חשבון הנפש של תעשיית הספורט

תרבות השפע

וזה סיפור משעשע למדי שרץ בתחנות משטרת מנצ'סטר: מריו באלטולי, הרכש החדש של מנצ'סטר סיטי, הרס לחלוטין את האאודי R8 החדשה שלו בתאונת דרכים. כשהגיעו שוטרים לאזור התאונה, מצאו אותו לא שיכור אבל מעט מבולבל עם 5,000 ליש"ט שמבצבצות מכיסו. כנשאל החלוץ בן ה־20 מה הוא עושה עם כל כך הרבה כסף מזומן בכיסיו, האיטלקי ענה במה שאתר "The Spoiler" תיאר כ"ציטוט השנה": "בגלל שאני עשיר".

באותו שבוע התפוצצה פרשת וויין רוני. חלוץ נבחרת אנגליה בגד באשתו קולין בזמן שהיתה בהיריון. הבחורה שעמה שכב תוארה כפרוצה בתקשורת, אבל לפחות באופן רשמי לא היתה כזו. היא לקחה מרוני "מס כיעור" כי "בדרך כלל היא שוכבת עם כדורגלנים בלי תשלום", לפי "מקורביה", אבל ממנו ביקשה כסף כי לא נמשכה אליו. רוני הוא לבטח לא הספורטאי הראשון ובטח שלא האחרון שנכנס למערבולת של "סקנדל מיני". חבריו לנבחרת - בין השאר ג'ון טרי ופטר קראוץ' - הסתבכו גם הם בגלל חמדנות מינית.

רוהן ריקטס, שכיום משחק ב־MLS ובעבר באנגליה, כתב בכנות נדירה על "הקושי" שבפניו עומדים השחקנים — הפיתויים הבלתי נגמרים להכניס גרופיות למיטה.

 "כשקבוצה מגיעה למלון, בנות פשוט מגיעות לחדרים באמצע הלילה ומציעות את עצמן", כתב. "היו כאלה שהראו משמעת ואמרו להן 'לא, תודה' — אחרים לא". ריקטס, במאמר מעניין, סיפר על בנות שצדות כדורגלנים צעירים עבור התהילה והכסף ועל הקלות שבה גבר צעיר מסתבך עם נערות שעשוע. זה לא קורה רק באנגליה. בצרפת פרנק ריברי וקרים בנזמה עוד עשויים למצוא את עצמם בכלא בגלל שידול קטינה, שבמקרה לא נראית בכלל כקטינה וגם הציעה את שירותיה בעבור כסף. ספורטאים בעולם כולו מסתבכים בגלל החבר הקטן במכנסיים.

הדברים האלה תמיד היו ותמיד יהיו. הפרסום שלהם כיום - בעידן המצלמות בפלאפונים, הפייסבוק, הטוויטר, הריאליטי וכו' – הרבה יותר נרחב. טייגר וודס למד זאת היטב. ההשלכות כיום גם יותר חריפות - וודס איבד חסויות רבות והתגרש מאשתו; רוני, שנמצא עכשיו "על תנאי" עם אשתו קולין, עשוי לאבד חוזה חסות בשווי 600 אלף ליש"ט בשנה.

"לכדורגל יש בעיה מוסרית", כתב ב"אינדיפנדנט" איאן הולוואי, מנג'ר בלקפול ואחד האנשים היותר מצחיקים והפתוחים בכדורגל האנגלי. "זה קשור להימורים, לאלכוהול וסקס ומעל הכל לתרבות השפע".

לפי הולוואי, תרבות הכדורגל הנוכחית לא מחייבת את הכדורגלנים לכלום — לא לנימוסים, ולא לדרך ארץ – רק "לזכור מה המנג'ר אומר להם". והוא דורש שמנג'רים ומועדונים ימלאו חלק בחינוך השחקנים. "אם זה לא יקרה, אנחנו נראה הרבה יותר ג'ורג' בסטים בסביבה", מוסיף הולוואי. "שחקנים מוכשרים וצעירים יזרקו את הקריירה שלהם לפח בגלל חוסר חינוך".

תרבות השפע אינה בעיה של עולם הכדורגל - היא בעיה תרבותית, חברתית, סביבתית. היא בעיה של העולם. ואולם לכדורגל יש את הזכות לטפל בה בדרך הטובה ביותר - חינוך. הכדורגל - אף שמדובר בתעשייה שבאירופה בלבד שווייה 12 מיליארד יורו – הוא גם מוסד סוציאלי וחברתי, וצריך להתנהג בהתאם. וזה כולל את חינוך העובדים - במיוחד לאור העובדה שבדרך כלל מקבלים אותם לתוך התעשייה בגיל צעיר מאוד.

וויין רוני. "שחקנים מוכשרים וצעירים יזרקו את הקריירה שלהם לפח בגלל חוסר חינוך" צילום: רויטרס

כרטיס או מנוי?

