמורכב בעיקר ממעמד ביניים לבן.
ויק, כזכור, הושעה מהפוטבול ובילה זמן בכלא לאחר שהסתבך בפרשיית קרבות כלבים שניהל באחוזה שלו, בהיותו שחקן של אטלנטה. מסכת שקרים התפוצצה בפניו, והוא מצא את עצמו הרחק ממה שעשה כל חייו, שזה פוטבול, והרחק מהתחביב שלו, שזה קרבות כלבים. הוא היה יותר משנוא. הוא היה פושע שנוא, האויב העשיר שפגע בכלבים חסרי ישע, מצורע בעיני הציבור.
מייקל ויק. הקוורטרבק הטוב בליגה מקבל פחות מ-6 מיליון דולר בשנה צילום: MCT
הימור נטול סיכון
מצדה של פילי, ויק הוחתם כניסוי נטול סיכון כמעט. בשנה הראשונה קיבל ויק 1.6 מיליון דולר, שאלה גרושים במונחים של קוורטרבק מחליף, ובמיוחד עם הפוטנציאל שגלום בוויק. בעונה הנוכחית הוא מקבל 5.2 מיליון דולר, לאחר שהקבוצה מימשה את האופציה שלה עליו. הוא עשוי להרוויח עוד כ־3 מיליון דולר בתמריצים מבוססי הישגים. השנה גם התברר הסיפור החשאי יותר של החתמתו: בפילדלפיה חיפשו מחליף ראוי לדונבון מקנב - לאחר שזה נכשל בניסיונו לזכות באליפות, והתחושה שהוא לא מנהיג אמיתי ברגעי האמת הקשים והכואבים של עולם הפוטבול המקצועני, התפשטה לה במועדון ובקרב האוהדים.
מי שניתב את התקפת פילדלפיה במשך עשור, העיד גם בראיון ל־ESPN על עצמו שהוא השחקן הטוב ביותר בליגה - אף שמעולם לא זכה באליפות, ואף שמולו, בסופרבול הבודד שאליו הגיע ובו הפסיד, עמד טום בריידי, שזכה בשלוש אליפויות ושבר את כל שיאי הזריקות לעונה אחת. אחרי ההחתמה של ויק, יצא מקנב לתקשורת ואמר שהיה זה הרעיון שלו להביא אותו אל האיגלס. אז בתחילת העונה גמלו לו כמו שתמיד גומלים בספורט - בקור, ומתוך חישוב מקצועי־כלכלי: הוא נשלח ליריבה השנואה וושינגטון תמורת בחירת דראפט בסיבוב השני.
ויק נהפך לקוורטרבק הפותח של האיגלס, לאחר שהצוות המקצועי ראה בו את מה שחיפש. אחרי הכל, הוא היה אחד השחקנים הטובים בליגה לפני פרשת קרבות הכלבים. הוא נותר כזה גם היום, בגיל 30. האתלטיות שלו יוצאת דופן, ורגליו המהירות - כמו גם אהבתו הרבה לזנוח את תוכנית הפעולה שקבע ולאלתר - הופכות כל התקפה ישירה עליו לחרב פיפיות. נראה שעם הגיל השתפרה גם הבנת המשחק שלו, והוא נבחר לשחקן ההתקפה של ה־NFC (המחוז שבו משחקת פילדלפיה) כבר בספטמבר, החודש הראשון לעונה.
ויק החליף בתפקיד את מקנב, אבל לא בכך תמו ההשוואות ביניהם. החוזים שחותמים קוורטרבקים בשנים האחרונות מתקרבים לחוזים של פיצ'רים בבייסבול - גם באורכם וגם בשוויים. אותו מקנב נראה מעבר לשיא - בוודאי לפי דירוג הקוורטרבקים - ומספר שהוא תו תקן לאיכות משחקיו, והשנה הוא הנמוך ביותר מאז עונת הרוקי שלו. אבל מקנב חתם בנובמבר על חוזה חדש בוושינגטון ל־5 שנים תמורת 78 מיליון דולר. מיד לאחר מכן אירחו האיגלס את הרדסקינס, במאנדיי נייט פוטבול - המשחק החשוב של השבוע. ויק נתן תצוגה יוצאת דופן עם שישה טאצ'דאונים, באוויר (במסירות) ועל הקרקע (בריצה), וריסק את הגנת וושינגטון בדרך לניצחון נוסף: 28–59. ויק קבע את שיא הנקודות למאנדיי נייט פוטבול, ושבר את שיא המועדון עם 592 יארדים במשחק. בשבוע שעבר הוא הוביל את קבוצתו לניצחון על האויבת ניו יורק ג'איינטס, לאחר שהיו בפיגור של 21 נקודות ברבע האחרון.
אז כמה שווה מייקל ויק? הוא שווה הרבה, ועוד נדע כמה לפי הצלחתו בפלייאוף. מי תחתים אותו? את זה קשה לדעת, שכן הוא יהיה שחקן חופשי והקונים יהיו רבים. וקוורטרבקים דומיננטיים הם מצרך נדיר. פילדלפיה, בוודאי, תנסה להשאיר אותו. אבל אולי גם דאלאס, שהתרסקה העונה, תנסה להביא את הדולרים שיש לה כדי לגנוב מיריבתה את השחקן הטוב ביותר שלה על חשבון טוני רומו. זה נשמע כמעט בלתי הגיוני, אבל רק כמעט. יהיה מעניין.
בובת מחאה נגד מייקל ויק. כבר לא רואים אותן כמו פעם צילום: אי פי אי
חזר אל פטמת החסויות
ויש עוד נקודה אחת לתחייתו של ויק, והיא כמובן יניקה מעולם החסויות - הגושפנקה לכך שעולם הספורט שוב מעריץ אותך. החודש חתם על הסכם עם סוכנות מכוניות בניו ג'רזי, ובשבוע שעבר, קצת לפני חג המולד, חתם ויק על הסכם חסות שני - בדיוק באותו שבוע שבו טייגר וודס נמחק סופית מהפיירול של ג'ילט.
ויק, במובנים רבים, מראה לאמריקאים מה שהם רוצים לראות: אדם שחור שטעה ומקבל על עצמו את הצניעות המתבקשת, לפחות למראית עין. ואין דבר שאמריקאים לבנים מוכנים לסלוח עליו כמו על כושי שמתנהג יפה לידם. מבוית. והסיבה שהם מאמינים לו היא דווקא האופן הסורר שבו התנהג קודם לכן. ויק היה שחצן, אבל לא ניסה להחביא את זה כמו וודס. פרשיית הכלבים היכתה את כולם בהלם, אבל מצד שני ברור שבאחוזות של ספורטאי־העל קורים הרבה דברים שלא כדאי לילדים שמעריצים אותם לדעת עליהם.
כאשר וודס התנצל, זה נראה תאגידי ומיוחצן. לא אמין. הרי כבר האמנו לך שהתנהגת "יפה" - ושיקרת לנו. ויק, או כל שחקן פוטבול אחר, מעולם לא נחשד כמישהו שקט וצנוע. זה לא הספורט הנכון לזה. לכן אפשר להאמין לו שמשהו השתנה בו, ואין דרך טובה יותר להראות זאת מאשר בחוזי חסות חדשים. הללויה.
