אל דואופולו
מה לא נאמר על הקלאסיקו שיתקיים הערב בין ברצלונה לריאל מדריד - שזה מפגש בין שתיים מהקבוצות הטובות והמצליחות בעולם; שזה עימות בין שני המאמנים המבריקים בגלובוס; שזה קרב בין השחקנים הטובים בדורנו. הכל נכון אבל הנה כמה זוויות אחרות שיהיה אפשר לדבר עליהן במחצית
"ריאל ובארסה מוזמנות לעזוב את הליגה הספרדית וללכת לשחק בליגה אחרת", אמר לפני חודש בדיוק נשיא סביליה, חוסה מאריה דל־נידו, על רקע המלחמה שמתקיימת בין המועדונים בספרד על חלוקת הכספים מזכויות השידור. דל־נידו אפילו הציע את הליגות של צרפת ופורטוגל כמועמדות אפשריות לקלוט את שתי הענקיות.
אז יש לנו חדשות למר דל־נידו: כבר היום קיימות בספרד שתי ליגות. באחת משחקות 18 קבוצות, רבות מהן סובלות מבעיות פיננסיות, חלקן משחקות כדורגל בינוני למדי. בשנייה משחקות שתי קבוצות בלבד - והן ייפגשו הערב בקאמפ נואו.
אז נכון, מאז ומתמיד היו ריאל וברצלונה שתי הגדולות של הכדורגל הספרדי - ובדרך כלל בפער גדול מהאחרות - אבל השליטה שלהן בשנים האחרונות הופכת את צמרת הליגה הספרדית לדואופול, שעלול בהמשך לפגוע בליגה כולה ובסופו של דבר גם בהן.
קצת מספרים: מתוך 79 תוארי אליפות שחולקו עד היום בספרד, לקחו שתי הגדולות 51 - כלומר 65%. אלא שהמגמה הזו, בעייתית כשלעצמה, רק הולכת ומתגברת: בעשור האחרון התחלקו בארסה וריאל בשמונה מתוך עשר אליפויות, כשרק ולנסיה הצליחה, פעמיים, לעבור אותן - וגם זה גרר אותה להפסדים כספיים וכמעט לפשיטת רגל. בחמש השנים האחרונות כל צלחות האליפות הלכו לארון של אחת מהשתיים.
גם הפערים בכל עונה הולכים ומתרחבים - מה שמפחית את העניין בליגה ומחליש את התחרות. את העונה שעברה סיימה ברצלונה בפער של 28 נקודות מוולנסיה השלישית, ושל 65 נקודות מחרס האחרונה. השנה, אחרי 12 מחזורים בלבד, פתחו השתיים פער של שבע נקודות מוויאריאל השלישית, וכבר עכשיו ברור שאחת משתיהן תחגוג בסוף העונה. כשמול הקבוצות האחרות שתי הגדולות כמעט לא מאבדות נקודות, מקבל המשחק הערב משמעות מיוחדת, או כמו שסיכם את זה שוער הבלאנקוס, איקר קאסיאס, בראיון ל"מארקה": "הקלאסיקו הזה יכול להכריע את הליגה".
שחקני ריאל מדריד חוגגים. עסק יותר טוב מברצלונה למרות המחסור בשחקני בית צילום: רויטרס
הזווית של הפער
האפשרות הכמעט יחידה להקטנת הפער נעוץ בחלוקה שוויונית יותר של ההכנסות מזכויות שידור, או אם תרצו, ביצירת מנגנון של אפליה מתקנת לטובת הקטנות. אלא שהמאבק שמתקיים לאחרונה על חלוקת השלל מלמד ששוויון כזה רחוק מאוד, אם הוא בכלל אפשרי.
לפי הסכם החלוקה, שאושר עד כה על ידי 13 מקבוצות הליגה, החל מעונת 2015/16 ייהנו ריאל ובארסה מ־34% מההכנסות מזכויות שידור – שצפויות להגיע באותה עונה ל־800 מיליון יורו. 11% נוספים יתחלקו בין אתלטיקו מדריד וולנסיה, בעוד ששאר 16 הקבוצות יתחלקו ביניהן ב־45%, כלומר פחות מ־3% לכל קבוצה. 10% הנותרים ילכו לקבוצות הליגה השנייה ולקבוצות שיעפילו לליגה הבכירה.
במילים אחרות, בעוד ששתי הגדולות צפויות להרוויח מדי עונה יותר מ־130 מיליון יורו מזכויות שידור, אמורות שתי קבוצות הדרג השני לקבל כ־45 מיליון יורו כל אחת, ואילו קבוצות הדרג התחתון ייהנו במקרה הטוב ממחצית הסכום.