מחירי כרטיסים הם חלק מדילמה נרחבת יותר שעומדת בפני תעשיית הספורט - שמצד אחד נהנית מתרבות טלוויזיות ה־HD שמביאות יותר צופים בטלוויזיה ומצד שני סובלת מירידה במספר הצופים במגרשים. זה בא לידי ביטוי בעיקר בירידה במכירות המינויים (כפי שב־NFL וגם בליגת העל בישראל יודעים) וגם בעליית מחירי הכרטיסים בשוק היד השנייה. אז מה עושים? בארצות הברית מדברים על שיפור תנאי חוויית יום המשחק ומקלים את מכירת כרטיסים בודדים בשוק היד השנייה. כלומר, הקבוצה מספקת שירות לבעלי המינויים למכור את המושב שלהם למשחק שאליו לא יגיעו. בארה"ב השוק הפרטי פועל לטובת האוהדים. 

באירופה המצב שונה. דורטמונד ושאלקה, היריבות המרות ביותר בבונדסליגה, לא ימלאו את האצטדיון במשחק ביניהן בסוף השבוע. זאת הפעם הראשונה זה שנים שהמשחק לא יהיה סולד אאוט.

ולמה זה? אוהדי הכדורגל בגרמניה מוחים על עלייה במחירי הכרטיסים — עלייה גבוהה. בבונדסליגה, הליגה הבכירה עם מחירי הכרטיסים הנמוכים ביותר, המחיר של הכרטיס "היקר" עומד על 20 יורו לעמידה ו־55 יורו למושב — סכומים מגוחכים אם משווים אותם לאנגליה ואפילו לספרד. עם זאת, בשנה שעברה רוב הכרטיסים עמדו על מחיר של פחות מ־20 יורו. כשדורטמונד ושאלקה נפגשו בשנה שעברה, האוהדים שלהן שילמו כ־14 יורו על כרטיס שעכשיו דורשים עבורו 22 יורו.

זה חלק ממגמה להעלות את מחירי הכרטיסים — מגמה שהאוהדים יוצאים עכשיו נגדה ביחד בקמפיין שייקרא Kein Zwanni für nen Steher (עשרים יורו על כרטיס עמידה – אין סיכוי!). האוהדים, שבגרמניה הם חלק מבעלות הקבוצות, יצליחו, ככל הנראה, בקמפיין שלהם לשמור על מחירי כרטיסים שפויים. ואם לא — אז ההתאחדות לכדורגל הגרמנית תתערב כדי לשמר את הבונדסליגה עם ממוצע הקהל הגבוה באירופה (42,490 איש במשחק).

הפעולה המשותפת של האוהדים הגרמנים צפויה ללמד אותנו שוב את הכוח של אוהדים של קבוצות אחרות שעובדים ביחד עבור כלל האוהדים. משהו שעוד צריך ללמוד בכדורגל האירופי בכלל והישראלי בפרט.

וזה משהו שגם האוהדים בישראל צריכים ללמוד. האוהדים, שלעתים כל כך מסוכסכים בתוך עצמם (ע"ע מכבי תל אביב והקרב המייאש בין "השחקן ה־12" ו"האולטראס"), צריכים להבין שישנו אינטרס אחד משותף לכל האוהדים, מכל הקבוצות — שלא יתייחסו אליהם כ"צרכנים שבויים" כפי שקורה עכשיו. קבוצות ישראליות מרשות לעצמן — בהיעדר אכיפת רגולציה — לסחוט את האוהדים. למשל, על פי תקנון ההתאחדות לכדורגל, לחיילים ונוער מגיע מחיר מופחת של כ־50% ממחיר של כרטיס מבוגר.

בשטח זה פשוט לא קורה. לדוגמה, במחזור האחרון אירחה הפועל עכו את הפועל תל אביב בנצרת עילית. במסגרת משחק זה, על פי עדויות רבות של אוהדים, נמכרו כ־20 כרטיסי נוער בלבד לאוהדי הקבוצה שהגיעו כשעתיים לפני שריקת הפתיחה. גם לקראת המשחק שבו התארחה מכבי חיפה אצל הפועל באר שבע, התקבלו פניות מצד אוהדי מכבי חיפה כי כיומיים לפני המשחק אזלו כרטיסי הנוער עבור הקבוצה האורחת. אגב, חלק ניכר מהתלונות מתרכז במשרד הכרטיסים "הדרן", זאת לצד תלונות רבות על ספסרות.

ההתאחדות וקבוצות הכדורגל בישראל יצטרכו לעשות הרבה חשבון נפש ביום כיפור — אם בכלל הגופים האלה מבינים שהם עשו משהו לא בסדר.

