בעזרת השם ומיני מוריניו

לפני הכל - תזכרו שם: אנדרה וילאש־בואש. המאמן בן ה־33 הוא התלמיד המוצלח ביותר של ז'וזה מוריניו, ונכון להיום, אחד המאמנים הצעירים המוכשרים ביותר באירופה.

וילאש־בואש, מאמן פורטו מתחילת העונה, מוביל את הקבוצה בבטחה לאליפות פורטוגל ובחצי האי האיברי כבר משווים אותו למוריניו. וזה לא סתם. מאמן ריאל מדריד החל לעבוד עם וילאש־בואש כשהאחרון היה בן 19 בלבד. מוריניו התרשם מהיסודיות וההבנה הטקטית של בן הטיפשעשרה וגייס אותו למערכת הסקאוטינג של פורטו עוד בזמנו כעוזר המאמן של בובי רובסון בקבוצה. בגיל 21 מונה וילאש־בואש למנהל הטכני של התאחדות הכדורגל של איי הבתולה ואף אימן את הנבחרת בכמה משחקים של מוקדמות המונדיאל. לאחר 18 חודשים בקאריביים חזר לארצו כדי לאמן את נבחרת הנערים של פורטוגל.

ב־2002 חזר מוריניו לפורטו והפך את וילאש־בואש לחלק מהצוות המקצועי שלו. הוא הביא אותו גם לצ'לסי ולקח אותו גם לאינטר. כסקאוט של צ'לסי ואינטר היה מכין די.וי.די על כל שחקן של היריבה — שבו הדגיש את הצדדים החזקים והחלשים של המשחק שלו. הוא אף זכה לכינוי הלא רשמי של "קצין מודיעין ראשי". לאחר שבע שנים עם מוריניו עבר באוקטובר 2009 לאקדמיקה הפורטוגלית כמאמן ראשי. כשהגיע לקבוצה, היא היתה נטועה עמוק בתחתית הליגה ואף תוארה כ"מתה" על ידי התקשורת. אבל וילאש־בואש אושש את הקבוצה ואף הנחיל לה סגנון התקפי, שהרשים את ראשי פורטו. כשז'זואלסו פריירה פוטר ביוני בגלל שהקבוצה סיימה במקום השלישי (אחרי ארבע אליפויות רצופות), המאמן הצעיר החליף אותו. וילאש־בואש כבר כונה "מיני מוריניו", אבל הוא לא אוהב את ההשוואה. "אני לא שיבוט", אמר, "אני רוצה להשאיר את הסימנים שלי על הכדורגל".

אנדרה ויללאש בואש. גויס לפורטו בגיל 19 כסקאוט צילום: איי אף פי

רווחית למרות העוני

אבל מיני מוריניו לא היה יכול לעשות את העבודה ללא המערכת סביבו. והמערכת סביבו היא אחת מכוחות הטבע של הכדורגל האירופי. תמיד שם. כמעט תמיד מוצלחת. כמעט תמיד רווחית. וזאת למרות כלכלה מקומית חלשה, פרשת שחיתות שהסתיימה בקנס גדול והורדת נקודות ליגה ואובדן שחקנים כרוני. הנשיא ז'ורג' נונה פינטו דה קוסטה סופג הרבה ביקורות על כך שהוא מוכר שנה אחרי שנה את השחקנים הטובים ביותר שלו, אבל הגישה הזו היא הכרחית. תזרים המזומנים של פורטו ללא מכירת שחקנים הוא נמוך, אבל בזכות מכירת שחקנים הקבוצה מאוזנת ואף רווחית. בעונת 2007/08 רשמה פורטו רווח של 35 מיליון יורו ממכירת שחקנים. ב־2008/10 רשמה רווח של 40 מיליון יורו ובעונת 2009/10 רווח של 35 מיליון יורו. העונה הנוכחית צפויה גם היא להסתיים ברווח.

המספרים די מרשימים. מאז זכיית הקבוצה בליגת האלופות ב־2004 פורטו מכרה שחקנים בכמעט 350 מיליון יורו. הסכום נטו שהרוויח המועדון משוק ההעברות מאז שנת 2004 עומד על 190 מיליון יורו, וזאת מאחר שהמועדון השקיע גם 160 מיליון יורו על שחקנים מאז שנה זו. ב־11 השנים האחרונות רק ב־2002 ו־2004 הוציא המועדון יותר מאשר הכניס בשוק העברות השחקנים.

אין ספק שבשביל מספרים כאלו צריך לסמוך על "הימורים נכונים על שחקנים כישרוניים", לפי הדו"ח של פורטו. אבל גם על "כישורי האימון של הכישרונות הללו".

פורטו השקיעה רבות בהקמת רשת סקאוטינג מקיפה בעיקר בדרום אמריקה. הקבוצה משתמשת גם בסוכנויות שחקנים בדרום אמריקה, שהן בעלות אחוזים מכרטיס השחקן. למשל, לוצ'ו גונסאלס וליסאנדרו לופס הובאו מדרום אמריקה על ידי רכישה ראשונית של 50% מכרטיסיהם ורכישה של ה־50% הנותרים כמה עונות אחרי שהגיעו. זו אמנם שיטה שפוגעת ברווחים ממכירת השחקנים, אבל מאפשרת לקבוצה להשיג שחקנים שלא היו באים לפורטוגל בדרך רגילה. העובדה הזו מאפשרת לפורטו להגיע לליגת האלופות כמעט כל שנה וכך להשאיר על רמת ההכנסות (הקבוצה הכניסה 92 מיליון יורו מבונוסים של אופ"א בשבע השנים האחרונות שלה בליגת האלופות) — וגם להמשיך למשוך כישרונות שרוצים להראות את עצמם בחלון הראווה האירופי.

