געגועים לזידאן
נבחרת צרפת, שחסרה במונדיאל הזה דמות כמו זינאדין זידאן, תפסה את הצ'ארטר הראשון וברחה חזרה הביתה - סיום הולם לעידן דומאנק. עכשיו עומדת בפני המאמן החדש לורן בלאן משימה לא פשוטה – להפוך חבורה של תרנגולים לקבוצת כדורגל
כל צעד של הנבחרת הצרפתית בימים האחרונים שידר תבוסתנות: לראיה, מנהלי הקבוצה היו כנראה כל כך בטוחים בהפסד לדרום אפריקה ובהדחה מהטורניר, עד שהכינו מראש אוטובוס שייקח אותם מהאצטדיון בו שיחקו היישר לנמל התעופה הקרוב. אין ספק שהנבחרת הכי שחצנית, עצבנית ולא מחוברת בטורניר שמחה לסיים את הסיוט הזה במהירות.
זה היה המשחק השלישי ברציפות שבו צרפת – להזכירכם, הפיינליסטית במונדיאל הקודם – נראתה רע מאוד על המגרש ומחוצה לו. ההפסד 2:1 לנבחרת המארחת שלח את התרנגולים הביתה עם נקודה בודדה במאזנם, כשהמאמן ריימון דומאנק עוד מצליח לנפק שיא חדש של שפל חדש ומסרב ללחוץ את ידו של מאמן דרום אפריקה קרלוס אלברטו פאריירה.
אפילו הטיסה חזרה לרפובליקה הראתה את העליבות אליה הגיעו הכחולים בתוך שבוע וחצי: במקום לטוס במחלקה הראשונה של מטוס האיירבוס היוקרתי שבו הגיעו לדרום אפריקה, נאלצו אנשי הנבחרת לעזוב את הטורניר בטיסת צ'ארטר פשוטה שהוזמנה להם על ידי אנשי ההתאחדות הצרפתית הזועמים. האמת, זה בדיוק מה שהגיע לקבוצה הזו.
קשה למצוא תירוצים להופעה כל כך עלובה, ויותר מזה, לגישה שהפגינו הצרפתים במהלך גביע העולם. נבחרת שכוללת שחקנים ממועדונים כמו ברצלונה, מנצ'סטר יונייטד, צ'לסי וארסנל, הציגה כדורגל שמתאים אולי לקבוצת חובבים והתנהגות שמתאימה לחבורת ילדים מפונקים.
החטא הקדמון
אולי בעצם הכל מתחיל בחטא הקדמון? אחרי הכל, צרפת העפילה בנובמבר למונדיאל על חשבונה של אירלנד בזכות שער ניצחון שהבקיע תיירי הנרי תוך שימוש ברור בידו. בינינו, למישהו יש ספק שהנבחרת האירית, גם אם היא לא הכי מוכשרת בעולם, הייתה מציגה בדרום אפריקה פי עשר יותר הקרבה והתלהבות ממה שהציגו הצרפתים?
ועכשיו אנחנו מגיעים לשאלת המאמן. מה לא אמרו על דומאנק - שהוא ליצן, שהשחקנים שלו שונאים אותו, שבשש שנים של אימון הוא לא הצליח להוציא קמצוץ של כדורגל משובח מהחבורה הסופר כשרונית שעמדה לרשותו. הכל נכון. למעשה, במבט לאחור, הדבר הכי גרוע שקרה לצרפת היה המקום השני במונדיאל הקודם, מה שסידר לדומנק עוד ארבע שנים בתפקיד. אלא שב-2006 היה לדומאנק מנהיג על המגרש, קראו לו זינאדין זידאן, והוא הצליח להדביק את חבורת האגואים שסביבו ולהוביל אותם עד לגמר.
כבר ביורו האחרון היה ברור שבלי זיזו זה לא יעבוד. צרפת סיימה אחרונה בבית המוקדם עם שני הפסדים ושער זכות בודד, ומה שיותר גרוע, עם כדורגל אפאטי ומשעמם. להגנתו של דומאנק ייאמר שלא היה לו הרבה סיכוי במונדיאל הנוכחי. הוא הגיע אליו כברווז צולע, לאחר שההתאחדות כבר הבהירה שמייד אחרי הטורניר יחליף אותו בתפקיד לורן בלאן.
שחקני נבחרת צרפת. מפונקים צילום: איי אף פי כשבמחצית המשחק מול פראגוואי לפני שבוע, ניקולה אנלקה התנפל על המאמן שלו בקללות, כבר היה ברור שהסוף מתקרב. השחקנים נשארו בחדרים וסירבו להתאמן – פוטש חסר תקדים באמצע הטורניר הכי חשוב בעולם. אפילו הנשיא ניקולא סרקוזי נאלץ להתערב. הוא ביקר את ההתנהגות של שחקני הנבחרת ושלח את שרת הספורט שלו לדרום אפריקה כדי לעשות קצת סדר. אלא שבמצב הנוכחי רק לאיש אחד יש סיכוי לשנות את המצב, והאיש הזה הוא לא פוליטיקאי. קוראים לו לורן בלאן.
עבור נבחרת לאומית גאה כמו צרפת, לעוף הביתה בצורה כזו ועוד מאחד הבתים הפחות קשים בטורניר, זו השפלה מוחלטת. הדבר הראשון שבלאן צריך לעשות ברגע שייכנס לתפקיד הוא להוציא מהקבוצה את כל הגורמים הבעייתים שהפכו אותה מנבחרת מגובשת לאוסף של קליקות מבודדות. עבור אנלקה, טראבל מייקר סידרתי בשלהי הקריירה, המשחק מול פראגוואי צריך להיות האחרון במדי הכחולים. כנ"ל לגביי וויליאם גאלאס ופטריס אברה, שנחשבים למנוע מאחורי הנטיות המרדניות של הנבחרת.
בכלל, בלאן מוכרח להצעיר את הסגל, להחזיר אליו כשרונות שדומאנק שכח, כמו קארים בנזמה וסמיר נאסרי, לגרום לשחקנים שיכבדו אותו ובעיקר למצוא מנהיג שיוביל את הקבוצה. לצרפתים יש ערימות של כישרון, בזה אין ספק, עכשיו הם רק צריכים איזה נפוליאון קטן שיוציא מהם את כל זה.