אוהדים בבונדסליגה. הפעולה המשותפת של האוהדים הגרמנים צפויה ללמד אותנו שוב את הכוח של אוהדים של קבוצות אחרות שעובדים ביחד עבור כלל האוהדים. משהו שעוד צריך ללמוד בכדורגל האירופי בכלל והישראלי בפרט צילום: אי פי אי

הימורים בישראל

במשך זמן רב הטוטו־ווינר תמך בפעילויות של האיחוד האירופי שבפסיקות שונות העניק יתרון לחברות ההימורים הממשלתיות — בטענה שהן לוקחות הימורים מאנשים כדי להחזיר למדינה (עוד סוג של מס).

עם זאת, בתחילת הימים הנוראים קבע ביתהמשפט הגבוה של האיחוד האירופי כי החוקים שמגבילים את חברות ההימורים הפרטיות והמונופול בבעלות הממשלה אינם מוצדקים כל עוד הם מיושמים באופן לא עקבי. "החוקים הגרמניים אינם מגבילים את ההימורים באופן שיטתי", קבע בית המשפט האירופי לצדק שיושב בלוקסמבורג.

"במקרים כאלה, הצעדים של המונופול לא יכולים להיות מוצדקים — ולכן המונפול אינו ניתן להצדקה".

הטוטו־ווינר, שעל כל החלטה של האיחוד האירופאי בעד חברות הממשלתיות שלח הודעה לתקשורת בישראל, התעלם מהקביעה החשובה הזו שבעצם מאפשרת לשוק ההימורים הפרטיים לפרוח. ישראל צריכה לשאת עיניה לאירופה בנושא הזה. שוק ההימורים הלא חוקיים עומד על 15 מיליארד שקל — פי כמה וכמה משוק ההימורים החוקיים. הכנסת ההימורים הלא חוקיים למסגרת רגולוטרית (שלפיה כל הכסף מהמסים על הימורים יוקצה לספורט, לקהילה ולמלחמה נגד התמכרויות שונות) תהיה יעילה הרבה יותר למדינה מאשר במצב הקיים שמאפשר רק לטוטו ולפיס לפעול בשוק ההימורים.

ונחזור על דבריו של בית המשפט הגבוה לצדק של האיחוד: "זה לא מוצדק שמונופול ציבורי יערוך קמפיינים שיווקיים אינטנסיביים במטרה למקסם את הרווחים מהימורים - שבהם יש את אותו סיכון התמכרות שקיים במשחקים שהמונופולים מתנגדים אליהם".

אבי לוזון. בשלוש השנים הראשונות של הפייר פליי הפיננסי בעלים יוכלו להזרים עד 15 מיליון יורו בשנה לקבוצה. זה סכום של יותר מ־70 מיליון שקל – בערך הסכום ששופך מיץ' גולדהאר לתוך מכבי צילום: ראובן שוורץ

הפייר פליי הפיננסי והכדורגל

ראש ממשלת בלגיה לשעבר, ז'אן לוק דאהנה, יעמוד בראש ועדת הפיננסים של אופ"א שתקבע אילו קבוצות עומדות בתנאי הפייר פליי הפיננסי ויקבלו אישור לשחק בטורנירים של אופ"א ואילו לא. "הרעיון של לסיים עונה באיזון תקציבי ולחיות על ההכנסות הטבעיות יחייב את כל המועדונים לשמור על עצמם בשוק העברות השחקנים ולהיות מאופקים בכל הקשור לשכר שחקנים", אמר הבלגי, שבשיחה עם ה־ECA, התאחדות המועדונים האירופיים, ציין כי קיבל את הרושם ש"כולם מאחורי ההצעה הזו". "המועדונים רואים את החוקים כהכרחיים לשמור על הכדורגל".

בהתאחדות לכדורגל בישראל טוענים שהעניין פחות רלבנטי כעת לכדורגל הישראלי - והם צודקים. בשלוש השנים הראשונות של הפייר פליי הפיננסי בעלים יוכלו להזרים עד 15 מיליון יורו בשנה לקבוצה. זה סכום של יותר מ־70 מיליון שקל – בערך הסכום ששופך מיץ' גולדהאר לתוך מכבי. ולכן, אולי כדאי להתאחדות לכדורגל שלנו לאמץ פייר פליי פיננסי משל עצמה ולא לאפשר השקעה מעל סכום מסוים, אלא אם כן היא מגיעה לתשתיות. כלומר שגולדהאר לא יוכל להשקיע יותר מ־20 מיליון שקל בשנה בקבוצה, אלא אם כן הוא משקיע סכום דומה גם בבניית אקדמיה (שבשביל להיות ברמה הגבוהה ביותר צריכה פחות מ־6 מיליון שקל בשנה). סתם - נקודה למחשבה במיוחד לאבי לוזון, שלפי השמועות עומד לקבל תפקיד חשוב באופ"א.