הכדורגל טועה

ב־1966 נכנס דניס לואו, חלוצה האגדי של מנצ'סטר יונייטד, למשרדו של המנג'ר המיתולוגי מאט באזבי וביקש העלאה. החלוץ רצה העלאה של 10 ליש"ט בשבוע (לשכר המקסימלי של 25 ליש"ט בשבוע) ואמר למועדון שאם לא יקבל אותה, יעזוב. מאט באזבי החליט לא לעבור לסדר היום על הדרישה החצופה של החלוץ הסקוטי. "התגובה שלו היתה להוציא הכל החוצה. הוא הודיע לתקשורת שאף אחד לא ידרוש ממנו כופר ואמר שהוא שם אותי על רשימת העברות", כתב לואו ל"דיילי טלגרף". מה שקרה לאחר מכן זה שלואו התקפל, ובאזבי כתב עבורו מכתב התנצלות שאחר כך הראה לתקשורת. "הוא הוכיח כמה מנג'ר חזק הוא", סיפר לואו. מה שהוא לא גילה זה שבשקט הוא העניק לי את ה־10 ליש"ט האלה".

לואו סיפר את הסיפור הזה בתום שבוע שבו וויין רוני יותר מהכפיל את השכר החודשי שלו - מ־90 אלף ליש"ט בשבוע ל־180 אלף ליש"ט בשבוע (לא כולל בונוסים). אם מחשיבים את הבונוסים, אז מדובר על חוזה בשווי של 13 מיליון ליש"ט בשנה - יותר מכל שחקן אחר בעולם.

וויין רוני. הראה חוסר כבוד לחבריו לקבוצה, למועדון ולמנג'ר וקיבל חוזה שיא צילום: אי אף פי

בעיה חברתית

אין מה להשוות בין תעשיית הכדורגל בשנות השישים לבין התעשייה היום, אבל בכל זאת, הסיפור של רוני הוא קיצוני.

הוא קיצוני לא רק בגלל הסכומים המטורפים, שלא בטוח ששחקן כמו רוני שווה. אחרי הכל, לכדורגלנים מגיע כסף על העבודה שלהם. "אני לא חושב שאוהדים יפסיקו לאהוב כדורגלנים בגלל שהם מרוויחים 200 אלף ליש"ט בשבוע", אמר ארסן ונגר, מנג'ר ארסנל. "הם לא נמנעו מלהגיע למשחקים כשהמשכורות של השחקנים הגיעו ל־100 אלף ליש"ט". ונגר מצביע גם על כך שכדורגלנים, בסופו של דבר, עושים משהו עבור הכסף שלהם. "לפני שתוקפים כדורגלנים על הכסף שהם מרוויחים, תסתכלו על האנשים שמרוויחים מיליארדים מדלק ולא עשו שום דבר מיוחד בחייהם. כדורגלן, לעומת זאת, חייב להראות יכולות על. יש הרבה מקומות בחברה שלנו שאנשים מקבלים המון כסף מבלי לעמוד בלחצים שכדורגלן עומד בהם".

ונגר, שבדרך כלל מגן על משכורות השחקנים, כן הדגיש את זה ש"אם מחיר השוק נכון ולארסנל יהיו המשאבים לעשות כך", אז גם הוא יחתים שחקן על 200 אלף ליש"ט בשבוע. וזו השאלה הגדולה ביותר. האם הכדורגל יכול להרשות לעצמו לשלם משכורות כאלה?

.

הסוכנים אשמים?

יומיים לפני שחתם על החוזה, אמר רוני שהוא דואג לעתיד היונייטד, השרויה בחובות של 715 מיליון ליש"ט. הוא טען שהמועדון לא מראה אמביציה מספקת מבחינתו. "אין מספיק איכות בסגל", אמר.