כצפוי, לא כולם מתלהבים מהחלוקה, שמשמעותה הברורה היא שהעשירים ימשיכו להתעשר. שש הקבוצות, שניתן להחשיב בתור ה"בינוניות" של לה ליגה - סביליה, סרגוסה, ויאריאל, ריאל סוסיאדד, אתלטיק בילבאו ואספניול - סירבו לחתום על ההסכם ועזבו בכעס את שולחן המשא ומתן. שש הסרבניות גם הצהירו שיפנו לוועדה הלאומית להגנה על התחרות - מעין רשות הגבלים עסקיים ספרדית - כדי שתפסוק נגד חוקיות ההסכם. "התוכנית הזו לא הוגנת ומבזה את הכדורגל המקצועני", הצהיר דל־נידו, שמוביל את המחאה. "היא מוחקת מהליגה את אלמנט התחרות".
אבל חוץ מתלונות, לקבוצות המורדות יש גם הצעה: לפי התוכנית שלהן, 40% מההכנסות יתחלקו באופן שווה בין כל המועדונים, בעוד ש־60% יחולקו על סמך קריטריונים שונים, כמו הרייטינג של משחקי הקבוצה והמיקום שלה בטבלה.
ומה אומרות הגדולות? למעשה, התחרות של ריאל ובארסה בפועל היא כבר מזמן לא נגד קבוצות כמו הרקולס או אלמריה, שרק לפני שבוע חטפה בבית שמינייה מברצלונה. העניין האמיתי של השתיים האלה נמצא בליגת האלופות ושם הכסף הגדול מדבר. הגדולות משתמשות בכך ומזהירות שפגיעה בהכנסותיהן יפגעו גם בהישגים שלהן באירופה - חמש אליפויות ב־13 השנים האחרונות.
חשוב לומר שכבר עכשיו הפער בהכנסות מזכויות שידור הוא עצום. לפי ההערכות, בעוד שמדריד מקבלת מהטלוויזיה כ־150 מיליון יורו בעונה, קבוצה קטנה כמו לבאנטה מקבלת כ־10 מיליון יורו בלבד. הטענה של הבינוניות והקטנות היא שההפרש הזה הוא בדיוק מסוג הדברים שהובילו לפער הספורטיבי העצום של השנים האחרונות, וכי ההסכם המוצע, גם אם הוא מתקן במעט את העיוות, משמר בסופו של דבר את המצב.
"אם ההסכם הזה יעבור, הליגה תימכר מראש לשתי הגדולות לעשר השנים הבאות", סיכם דל־נידו.
סנדרו רוסל. אל קלאסיקו ראשון כנשיא עם אפשרות לדאבל (הפסד של לאפורטה בבחירות) צילום: mct
הזווית הפוליטית
אם כבר זכויות שידור, קשה להתעלם מהעובדה שהקלאסיקו יתקיים הפעם, לא בסוף השבוע - כפי שמקובל - אלא בערב יום שני. הסיבה היא שאתמול, המועד המקורי לקיום המשחק, התקיימו הבחירות לפרלמנט של קטלוניה.
"ההתנגשות עם הבחירות ובעיות הביטחון שנגרמות כתוצאה מזה הביאו לכך שכל המעורבים סברו שזו ההחלטה הכי הגיונית", הסביר נשיא החברה שמחזיקה בזכויות השידור. לדבריו, העובדה ש־80 אלף קטלונים עבדו בארגון יום הבחירות, רבים מהם אוהדי בארסה, עלולה היתה לגרום ל"בלגן אמיתי".
אבל רוב הספרדים לא השתכנעו. "זו הדרך הטובה ביותר לגרום לכדורגל לאבד את יוקרתו", ציין מנכ"ל ריאל מדריד, חורחה ואלדנו. "היה צריך למצוא פתרון אחר", קבע גם מיגל פארדסה, המנהל הספורטיבי של הלבנים.
מה כל כך גרוע ביום שני? ראשית, המסורת, שמשחקת כאן תפקיד מרכזי, קובעת שאת הקלאסיקו משחקים בסוף שבוע, ולא ביום של עבודה. ביום שני משחקות בדרך כלל קבוצות קטנות, שזוכות ממילא לרייטינג נמוך, מה שפוגע לדעת האוהדים בקלאסיות של המשחק הערב.
