רעש לבן

מוקדם יותר החודש שיחקה ריאל מדריד באליאנץ ארנה של באיירן מינכן. בתום המשחק יצא סמי חדירה מהמגרש, חלף על פני אוהדים של ריאל מדריד, וקפץ על האוטובוס של הקבוצה. הרכש החדש של ריאל מדריד לא ממש הבין למה פלורנטינו פרס, נשיא ריאל מדריד, עלה לאוטובוס ורשף עליו בחמת זעם: "רד למטה לדבר עם האוהדים, לחתום להם ולהצטלם אם צריך". פרס, לפי היומון הגרמני "בילד", הוסיף: "כשהנשיא אומר לך משהו, אתה עושה אותו".

זוהי לא גחמה של פרס, שלעתים מצויר בתקשורת הישראלית כנשיא לא יציב (בגלל ריבוי פיטורי המאמנים). זה חלק מתפיסת עולמו — שהאוהדים הם הסיבה לכדורגל מקצועני. לא בכדי הוא טורח מדי שבוע לבקר במועדוני אוהדים של ריאל מדריד ברחבי ספרד. פרס נחוש שהשחקנים של ריאל, אף שהם מרוויחים בחודש מה שאנשים רגילים לא מרוויחים בעשר שנים, לא יהיו מנותקים מהעם.

הוא אף דורש שמדי פעם יעשו מינגלינג עם פשוטי העם — לפני ואחרי משחקים. "על מדריד אומרים שהיא שוחה בכסף, אבל מדריד היא קודם כל מועדון חברים. מועדון של אוהדים. זה מוסד", אומר פרס. "את הכסף שלנו אנחנו מרוויחים בעצמנו — לא בגלל מיליארדר מחו"ל שהשקיע בנו".

ליאו מסי. תדמיתה של ברצלונה נפגעה בקיץ הזה, האם גם הקבוצה? צילום: איי אף פי

לעקוף את בארסה

ובעזרת האסטרטגיה הזו תנסה ריאל מדריד לעקוף בפופולריות גם את ברצלונה, במיוחד לאחר ש"האני באני" של הכדורגל האירופי התגלתה כבריונית, שבטקטיקות מלוכלכות ניסתה להביא את ססק פאברגאס מארסנל ועכשיו את חאבייר מאסצ'רנו מליברפול — בזמן שהמשטר הקודם בישל דו"חות והסתיר הפסד כספי של 77 מיליון יורו.

לשם העקיפה, המטרה העיקרית השנה, הובא "השחקן החשוב ביותר שהביאה ריאל מדריד בשנים האחרונות" לפי פרס — ז'וזה מוריניו. מוריניו אמור להפוך את הסגל היקר של ריאל מדריד לקבוצה מגובשת שתאיים על כל התארים. הוא עשה את זה בכל מקום שאליו הגיע, וכך מצפים ממנו לעשות במדריד. עבור פרס מוריניו הוא תיקון. הנשיא, שבמשך שנים האמין שמאמן לא ממש חשוב לקבוצה, הפך את המאמן הטוב בעולם לבעל כוח היסטורי בחדר ההלבשה של מדריד. מה שגרם לו להחליט לעשות את זה, מלבד אליפות אירופה שהשיג עם אינטר, היתה ארוחת ערב שאכל פרס עם מנואל פלגריני, המאמן הקודם, יום לאחר שחורחה ואלדנו, המנהל הספורטיבי, החתים אותו על חוזה ארוך טווח.

פרס סיפר לפרשנים ספרדים שאחרי הארוחה עם המאמן הצ'יליאני הבין שפשוט "אין לו את זה". מוריניו, לעומת זאת, כבש את פרס בכריזמה וביעילות שהוא מקרין, והנשיא אהב את זה. הנשיא אהב גם את זה שראול, הסמל והנמסיס שלו, עזב לגרמניה, וגוטי, הקשר הבעייתי, החליט להרוויח את כספו בטורקיה. הוא אמנם לא אמר זאת בקול רם אף פעם, אבל את השניים כינה פרס לא פעם כ"בעיה של מדריד". מוריניו אמנם לא הודה בזה בפומבי, אבל יהיה לו נוח הרבה יותר להשתלט על חדר ההלבשה ללא הדמות הדומיננטית של ראול בתוכו.

מוריניו בא לעבודה

בכלל, את העבודה הקשה החל מוריניו מיד לאחר שהגיע מאינטר. כמה שעות לאחר נחיתת הקבוצה בלוס אנג'לס קבע את האימון הראשון שלו בקבוצה — ג'ט לג או לא. הוא קבע את החוקים המאוד ברורים שלו (איחור של 30 שניות יגרור הדחה מההרכב. לא משנה אם קוראים לך כריסטיאנו רונלדו; כיבוי הטלפונים הסלולריים בתחומי המועדונים; ועוד).

