איך תדעו שהקבוצה שלכם בבעיות כלכליות?

הסיפור כבר נהפך לקלישאה. ילד קטן שאהד קבוצה והתאכזב שלא היה טוב מספיק בכדורגל, צבר הון מסוים ב"עולם הגדול" וכחלק ממשבר גיל ה־40 החליט לעשות משהו בשביל הנשמה ולרכוש את הקבוצה שאהד כילד. ואז, אחרי תקופת ירח דבש, איש העסקים הממולח מתגלה כאיש כדורגל בינוני שעושה טעות גרועה אחרי טעות נוראית, טעות זוועתית אחרי עוד סתם החלטה לא מובנת. ואז מתחיל תהליך שבסופו של דבר הילד שאהד נהפך לאוהד השנוא, לבעלים הרשע, שפגע כל כך בקבוצה שהוא אוהד ולא מוכן לשחרר אותה בגלל ענייני אגו.

לרוב אוהדי המשחק קריסות כלכליות של קבוצות מפתיעות. הרי הכדורגל, אף שהוא חולה, הוא פציינט בעייתי שלא משתף פעולה. מה שנחשף הוא בדרך כלל נגד רצון הקבוצות, שבגלל ענייני אגו בעיקר מעוניינות לשמור את הקרביים הכלכליים שלהן לעצמן.

האם בכלל אפשר לחזות בעיות כלכליות במועדון? ד"ר ג'ון ביץ', מרצה לכלכלה באוניברסיטת קובנטרי ובעלי הבלוג footballmanagement, מנסה לעזור. כמי שעוקב אחר ההתפתחויות הכלכליות של הכדורגל האנגלי, עוקב ביץ' אחר "פעילויות מוזרות" של בעלי הקבוצות שאותם הוא מכנה "נדבנים" (benefactors). "אפילו רואי חשבון מתקשים לזהות בעיות כלכליות בקבוצות כדורגל", אומר ביץ'. "אבל אפשר להעריך סיכונים. זה יותר הערכת סיכונים מאשר בדיקת מחלה". ביץ', כאמור, טוען כי הדרך לזהות בעיות כלכליות היא דרך "התנהגות לא צפויה של הנדבן".

ישנן דרכים נוספות, בכלים שיש לנו, לזהות בעיות מתקרבות - או מערבולות כלכליות שעשויות לפגוע בקבוצה שלכם. ננסה כאן, בעזרת הניסיון שצברנו, להעניק לכם מדריך לזיהוי בעיות כלכליות בקבוצה שלכם.

ארקדי גאידמק. התנהגות בלתי צפויה (משקפיים מוזרים למשל) היא סימן לבאות צילום: יובל חן

1. "התנהגות לא צפויה של הנדבן"

"ההתנהגות הלא צפויה" יכולה להגיע בדרכים רבות. ג'ף גודוויין, הבעלים של אלטרינצ'אם FC, קבוצת ליגות נמוכות מאזור מנצ'סטר, החליט לעזוב לפתע את הניהול השוטף כדי "לעזור לעסקי הקייטרינג של בנו". כך לפי ההודעה הרשמית. העניין הוא שבנו של גודוויין היה בן 13. "אם המועדון שלך מנוהל על ידי נדבן, תמיד תהיה מודאג אם הבן של הבעלים בן ה־13 יפתח פתאום עסקי קייטרינג", אומר ביץ'. כמובן שההסבר המוזר היה דרך להימנע מגלי הבעיות הכלכליות ששטפו את המועדון, בעיקר תשלומים שלא שולמו וחובות. גם בישראל היו בעלי קבוצות ש"פרשו" מהקבוצה - כלומר ניסו להעביר את האחריות עליה למישהו אחר. אשר אלון, הבעלים לשעבר של מכבי נתניה, כינס מסיבת עיתונאים נרגשת שבה הודיע שהוא כבר לא יכול להיות הבעלים וביקש מיצחק תשובה להשתלט על הקבוצה, שהיתה שרויה בצרות כלכליות. כמובן שזה לא קרה. בסופו של דבר העביר את השליטה לידיו של דניאל יאמר - אחרי משא ומתן ארוך במיוחד.

2. עקבו אחרי ידיעות בעיתונים הכלכליים

גילוי נאות: אנחנו עיתון כלכלי. לכן, מן הסתם, נגיד לכם לקרוא עיתון כלכלי. אבל לעקוב אחרי עולמם "האמיתי" של הבעלים של הקבוצה שלכם זה לא רעיון רע בכלל. בעלי קבוצות רבים נותרים בקבוצות שלהם הרבה מאוד זמן אחרי שעסקיהם האחרים קרסו. ע"ע ארקדי גאידמק, שנשאר הבעלים של בית"ר ירושלים אף שאין לו היכולת לתת לה כלום. במקרה של גאידמק ידיעות על קשייו (כולל ראיון שבו אמר בעצם שלא נותר לו כלום) הגיעו הרבה זמן לפני שבית"ר ירושלים התחילה לקרוס לתוך עצמה כי הסתמכה בעיקר על כספיו. גם במקרה של אבשלום נוריאל, הבעלים של הפועל נצרת (שהשבוע הודיעה שתוגש לפירוק), החלו ידיעות לבצבץ בעיתונים על מצב בעייתי של עסקיו ועיסוקיו בינואר. במאי הוא עזב את הקבוצה במצב כלכלי קשה.

3. הבעלים "נעלם"

רוב מי שנכנס לעולם הכדורגל כבעלים עושה את זה מטעמי אגו. אומרים את זה בעלי קבוצות בפה מלא וגם מחקרים מוכיחים זאת. האגו מטופח במיוחד כאשר נכנסים לאצטדיון וזוכים לאהבת וצ'פחות ההמון. עם זאת, כשיותר ויותר משחקים עוברים ללא הקלוז־אפ של הבעלים או תמונת נפנוף לקהל הקלישאתית, דעו לכם שזה עשוי להיות תסמין לבעיה עמוקה יותר.