לפורטו יש כמה יתרונות נוספים שהיא נשענת עליהם. לא קשה להשיג רישיון עבודה בפורטוגל והשחקנים הברזילאים לא מתקשים להתאקלם בפורטוגל – בעיקר בגלל שאין בעיות שפה. בנוסף, בקבוצה מכינים את העזיבה של כל שחקן עם גיוס השחקן המחליף עוד לפני העזיבה, והקבוצה מתעקשת לקבל אחוזים ממכירה נוספת של השחקנים ואחוזים מהצלחות מקצועיות שלו בקבוצה הבאה.

פורטו מנהלת את ספריה באיזון יוצא דופן לעולם הכדורגל. ב־2009, כאשר ההכנסות עלו ב־24%, ההוצאות עלו ב־25%. ב־2010, כאשר ההכנסות ירדו ב־15%, ההוצאות ירדו ב־14%. פורטו מצליחה כך לשמור על תקציב שכר נורמלי — 39 מיליון יורו בלבד. לשם השוואה, ברצלונה מוציאה 263 מיליון יורו על שכר, אינטר 205 מיליון יורו וריאל מדריד 187 מיליון יורו. אפילו סלטיק מוציאה 43 מיליון יורו. כדי לעמוד באיזון הזה של הוצאות/הכנסות בחוזי השחקנים של פורטו, חלק נכבד מהשכר מגיע דרך בונוסים על ההצלחות במגרש, שמובילות להצלחות בחשבון הבנק.

האלק, חלוץ פורטו. יימכר כמו כל השאר כדי להשאיר את פורטו ברמת הכנסות סבירה צילום: רויטרס

דג גדול באקווריום קטן

בקיצור, פורטו מצליחה כדג גדול באקווריום קטן, וזה עוזר לה לרשום הצלחות גם כדג קטן באקווריום גדול. עם זאת, כדג קטן היא מחויבת למכור שחקנים כי היא ברמת ברמת הכנסות של בין 50 מיליון יורו ל־70 מיליון יורו ללא מכירת שחקנים - הרבה מתחת לקבוצות כגון ריאל מדריד ומנצ'סטר יונייטד שמכניסות בין 300 ל־450 מיליון יורו. אפילו ניוקאסל, מאמצע טבלת הפרמיירליג, מכניסה כ־50% מאשר פורטו, שבדרך כלל כ־60% מההכנסות שלה מגיעות משוק העברות השחקנים. המועדון מכניס כ־11 מיליון יורו מימי משחק, כ־25 מיליון יורו ממכירת זכויות שידור (בפורטוגל וליגת האלופות) וכ־30 מיליון יורו מספונסרשיפ והסכמי פרסום. זה כלום בהשוואה לקבוצות מהליגות הבכירות.

אין ספק שהשוק המקומי פוגע קשות בפורטו. הקבוצות הפורטוגליות מכניסות בסך הכל כ־50 מיליון יורו בעונה ממכירת זכויות שידור. זה פחות מטורקיה (250 מיליון יורו), הולנד (100 מיליון יורו) ויוון (54 מיליון יורו). כלומר פורטו לא אמורה להצליח יותר מפנרבחצ'ה, אייאקס או אולימפיאקוס.

האתגר הגדול ביותר שעומד בפני פורטו הוא היכולת שלה למכור שחקנים במחירים שהיא לוקחת היום. הפייר פליי הפיננסי הקרב מוריד את הקבוצות מביצוע מגה־רכישות - בשוק ההעברות האחרון היתה צניחה של 40% בהוצאות הקבוצות על שחקנים חדשים. בנוסף, בפורטו מתייחסים בדו"חות גם ל"חוק וובסטר", שמאפשר לשחקן להשתחרר מחוזהו אחרי שלוש שנים (או שנתיים אם הוא מעל גיל 28) עבור תשלום פיצוי בשווי שארית החוזה שלו. שני הדברים הללו יכולים לפגוע קשות במודל העסקי של פורטו, שנכון לעכשיו מנסה לעלות את תקציב השכר שלה כדי למנוע אובדן הכנסה עתידי ולצמצם חוב העומד על כ־85 מיליון יורו (חוב שמכירת שחקנים כגון האלק או ג'יבאנלידו ויירה תסייע למחוק).

עם זאת, גם בפורטו הבינו שהדרך הטובה יותר לצאת מהחובות ולהגדיל את ההכנסות זו השקעה באקדמיה הטובה גם ככה שלהם. בשנתיים האחרונות הוחלט להשקיע יותר במתקנים שב"כוח הדרקון", הכינוי לאקדמיה שמכילה 11 מגרשי דשא ועוד שבעה מגרשים סינתטיים. עם מודל עסקי מעודכן לפייר פליי הפיננסי ולחוק וובסטר נראה שפורטו תמשיך להיות הקבוצה החזקה בפורטוגל ותמשיך גם, מדי פעם, להראות את מלוא הפוטנציאל בליגת האלופות. עם מיני מוריניו זה אמור לקרות בקרוב.