צוות העובדים של ריאל, שצפה בשבעה מאמנים שונים בעשר השנים האחרונות, הופתע מהעבודה הקשה ומהרציניות המיידית שהראה מוריניו, שמגיע לעבודה ב־7:30 בדיוק, כשלוש שעות לפני השעה שבה רוב הקודמים שלו בתפקיד היו מגיעים למגרש האימונים. גם את מגרש האימונים שינה מוריניו לפי תפיסת עולמו: מלבד סגירת אזורים לאוהדי VIP והפיכתם לאזורי בילוי והירגעות לשחקנים, הוא החליט להפוך את חדר האוכל לאזור גיבוש עבור השחקנים, שמחויבים לאכול ביחד.

בקיצור, מוריניו בא לעבוד וכדי להקל עליו עשה הצוות של פרס את כל המאמצים בשוק העברות השחקנים. "אי אפשר לצפות ליותר מקדם עונה", אמר מוריניו, שקיבל במתנה הקיץ הזה את מסוט אוזיל (15 מיליון יורו מוורדר ברמן); ריקרדו קארבליו (8 מיליון יורו מצ'לסי); סמי חדירה (12 מיליון יורו משטוטגרט); פדרו ליאון (10 מיליון יורו מחטאפה); אנחל די מריה (25 מיליון יורו מבנפיקה); וסרחיו קנאלס (5 מיליון יורו מראסינג סנטאנדר). "אני מודה למועדון על העבודה והמאמץ שהם עשו כדי להחתים שחקנים איכותיים". מוריניו היה רוצה עוד חלוץ, אבל הוא יסתפק בגונסאלו היגוואין וקרים בנזמה, "שחקנים עם פוטנציאל שקשה למצוא באירופה".

פלורנטינו פרס עם "הבעיה של ריאל מדריד" צילום: איי פי

בארסה בישלה דו"ח

ועכשיו ליריבה המרה: ברצלונה. הקבוצה עברה הקיץ בחירות שהובילו להפיכה. סנדרו רוסל נכנס במקום אנשי המשטר שנגדו הטיף במשך שנים, מאז הריב המתוקשר שלו עם ז'ואן לאפורטה, הנשיא הקודם.

אחד הדברים הראשונים שרוסל עשה היה בדיקה מדוקדקת של החשבונות. הוא חשד כבר זמן רב שהמספרים שמציגים אנשי ברצלונה טובים מדי מכדי להיות אמיתיים. והוא צדק. בדיקה של דלויט גילתה כי ברצלונה הפסידה בעונת 2009/10 כ־77 מיליון יורו. ההנהלה הקודמת בישלה את הדו"חות, כך שייראה כי הם הרוויחו 11 מיליון יורו. "הם רימו", אמר בפשטות חאבייר פאוס, סגן הנשיא האחראי לענייני כלכלה של בארסה.

ברצלונה, שהכניסה 408.9 מיליון יורו, הוציאה יותר מ־485 מיליון יורו, בעיקר כדי לכסות עלויות שכר מנופחות. הקבוצה לקחה הלוואה של 155 מיליון יורו מקונצרן בנקים ונאלצה למכור חלק מהשחקנים. זה לא מנע ממנה לרכוש את דויד ויאה ב־40 מיליון יורו (רכישה בעייתית של לאפורטה בימיו האחרונים כנשיא) ולנסות ולהביא את ססק פאברגאס מארסנל, בשיטות לא שיטות. דבר שעורר את זעמם של אוהדי ארסנל אבל גם של אוהדי כדורגל רגילים.

"ברצלונה מזכירה לי איש שנכנס לחנות יוקרה ושואל כמה גופייה מסוימת עולה", כתב בלוגר כדורגל מוביל מאתר Vitalfootball. "ואז כשאומרים לו 30 יורו הוא אומר 'זה יקר מדי בשבילי' אני אקח את זה ב־10 יורו. אם אין לכם כסף, אל תרכשו שחקנים, בארסה!". אחרים השוו את ההצהרות החוזרות ונשנות של ברצלונה בקשר לססק — הצהרות שהראו זלזול רב כלפי ארסנל להצהרות של שרוסל כי הוא רוצה לעשות "דברים מלוכלכים" עם אנג'לינה ג'ולי. "הייתי רוצה לעשות לאנג'לינה ג'ולי דברים מלוכלכים שאפשר לראות רק בחנויות הסקס המלוכלכות ביותר באמסטרדם", כתב "רוסל המזויף". "יש לי הרבה כבוד לבראד פיט, אבל אני כנראה אכנס לביתו בלילה ואעשה משהו לאשתו".