לבסוף, נראה שההסברים של הנהלת הליגה הם בעיקר תירוצים: אחרי הכל, הקלפיות נסגרו אתמול בעשר בלילה, מה שאמור היה לאפשר לאוהדים מספיק זמן להצביע ולחזור הביתה או להגיע למגרש. בנוסף, הרבה מאלה שעבדו במהלך יום הבחירות, עובדים גם היום בספירת הקולות ובקיפול הקלפיות. גם התירוץ הביטחוני נשמע דחוק: למשטרת ברצלונה יותר מ־14 אלף שוטרים, כך שגם ביום בחירות סביר שניתן היה למצוא את 500 השוטרים הדרושים כדי לאבטח את המשחק.
מה שבטוח, צופה אחד בקאמפ נואו יתעניין הערב במיוחד בתוצאות הבחירות. זה יהיה סנדרו רוסל, נשיא ברצלונה, שמייחל מן הסתם לכישלון של קודמו בתפקיד ויריבו הגדול ז'ואן לאפורטה, אשר רץ השנה בראש רשימה שקוראת לעצמאותה של קטלוניה. עבור רוסל ניצחון של בארסה והפסד של לאפורטה ישלימו ערב מושלם.
הזווית העסקית
בימים עגומים למשק הספרדי משמשות ריאל ובארסה חלון ראווה של הצלחה ועליונות כלכלית, כשגם כאן, כמו על המגרש, הן מתעלות מעל שאר הליגה בשלוש רמות לפחות. כך, למשל, את העונה הקודמת סיימו השתיים עם הכנסות של 836 מיליון יורו במשותף – 56% מכלל ההכנסות של כל הליגה הספרדית, שעמדו על 1.5 מיליארד יורו.
אולם אף שמדובר בשניים מהמועדונים העשירים בעולם, בחודשים האחרונים גילינו שיש ביניהם בכל זאת הבדלים.
בעונה שעברה הכניסה ריאל לקופתה 438 מיליון יורו לעומת 398 מיליון יורו שהכניסה היריבה מקטלוניה. בנוסף, הבלאנקוס גם הוציאו פחות מהכחולים־אדומים: 432 מיליון יורו לעומת 459 מיליון יור. ההוצאות העצומות של בארסה, בעיקר על משכורות והחזרי חובות, הובילו אותה לרשום הפסד של כמעט 80 מיליון יורו לעומת רווח של 24 מיליון יורו שרשמו במדריד.
היתרון הזה של ריאל אפשר לה להביא בקיץ לסנטיאגו ברנבאו שורה ארוכה של כוכבים בסכום כולל של כמעט 80 מיליון יורו, וכמובן את המאמן הטוב בעולם - ז'וזה מוריניו. כל זה שנה אחת בלבד אחרי ששפכו כמעט 300 מיליון יורו תמורת כריסטיאנו רונלדו, קאקא, קארים בנזמה ואולי השחקן החשוב ביותר בהרכב - צ'אבי אלונסו. מנגד בארסה ממשיכה להסתמך על שחקני הבית המופלאים שלה, והרכש המשמעותי היחיד שביצעה הקבוצה בקיץ היתה הבאתו של דויד וייה תמורת 40 מיליון יורו - חוזה שנחתם כששמי הקאמפ נואו נראו בהירים יותר.
הלילה נראה אם היתרון הכלכלי של ריאל יהיה שווה גם ניצחון על הדשא.
פול התמנון. רוחו הימרה על ברצלונה צילום: איי אף פי
הזווית של פול
891 שדרנים, צלמים, טכנאים יעבירו הערב את השידור מהקאמפ נואו עבור 159 גופי תקשורת מ־28 מדינות.
תהיה זו הפעם ה־80 שהשתיים נפגשות בקאמפ נואו, כש־46 ניצחונות רשומים על שם בארסה, 18 על שם ריאל ו־16 משחקים הסתיימו בתיקו. התוצאה הנפוצה ביותר במפגשים האלה בין השתיים היא 0:1 למארחת, שנרשמה תשע פעמים, ותיתן למהמרים 8.3 יורו על כל יורו שישימו עליה. ההימור הכי פופולרי הוא על תיקו 1 - יחס של 6.9 ליורו.
ובסוף, מילה על פול התמנון: לספרדים לא הפריע כנראה שהמיסטיקן בעל שמונה הזרועות - שנהפך בספרד לגיבור לאומי בעקבות הניצחון במונדיאל - הלך לאחרונה לעולמו. בסוף השבוע החליטו בתוכנית טלוויזיה קטלונית להעלות בסיאנס את נשמתו של פול המנוח, והתוצאה היתה — ניצחון לברצלונה. הערב נראה אם הרוח של פול עדיין עובדת.
