הקיר הצהוב נבנה מחדש

יורגן קלופ, המנג'ר של בורוסיה דורטמונד, התערב עם מיכאל זורק, המנהל הספורטיבי של המועדון, שמיינץ, להיט הבונדסליגה של השנה, תנצח את באיירן מינכן. "קלופו", שאימן את מיינץ והוביל אותה לבונדסליגה, זכה ב־50 יורו בהתערבות אבל יצא מאוכזב. "רציתי לשים יותר", אמר לכתבים עם חיוך גדול, "אבל מיכאל לא אוהב לשלם יותר".

סיפור ההתערבות מלמד משהו על דורטמונד, פעם אלופת אירופה. היא לא אוהבת לשלם הרבה, אבל עם מאמן חביב שיודע לנצח בהתערבויות ועם ניהול שמרני, היא עומדת כיום בראש טבלת הבונדסליגה. עזבו אתכם משאלקה, שתתמודד הערב מול הפועל תל אביב, היריבה האזורית שלה, בורוסיה דורטמונד, היא הסיפור המרשים של הבונדסליגה בשנים האחרונות.

"מצב אנוש, סכנת חיים"

"אני לא יודע אם הם יכולים לקחת אליפות. כבר עכשיו אפשר לראות שלחלק מהשחקנים אין הכוח לשחק פעמיים בשבוע, אבל בכל זאת כיף לראות אותם משחקים", אומר מתיאס מאדבורג, כתב "הבילד".

הקבוצה הצעירה והאתלטית של דורטמונד מראה שיפור מדי שנה, וקשה להאמין שרק ב־2005 היה המועדון בסכנת סגירה. דורטמונד עדיין לא חזרה לימי התהילה שלה משנות התשעים. אז, תחת הדרכתו של אוטמר היצטפלד, זכתה בשתי אליפויות רצופות, שיחק אצלה מתיאס זאמר, שחקן השנה בעולם, וב־1997 זכתה בצ'מפיונס ליג עם ניצחון בגמר על יובנטוס של אלסנדרו דל פיירו וזינאדין זידאן.

אבל ב־2005 כל ההיסטוריה המפוארת הזאת היתה בסכנת קריסה. התסריט דומה לזה של לידס, שבגלל אסטרטגיה מוטעית נפלה מגבהי הצ'מפיונס ליג לליגה השלישית. דורטמונד, כמו לידס, הימרה על כך שתגיע באופן קבוע לצ'מפיונס ליג והוציאה כסף שאין לה על שחקנים יקרים מדי. הנהלת המועדון כל כך התאהבה ברעיון הזה של דורטמונד על גג העולם, שעשתה את הצעד שבדיעבד אפשר להגדיר אותו כגרוע ביותר למועדון כדורגל, והנפיקה את מניותיו בבורסה. שני הצעדים הובילו לכך שהקבוצה היתה "במצב אנוש, בסכנת חיים אמיתית", לפי דו"ח המועדון שיצא ב־2005. ההנהלה היתה צריכה להשתנות והאנס יואכים ואטצקה מונה ליו"ר. "היו בעיות בגלל תקוות שווא להצלחה שלא הגיעה. בזבזנו את הכסף שלא היה, חשבנו שאנחנו יכולים להיות בצ'מפיונס ליג כל שנה", אמר.

"אנחנו בורוסיה"

ולכאן נכנסים הגיבורים שתמיד מצילים את היום. האוהדים. אוהדי בורסיה דורטמונד החלו בקמפיין "אנחנו בורוסיה", שהביא לגיוס מסיבי של הון מתושבי דורטמונד, מחברות מקומיות ומרשויות מקומיות. ב־2008 יצאה דורטמונד מכלל סכנה, ושנתיים אחרי היא כבר מאיימת שוב על תואר אלופת הבונדסליגה.

