אולי הנס - היו"ר האולטימטיבי

במרץ 1979 השתלטו פול ברייטנר, אולי הנס וספ מאייר על באיירן מינכן. הם הגיעו למשרדו של וילהם ניודקר, נשיא המועדון ואחד האנשים החזקים בכדורגל הגרמני, ומחו על פיטוריו של מאמנם פאל צ'סראני ההונגרי ומינויו של מקס מרקל הקשוח. בסופו של דבר הם הציבו בפני ניודקר אולטימטום חד־משמעי: "אם יגיע המאמן החדש, אנחנו נשבות!". "אתה מדבר כמו מנהיג איגוד!" אמר ניודקר למאייר.

והבלגאן רק התחיל. עד מהרה נהפך הקרב לציבורי, וניודקר ניסה להציג את שחקני באיירן כקומוניסטים, אקטיביסטים ומסוכנים. העובדה שברייטנר ישן מתחת לפוסטרים של מאו דזה־דונג וארנסטו צ'ה גווארה לא סייעה למלחמה התדמיתית. "אנחנו לא טרוריסטים", אמר מאייר, "אני לא אנרכיסט. אני פשוט מדבר בשם הקבוצה שלי".

בסופו של דבר הפוטש הצליח: צ'סראני נשאר בתפקידו וברייטנר מונה למעין עוזר מאמן. השינוי היה מהותי עוד יותר. אולי הנס, שארבע שנים מוקדם יותר שבר את ברכו במשחק נגד לידס וכשל בניסיונות הקאמבק שלו, קיבל את תפקיד הג'נרל מנג'ר של המועדון.

חוזה על תחתית בירה

בגיל 27, עם מעט ניסיון ניהולי אבל עם הרבה רוח נעורים ואמונה מלאה בערכים של באיירן מינכן, התחיל הנס את תפקיד חייו. המסע נפתח בהשתלמויות ברחבי העולם שבהן למד איך להפוך את מועדון הכדורגל הגדול בגרמניה לעסק מרוויח. הוא טס לראות מקרוב איך מתנהלת סן פרנסיסקו פורטיניינרס מה־NFL, למד על ספונסרשיפ ומכירת כרטיסים מניו יורק יאנקיז, וביקר בעשרות מועדונים כדי ללמוד עוד ועוד על עסקי ספורט.

עד היום יוצא הנס להשתלמויות אף על פי שהקבוצה שהוא מנהל היא אחת הרווחיות בעולם, וזה משום ש"אסור להיות יהיר ולחשוב שאתה יודע הכל", כדבריו.

מההשתלמויות למד להביא את עסקי הספורט לכדורגל הגרמני. הוא אחראי להסכם חסות החולצה הראשון של באיירן עם יצרנית משאיות מעיר שבה נולד, אולם. ההסכם נחתם על תחתית של כוס בירה.

בזכות העבודה שלו נהפכה באיירן מינכן מקבוצה שמכניסה 12 מיליון מארק בשנה (כ־6 מיליון יורו), מפסידה כ־2 מיליון מארק בשנה ונמצאת בחובות של כ־10 מיליון מארק — לחברה שהדו"חות האחרונים שלה הראו הכנסה של 303.8 מיליון יורו ורווח נקי של כ־2 מיליון יורו. וחשוב יותר, הקבוצה זכתה בתקופתו ב־16 אליפויות, תשעה גביעי גרמניה וגביע צ'מפיונס ליג אחד.

חשוב לציין, הנס לא ירש אימפריה, הוא בנה אימפריה. ב־1975, רק ניצחון בגמר נגד לידס, המשחק שבו נפצע הנס, מנע פשיטת רגל. "המשחק על החיים של באיירן", כינו את אותו גמר בגרמניה.

פרנץ בקנבאור ואולי הנס. קיבל 99% מקולות חברי המועדון כדי להתמנות לנשיא. צילום: איי אף פי

בריונות וכנות

בחודש שעבר מונה לנשיא המועדון במקומו של פרנץ בקנבאואר, שמונה לנשיא הכבוד. כריסטיאן נרליגר, לשעבר קשר הקבוצה, התמנה לג'נרל מנג'ר במקומו של הנס, שאגב קיבל 99% מקולות חברי המועדון כדי להתמנות לנשיא.

בכך תישאר באיירן בשליטת הרוח שהזיזה את הפוטש בשנות השבעים — הפוטש שהפך אותה מארגון עמוס בחובות וללא אופק עסקי לקבוצה הרביעית הכי מכניסה באירופה.