בארסה לא לבד

בארסה לא יחידה בהוצאות המופרזות שלה. סיפורה מתמצת היטב את הבעיות בכדורגל הספרדי. מצד אחד, היא מגדלת שחקנים מופלאים ורושמת הצלחות בינלאומיות רבות, אבל מצד שני מנפחת תקציבים, מבשלת דו"חות וחיה בחובות אדירים. בניגוד לשאר הקבוצות בספרד, היא מחוברת היטב לצינורות מזומנים רבים — שבראשם צינור זכויות השידור, שאותו היא חולקת, בעיקרון, רק עם ריאל מדריד.

אז כן, הנבחרת הספרדית זכתה באליפות העולם, אבל יש לתעשיית הכדורגל הספרדית עוד הרבה מה לתקן בעצמה. לאחרונה החליטה ההתאחדות לכדורגל הספרדית לא לחקור חשדות למכירת משחקים למשל, למרות ראיות חותכות שקבוצות התנהלו בדרכים לא כשרות.

עם זאת, הבעיות העיקריות הן פיננסיות: ולנסיה היתה צריכה למכור את דויד ויאה ודויד סילבה כדי לצמצם חובות אדירים; אתלטיקו מדריד, מחזיקת גביע ליגת אירופה, גם שקועה בצרות כלכליות וניהוליות; ריאל מאיורקה עם דודו אוואט לא תוכל לשחק בליגת אירופה בגלל מצב פיננסי רעוע וחובות (הקבוצה הכניסה 28.1 מיליון יורו אבל הוציאה 43.9 מיליון יורו, והיא חייבת 85 מיליון יורו).

חובות קבוצות ה"לה ליגה", ליגת הכדורגל הבכירה של ספרד, עומדים על 3.53 מיליארד יורו לפחות. ולשאר קבוצות הכדורגל בספרד חובות של כ־6 מיליארד יורו (ריאל בחובות של 683 מיליון יורו, אגב). כך לפי פרופ' חוסה מריה גאיי, מומחה לעסקי ספורט מאוניברסיטת ברצלונה. הנתון נכון לסוף עונת 2008/09 ומייצג עלייה של 40 מיליון יורו לעונה הקודמת. החובות עלו בעוד ששיעור הגידול בהכנסות 20 המועדונים ירד ב־10% ל־4%.

סך תקציבי המועדונים הספרדיים עלה ב־249 מיליון יורו ל־1.7 מיליארד יורו לעומת שנה שעברה, ועלות המשכורות של השחקנים והעובדים היא 85% מסך כל ההוצאות. הכנסות הליגה עומדות על כ־1.5 מיליארד יורו, ובארסה וריאל מכניסות כ־900 מיליון יורו מהסכום הנ"ל. לשם השוואה, לפרמיירליג, שלה הכנסות של 2.3 מיליארד יורו, יש חובות בסך 2.6 מיליארד יורו.

נבחרת ספרד. "כדי לצמוח, כדי לנצל את הזכייה במונדיאל, הכדורגל הספרדי חייב שוויון רב יותר. הכדורגל הספרדי נהנה כרגע מרגעים מתוקים, אבל הוא צריך שריר פיננסי חזק יותר" צילום: אי אף פי

ריאל, ברצלונה והשאר

בספרד מתכננים חוק ספורט חדש שלפיו יוקם גוף עצמאי שישלוט בהוצאות של המועדונים ויעניש אותם במקרה של הפקרות כספית. הוא אמור לסייע בפתרון הבעיה, אולם, אחת הבעיות היא ההכנסה הלא פרופורציונאלית של בארסה וריאל ביחס לשאר הליגה, דבר שיוצר פערים אדירים. בארסה וריאל מכניסות 600 מיליון יורו ממכירת זכויות שידור בספרד (מכירה אינדיבדואלית לכל מועדון) — כחצי מסך ההכנסות מזכויות שידור בספרד. זה יוצר מצב שסופר הקבוצות הללו פשוט רומסות כל קבוצה. בארסה השיגה 99 נקודות בשנה שעברה, שלוש יותר מאשר ריאל מדריד. במקום השלישי עמדה ולנסיה עם 71 נקודות, ועכשיו היא איבדה את ויאה וסילבה.

"כדי שהליגה תהיה תחרותית, שיהיה לה עתיד, בלתי נמנע שיחלקו את הכסף מהטלוויזיה", אומר גאיי. "כדי לצמוח, כדי לנצל את הזכייה במונדיאל, הכדורגל הספרדי חייב שוויון רב יותר. הכדורגל הספרדי נהנה כרגע מרגעים מתוקים, אבל הוא צריך שריר פיננסי חזק יותר".