הגיוס למען הסמל של אוהדי דורטמונד הוביל לצמצום החוב ותשלומי הריבית עליו, והביא לכך שמנהלי בנקים ונושים גילו הבנה ודחו תשלומים עד 2007. ב־2006 לקח המועדון הלוואה של 79 מיליון יורו ל־15 שנה ממורגן סטנלי – והחל את הדרך להתייצבות. במועדון השתמשו ב־57 מיליון יורו כדי לרכוש מחדש את ה־51% מהאצטדיון שלהם, וסטפאלנשטדיון, מחברת הנדל"ן מולסיריס - מה שהעלים את עלויות השכירות ואפשר להם הרבה יותר גמישות. 22 מיליון יורו נוספים מההלוואה שימשו למימון מחדש של החזרת חובות. בנוסף, סוכנות שיווק הספורט,ספורטפייב, חתמה עם דורטמונד על הסכם שיווק תמורת 50 מיליון יורו ל־12 שנה. הסכם זה אפשר להחזיר את הכסף למורגן סטנלי ולהתחיל מחדש עם השקעות ספורטיביות.

וההשקעות הספורטיביות היו נהדרות. בעיקר במחלקת הנוער המשובחת של המועדון. אסטרטגית, החליט המועדון ללכת על צעירים. מנג'ר צעיר עם שחקנים צעירים. "התחברתי למועדון כי הפילוסופיה שלו היא לבנות קבוצה צעירה ואמביציוזית מלאה באנרגיה עם 'עמודי תווך' מנוסים", הסביר קלופ.

וכך, כסף גדול הושקע בנוער, במאמני נוער ובאימוני נוער, ודורטמונד החלה לייצר שחקנים נפלאים בני פחות מ־23 כמו הפליימייקר הטורקי/גרמני נורי סאהין, קווין גרוסקרוץ, מאטס הומלס ועוד שחקנים שלבטח יעזרו לנבחרת גרמניה - מריו גטץ, סוון בנדר ומרסל שמלצר. בנוסף, הוחלט להשקיע את הכסף בשחקנים צעירים משווקים פחות מוכרים לעולם הכדורגל – נבן סובוטיץ' הסרבי (21), שינג'י קאגוואה היפני (21), רוברט לואנדווסקי (22) וקובה בלאז'קובסקי (24) הפולניים ולוקאס באריוס, שהובא מקולו־קולו הצ'יליאנית ב־4.2 מיליון יורו ועכשיו, אחרי 24 שערים בפחות מ־45 משחקים, שווה פי כמה. לצד השחקנים הצעירים הללו ישנם עמודי התווך - השוער רומן ווידנפלר, הקשר סבסטיין קל והמגן פטריק אומויולה שביחד מחזיקים ב־600 הופעות בבונדסליגה.

לצד האוהדים. לא על גבם

מה שמרשים במיוחד בדורטמונד זו היציאה מעומק המשבר ביחד עם האוהדים ולא על גבם. ב־2005 רשם המועדון הפסד של 55 מיליון יורו, המועדון חתך את תקציב השכר ביותר ביותר מ־10 מיליון יורו ונאלץ למכור שחקנים. ב־2007 כבר רשמה דורטמונד רווח של 15 מיליון יורו. בשנתיים האחרונות הקבוצה הפסידה בכל שנה כ־6 מיליון יורו ("לא הצלחנו עדיין לצאת לגמרי מהמשבר", מודים בדו"ח של הקבוצה).

לדורטמונד הכנסות של כ־103 מיליון יורו - פחות מאלה של חמישה מועדונים גרמניים, ומה שבולט לעין זה הסכום הנמוך שמכניסה הקבוצה מימי משחק - פרדוקס כי דורטמונד היא הקבוצה שמביאה כמעט הכיהרבה קהל לאירופה (76,400 צופים בממוצע). רק ברצלונה מביאה קהל רב יותר ממנה (78,100). אבל הקבוצה מצליחה להכניס רק כ־23 מיליון יורו ממכירת כרטיסים ופעילויות אחרות באצטדיון שלה (באיירן מינכן, לשם השוואה, מכניסה 61 מיליון יורו מימי משחק).