4. כוכב נמכר במפתיע. באמצע העונה

בדרך כלל מעברים של שחקנים באמצע העונה (במסגרת חלון העברות של ינואר) אלו מעברים שמאמנים לא מעוניינים בהם. הם בעייתיים מבחינה מקצועית בדרך כלל. עם זאת, מבחינה כלכלית לפעמים הם הכרחיים בגלל כמה סיבות: הפקת תשואה מקסימלית אפשרית על שחקן כלשהו (שמסיים חוזה בקיץ, למשל); בעיות מקצועיות/בעיות התנהגויות של השחקן או בעיות כלכליות של המועדון, שחייב מזומנים כדי לשלם את השכר לשחקנים שנותרו. הפועל רמת גן, למשל, מכרה את וויליאם סוארז, הקשר המרכזי שלה, להפועל באר שבע (שלמען האמת שילמה עליו מחיר מופקע) בגלל בעיות החוב האדיר שצבר הבעלים ירון קוריס. ישנן דוגמאות רבות לקבוצות שמוכרות את השחקנים שלהן באמצע העונה - פורטסמות', למשל - כדי לעמוד בתשלום חובות לטווח הקצר (משכורות, ספקים, תשלומי חשמל/מים/ארנונה וכו').

פורטסמות'. תמרור אזהרה לכל אוהד כדורגל בעולם צילום: רויטרס

"התקשורת אשמה", זה ברור, ו"התקשורת מגזימה", ו"התקשורת מגוחכת" - כן, כן, זה ידוע. אבל בדרך כלל התקשורת מקבלת את האינפורמציה שלה מגורמים שיש להם אינטרסים לפרסם את האינפורמציה הזו. לעתים הגורמים האלה הם הבעלים עצמם של הקבוצה שמדבר עם כתב ורומז לו, "אוף דה רקורד", שיש "מיליארדר אוזבקי ממוצא יהודי שמעוניין בקבוצה". סוכנים, שמקבלים הוראות לחפש קונים לשחקנים המובילים כדי לעזור בתשלומים, גם כן מדברים עם עיתונאים - לפעמיים לפני שהם מדברים עם קבוצות. גם האוהדים, שבדרך כלל ניזונים מאנשים שמכירים אנשים, מדברים ביניהם. בפורומים וביציעים. כל הדיבורים הללו מנפיקים שמועות, שנהפכות לידיעות. כשיש הרבה מהן זה בגלל שיש הרבה דיבורים. דיבורים שנובעים ממשבר כלשהו. נא לזכור: גם המעבר של כריסטיאנו רונלדו לריאל מדריד התחיל בהכחשה גורפת מצד כל הגורמים.

סיכומים ולקחים

סיכום: ישנם עוד תסמינים למועדון במצב כלכלי קשה. ואולם, אלו הנ"ל הם הגלויים ביותר לציבור הרחב. דברים שאפשר לזהות גם על ידי מעקב רגיל אחר קבוצה.

לקחים ממקרי עבר: בית"ר ירושלים, שהיתה בחובות אדירים, ניסתה בכל הכוח להימנע מכינוס נכסים וזה מה שהשאיר את הקבוצה בידיו של ארקדי גאידמק, שבעיקרון מתנגד לשחרר אותה מטלפיו אף שאיציק קורנפיין עשה עבודה מצוינת (כמעט לא מובנת) בלצמצם את המחויבויות שלו. הקבוצה הבאה שתיכנס לצרות כלכליות בגלל בעלים שזורק כסף על נכסים שאי אפשר לממש (שחקנים בינוניים), לא צריכה לפחד מכינוס הנכסים. זה ישחרר אותה מעול של בעלים עם אגו פגוע ובלי כסף.

לקח 2: שקיפות זה חובה. במיוחד כלפי האוהדים, שהם הבעלים האמיתיים של המועדון. אוהדים צריכים לדעת מה המצב של הקבוצה. לא צריך לפרסם את כל הדו"חות הכספיים, אבל כן את הנתונים החשובים (ראה בוקסה).

לקח 3: המודל שלא עובד. "מה שהופך ליותר ויותר ברור בתמונה הגדולה זה שמודל הנדבן כבר לא עובד", כותב ביץ'. "ריכוז כוח בידיים של מעט אנשים, בדרך כלל חדשים בתעשיית הכדורגל, זה המתכון המהיר לכניסה לקשיים כלכליים. מה שברור עוד יותר זה שמודל שמתבסס על בעלות קואופרטיבית של אוהדים לא רק טוב יותר ממודל הנדבן בגלל המחויבת לטווח הארוך של האוהדים למועדון ולאינטרסים שלו אלא בגלל שהוא מונע ריכוזיות".

לקח 4: "רק רגולציה טובה יותר, שמעודדת בעלות אוהדים ושותפות קהילתית, תמנע מהכדורגל להיות עסק שלא יכול להחזיק את עצמו", מסכם רוגן טיילור, מרצה לעסקי ספורט באוניברסיטת ליברפול.

נתונים שצריך לבקש מהמועדון שלכם

(כדי לבדוק בריאות של המועדון)

הכנסות

איך המועדון מכניס כסף וכמה הוא מסתמך על כיס "הנדבן"

רווח (הפסד) לפני מס

האם המועדון מוציא יותר ממה שהם מכניס? האם הרווחים מושקעים חזרה במועדון?

נכסים

אילו נכסים (כולל שחקנים) אפשר למכור, וכמה הם שווים

מספר העובדים

די מסביר את עצמו - לכמה אנשים חייב המועדון משכורת חודשית