אבל אז הוא קיבל הצעה שמכפילה את הסכום שהוא מקבל בשנה ומעלה את תקציב השכר של מנצ'סטר יונייטד ב־8 מיליון ליש"ט, והחליט להישאר למרות הבעיות ב"איכות הקבוצה". רוני קיבל שיחה היישר מהבעלים, אחד האחים לבית גלייזר, שהבטיח לו לחזק את הקבוצה כפי שהוא רואה לנכון ושאלכס פרגוסון יישאר בה עוד כמה שנים טובות. לפי השמועות, יקבל אלכס פרגוסון 100 מיליון ליש"ט מהגלייזרים כדי לרכוש את ווסלי סניידר מאינטר, פרנק ריברי ובאסטיין שוויינשטייגר מבאיירן מינכן ועוד. כמה זה ריאליסטי? קשה להאמין שמועדון שהפסיד יותר מ־80 מיליון ליש"ט בשנה האחרונה וצריך לשלם לפחות 45 מיליון ליש"ט בריביות, יכול להרשות לעצמו לרכוש שחקנים ב־100 מיליון ליש"ט. במיוחד לאור כניסת הפייר פליי הפיננסי בעונת 2012/13. בהרבה מובנים סבירה יותר ההנחה שיש כאן קונספירציה כלשהי של הסוכן של רוני (פול סטרטפורד) ומנצ'סטר יונייטד ריאליסטית יותר. לפי תיאוריית הקונספירציה, החתמתו של רוני לחוזה עד 2015 סוללת את המעבר שלו לסיטי בקיץ תמורת תשלום גבוה ליונייטד ולסוכן. התיאוריה מתחזקת כשקוראים ידיעות על כך שפיפ"א מעוניינת להגביל בקרוב את עמלות הסוכנים ל־2 מיליון יורו למעבר שחקן.

פרגוסון, מצדו, האשים את סוכני הכדורגל באינפלציית השכר. "כשאחד השחקנים המובילים שלך מגיע לסוף החוזה, חייבים לפעמים להחתים אותו על חדש. הם כולם אותו הדבר. אבל בימינו אתה מתמודד עם סוכנים, שזה קשה. אין בעיה עם השחקנים, אבל חלק מהסוכנים הם קשים".

כדי לקנח את כל הפרשה וויין רוני, שלפני חודשיים היה מעורב בפרשת מין מסעירה עם זונה (וקיבל גיבוי מלא מהמועדון), יצא לחופשה קצרה לכבוד היום הולדת ה־25 שלו בדובאי, במלון היקר ביותר בנסיכות (בורג' אל־ערב הנוצץ). ובעוד הוא ישב על שפת הבריכה ב־32 מעלות, חבריו לקבוצה - אלו שלא איכותיים מספיק עבורו, אלו שהוא מרוויח פי כמה וכמה יותר מהם - שיחקו בסטוק ב־8 מעלות.

אבולוציית השכר של הכדורגלן הבריטי

זה מפחיד

אבל זה כנראה לא רק הכסף והעובדה שהוא ייכנס לכיס של שחקן שהפך עצמו לאחד השנואים ביותר על האוהדים. זו ההתנהגות של רוני שהחליאה רבים. "הוא התנהג בחוסר כבוד למועדון שלו, למנג'ר שלו, לחבריו לקבוצה, ומה הוא קיבל על כך? חוזה מפלצתי. כדורגל גורם לך לבחילה לפעמיים", כתב ג'יימס דאקר, כתב "הטיימס" בחשבון הטוויטר שלו.

הבחילה הזאת נובעת גם מדברים אחרים כמו פרשות השחיתות בפיפ"א ואופ"א - מיליונים, שהיו יכולים לזרום לפיתוח כדורגל בעולם, מגיעים לאנשים פרטיים, שהגיעו לכוחם בגלל קשרים וליקוקים במקומות הנכונים ולא בגלל כישרון כלשהו.

הבחילה נובעת מכך ש"העולם האמיתי" זורם כמו ביוב לתוך "עולם הכדורגל". עולם הכדורגל היה מקום שונה לחלוטין מהעולם הקפיטליסטי הוול סטריטי שבו לא משנה כמה אתה מרוויח אלא כמה אתה מנצח או כמה אתה אהוב על האוהדים.

איאן הולוואי - מנג'ר בלקפול, הקבוצה הענייה ביותר בפרמיירליג (ההרכב שלה מרוויח 2 מיליון ליש"ט בשנה בעוד שההרכב של הסיטי מקבל 152 מיליון ליש"ט, ורוני לבד כ־13 מיליון ליש"ט) - סיכם את התחושות בצורה הטובה, וגם הכועסת ביותר. במסיבת עיתונאים זועמת אמר: "יש לי בעיות גדולות עם האנשים שמנהלים כדורגל. אם שחקן בן 24 והסוכן שלו מתנהגים לאלכס פרגוסון כמו בריונים, יש בעיה גדולה במשחק הזה. המשחק לא במקום הלא נכון. האנשים שמנהלים במקום הלא נכון. הם טועים. הם כל כך טועים שזה מפחיד".