שחקני דורטמונד חוגגים. צעירים זולים לצד עמודי תווך מנוסים צילום: אי פי אי

הסיבה לכך היא האוהדים, שרוכשים 51,200 מינויים במחירים נמוכים יחסית. יש באצטדיון 80,708 מקומות שכ־27 אלף מהם מקומות עמידה (מחיר כרטיס - 12 יורו) ורובם ביציע הדרומי שמוכר כ"קיר הצהוב" בגלל צבע המועדון. "האווירה יכולה למחוץ את היריבה", תיאר זאת רומן ווידנפלר. האוהדים, שהצילו את המועדון, נהנים ממחירי כרטיסים נמוכים בגלל שהם המועדון. והמועדון והליגה מבינים זאת (עלות כרטיס ממוצעת בגרמניה עומדת על 19 יורו, בעוד שבאנגליה על 51 יורו). אגב, כדי להתאים את האצטדיון לצ'מפיונס ליג האצטדיון יכול להפוך אלפי מקומות עמידה למקומות ישיבה (ולהקטין בכך את מספר הצופים ל־67 אלף) בהליך טכני שלוקח יומיים.

"אם נקבל על עצמנו מחירים גבוהים יותר, נהיה כמו אנגליה - שם צעירים לא יכולים להיכנס למגרשים בגלל המחירים הגבוהים", אומר מארק קוואמבוש, יו"ר קבוצת האוהדים של דורטמונד. "אני דווקא חושב שזה נהדר שאנשים לא מגיעים למגרשים בשביל לממן חלוץ חדש", הוסיף קלופ.

צמיחה אטית. בריאה

את הכנסותיה מקדמת דורטמונד לא דרך מכירת זכויות שידור (רק 22 מיליון יורו ב־2009) אלא מחסויות (39 מיליון יורו) - ולכאן שוב נכנסים האוהדים, שמהווים את מקור המשיכה העיקרי עבור הספונסרים. או כפי שהסביר קלאס אנגל, יו"ר הספונסרית הראשית Evonik (שמשלמת כ־7 מיליון יורו עבור החסות): "מועדון עם ממוצע אוהדים של יותר מ־77 אלף אוהדים ויותר מ־1.3 מיליון כרטיסים שנמכרים ל־17 משחקים. אלו סיבות מספיק טובות להמשיך את החסות הזאת". ספורטפייב מקדמת את ענייני דורטמונד ואחראית לכך עד 2022 - המקצועיות שלה הצליחה להביא לאצטדיון חסות שם מחברת Signal Iduna וסכומים נאים מכמה חברות אחרות.

עם הכסף הזה ותקציב שכר הנמוך מ־50% מסך ההכנסות - דורטמונד עלתה על מסלול ההבראה הכלכלית, שעשוי להסתיים בחזרה לצ'מפיונס ליג. לשם השוואה, בחמש השנים עד עונת 2004/05 הפסיד המועדון 95 מיליון יורו בשוק העברות השחקנים. מאז הרווח הוא של 5 מיליון יורו. גם עכשיו המועדון לא יכול להיות שחקן משמעותי בשוק העברות השחקנים ויצטרך למכור בדרך לבריאות המועדון, אבל עם מיכאל זורק ש"לא אוהב לבזבז כסף", שחקנים כמו קאגוואה המוכשר בטירוף עבור סכום מגוחך של 350 אלף יורו. בנוסף, מחלקת הנוער מספקת מספיק שחקנים כדי למלא את שורות הקבוצה הבוגרת. לה הוסיפו את "המילואים המוסתרים" - אקדמיה לשחקנים מוכשרים בני 19 עד 23 שיכולים לקבל צ'אנס נוסף למרות שעברו את גיל הנוער.

חוב המועדון עדיין גבוה (ירד מ־150 מיליון יורו ב־2006 ל־73 מיליון יורו היום), אבל ריבית נוחה יחסית (6.6%) ותאריכי החזר בשנים 2020 ו־2026 מאפשרים לדורטומנד להמשיך בצמיחה אטית ובריאה ("בביטחון כלכלי לפני מהירות", לפי הדו"ח של המועדון. "הצלחה ספורטיבית לא יכולה להגיע ללא היגיון עסקי"). אלו לא מילים מרגשות במיוחד, אבל האוהדים מבינים אותן במיוחד לאור העובדה שהתאוששות של דורטמונד נעשתה הרבה בזכותם. ואולי, עםהפייר פליי הפיננסי של אופ"א, דורטמונד יכולה להחזיק את הראש מעל המים הסוערים של עולם הכדורגל.