הנס אינו הדמות הכי אהובה בגרמניה. כנציג באיירן מינכן, הקבוצה האהודה והשנואה ביותר בגרמניה, הוא סופג הרבה אש על היהירות, הבריונות והכנות החדה והבלתי מתפשרת. אבל העבודה שלו בבאיירן העניקה השראה לליגה הגרמנית כולה, והפכה אותה לליגה הידידותית ביותר לאוהדים — חברי המועדון (שהם גם הבעלים של רוב המועדונים בגרמניה).

הנס גם גילה אנושיות יוצאת דופן כאשר הציל כמה מחבריו מגורל אכזר — כפי שהציל את באיירן עצמה מנושים ובתי משפט. הוא איש באיירן נאמן למועדון ולחבריו לקבוצה. מישהו שתמיד היית רוצה לצדך ולא במחנה הלא נכון — קצת כמו שמעון מזרחי, רק עם נאמנות גם לאלו שעזבו את המערכת.

למשל, כשהנס שמע מספ מאייר שגרד מולר, חלוץ באיירן האגדי, סובל מדיכאון, אלכוהוליזם וחי מיד לפה הוא רשם אותו למוסד גמילה ועזר לו בתרפיה. הכל על חשבון באיירן. כמה שבועות לאחר מכן גם נתן לו עבודה במועדון. "אולי הציל את חיי", אמר החלוץ שכונה "המפציץ". "לא הייתי יכול להציל את עצמי".

מספר רב של שחקנים נעזרו בהנס שאומר ש"זה תפקידנו לעזור לאנשים שעבדו עבורנו". למשל, בשנות התשעים סייע לשחקן אלמוני — לארס לונדה. לונדה היה קשר דני צעיר שלא הצליח בבאיירן ולאחר שעזב אותה היה מעורב בתאונת דרכים ושקע בתרדמת. הנס נשאר לצדו לילות רבים בבית חולים בשווייץ ועזר לו בשיקום. לונדה הצליח להשתקם וכיום עובד כאח בבית חולים. הוא טוען שהנס הוא "המנהל המושלם ואיש גדול".

גם מארק יוז, מנג'ר מנצ'סטר סיטי שהיה תקופה קצרה בבאיירן מינכן, שיבח את הנס על הטיפול בו. "איש כדורגל שמבין כדורגלנים", אמר עליו.

שחקני באיירן מינכן. "טעויות קורות כשאנשים עושים את ההחלטות. שחקנים הם לא מכונות, אף פעם אי אפשר לדעת איך הם מגיבים לאווירה חדשה" הודה הנס צילום: רויטרס

250 מיליון יורו ב־5 שנים

באיירן מתקשה בשנים האחרונות להוכיח את הדומיננטיות שלה בבונדסליגה. באירופה אין בכלל על מה לדבר, ונראה שההימור על לואי ואן חאל לא הכי מוצלח, גם לא ההשקעה בשחקנים בשווי של 250 מיליון יורו בחמש השנים האחרונות. הנס, באווירה הידידותית של פגישת בעלי המניות של באיירן בחודש שעבר, הודה ש"עשינו טעויות בשוק ההעברות". הוא הוסיף: "טעויות קורות כשאנשים עושים את ההחלטות. שחקנים הם לא מכונות, אף פעם אי אפשר לדעת איך הם מגיבים לאווירה חדשה".

מטרתו לטווח הארוך היא לצמצם את החובות בעקבות בניית האליאנץ ארנה (על ידי מכירת אחוזים לחברות מסחריות כגון אאודי). הנס גם הבטיח ש"באיירן תחזור לטופ האירופי בעוד שלוש עד חמש שנים". ניצחון על יובנטוס יבטיח שקט בגזרת המאמן לפחות עד החזרה מפגרה בפברואר.

באיירן מינכן - עונת 2008/09

חברי מועדון: 151,299

הכנסה: 303.8 מיליון יורו

הכנסה מכדורגל בלבד*: 268.7 מיליון יורו

* הכנסה מימי משחק באליאנץ ארנה: 95.2 מיליון יורו

* הכנסה מספונסרשיפ: 73 מיליון יורו

* הכנסה ממכירת מרצ'נדייז: 37.1 מיליון יורו

* הכנסה מזכויות שידור: 35 מיליון יורו

* הכנסה ממכירת שחקנים: 14.3 מיליון יורו

* הכנסה מפעילויות אחרות: 14.1 מיליון יורו

תקציב השכר: 139.2 מיליון יורו

רווח נקי: 2.1 מיליון יורו

חוב: 340 מיליון יורו (צומצם ל־250 מיליון יורו בעקבות מכירת האחוזים לאאודי)

בעלי המועדון

חברי המועדון: 80.9%

אדידס — 10%

אאודי — 9.1%