על רוח המפקד וגטקעס המזל

1. השנה סדר העדיפויות של אינטר מאוד מאוד מאוד ברור. "אני רוצה לזכות בליגת האלופות", הכריז הבעלים בשלוש השנים האחרונות. והשנה הוא סופר רציני בעניין.

מאסימו מוראטי, שהשקיע כ-750 מיליון יורו באינטר, הודיע כבר שהוא מוכן לוותר על תואר אליפות איטליה ועל הגביע כדי להביא לביתו את הגביע עם האוזניים הגדולות.

"אין למוריניו אליבי, אני רוצה את גביע האלופות השנה", אמר מוראטי בתחילת העונה. ורוח המפקד נשבה מכל פעולה של שחקן אינטר בחודשים האחרונים. רפיון במרוץ לסקודטו גרם לאינטר להפסיד פער של 11 נקודות בפסגה ולאבד את המקום הראשון לרומא. מנגד, בהופעות ליגת האלופות השחקנים של ז'וזה מוריניו  נראים כמו חיילים בשליחות האל – מרוכזים במשימה, נחושים וחסרי פשרות.

2. בעיתונות האיטלקית יצאו מגדרם כדי לשבח את אינטר. "תוצאה היסטורית לגברים של מוריניו", נכתב בגזטה דלו ספורט. בעיתונות האיטלקית שיבחו בעיקר את השחקנים. מוריניו, שתכנן את המפלה של ברצלונה כגנרל, כמעט שבועיים שלמים, בדקדוק וביסודיות, זכה לתשואות אבל בעיקר מהתקשורת הספרדית. "מוריניו הוא טקטיקן אוניברסאלי, שהוכיח שהפורמולה שלו עובדת בפורטוגל, אנגליה ואיטליה", נכתב ב"אל מונדו דפורטיבו".

הסיבה? דבריו של מוריניו לפני מספר חודשים. "טוב לי באינטר אבל לא בכדורגל האיטלקי", אמר מוריניו, "אני אוהב להגיד את מה שאני חושב וכל פעם שזה קורה בנוגע לסרייה A אז משעים אותי וקונסים אותי. הליגה הזאת לא אוהבת אותי ואני לא אוהב אותה".

באיטליה מעוניינים להבליט את ההצלחה של אינטר ללא מוריניו, במיוחד לאור העובדה שלא הצליחו לנקות עצמם מפרשת השחיתות הענקית מ-2006. הקאליצ'יפולי. החודש אמורים מאמנים בכירים כגון קרלו אנצ'לוטי ורוברטו מאנצ'יני, שבינתיים כבר עזבו את איטליה, להעיד בבית המשפט.

הכדורגל האיטלקי עדיין לא נפתר מהריקבון ששלט בו לאורך העשור. המגרשים עדיין ברובם ריקים, הפערים בין הגדולות לקטנות עדיין ענקיים, ההכנסות מצטמצמות, המאמנים המובילים בכלל עובדים באנגליה (רוברטו מאנצ'יני, קרלו אנצ'לוטי ופאביו קאפלו), או רוסיה (לוצ'יאנו ספאלטי) ומי יודע איך תראה אינטר אם מוריניו יעזוב. אז בינתיים, חוגגים את ההצלחה.

3. פפ גווארדיולה לא ייתן לברצלונה שלו להפסיד את המקום בגמר ללא קרב אימתני בשבוע הבא – במיוחד לאחר שגילו בבארסה שמוריניו ואולגריו בנקוורנסה, השופט במשחק, מנהלים קשר חברי מאוד מאז שנת 2000. לפי חלק מהדיווחים אף היו שותפים במסעדת O menino בפורטוגל. נוסף לכך, מיד עם שריקת הסיום הזכיר מוריניו לשחקני ברצלונה שבשנה שעברה עלו בגלל כמה טעויות שיפוט מחרידות - מה שגרם לעצבים במנהרת השחקנים. מספרים שגם פפ גווארדיולה, האיש הכי קול בעולם הכדורגל, התעצבן מדבריו של מוריניו.

המשחק בשבוע הבא יהיה אחד מהמרתקים שנראו אי פעם.

4. באיירן נראית טוב רק בגלל ארייאן רובן. ליתר דיוק, רק בגלל הגטקעס של שחקן הכנף ההולנדי. אחרי תחילת העונה הגרועה ביותר של באיירן ב-31 השנים האחרונות הגיעה הקבוצה להרטה ברלין שם חשף רובן את האופנה החדשה: גטקעס לבן/אפרפר שנראה כאילו יצא מהבוידעם של השכנה הפולנייה. ואז התחיל רצף מדהים של רובן – חמישה שערים בחמישה משחקים. שחקני באיירן, שכמו רוב שחקני הכדורגל מאמינים אמונה מלאה באמונות תפלות, הצליחו לשכנע את רובן להמשיך לשחק עם אביזר החורף המוזר עד לאחרונה.

רובן מציג: גטקעס לבן/אפרפר שנראה כאילו יצא מהבוידעם של השכנה הפולנייה צילום: אי פי אי

בינתיים איבד רובן את הגטקעס אבל לא את היכולות המדהימות שלו לקחת את המשחק על עצמו. "הוא שחקן שיכול לשנות משחק לבדו, בכל רגע נתון", אמר אולי הנס, נשיא באיירן. "הוא פשוט שחקן ברמה הגבוהה ביותר".

5. "הכל קורה אינטואיטיבית, כשאני מתחיל ריצה אני לא יודע איך היא תסתיים", אומר רובן על המשחק שלו. המגנים לא יודעים מה הוא יעשה כי הוא לא יודע מה הוא יעשה ולכן כישורי הדריבל שלו כה קטלניים. לואי ואן חאל, המאמן של באיירן, לא שינה את המשחק של השחקן המוכשר – הוא פשוט בנה את המערך של באיירן כך שהקטלניות של רובן תהיה אפקטיבית. על הדרך הוא גם נותן לו פטור מעבודת הגנה. כתוצאה מכך השחקנים סביבו רצים הרבה יותר, במיוחד באסטיין שוויינשטייגר ופיליפ לאהם, שמשחקים בצד שלו. "אני רץ הרבה יותר ממנו", אמר שוויינשטייגר כשנשאל איך זה שבמשחק הגביע נגד שאלקה סבל מהתכווצות שרירים.

באיירן צריכה להודות לא רק לגטקעס של רובן אלא גם למיינץ, שבאוגוסט ניצחה אותה 2-1 ושמה אותה במקום ה-14 בבונדסליגה - עם שתי נקודות מתשע אפשריות. מצב החירום אפשר לוואן חאל לשכנע את ההנהלה שצריך להוציא 24 מיליון יורו כדי לרכוש את רובן מריאל מדריד. ההולנדי חתם עם הידיעה שפרנק ריברי צפוי לעזוב בתום השנה.

לפי הערכות חלק בהסכם של באיירן עם ריאל לגבי רובן מאפשר לקבוצה הספרדית לרכוש את ריברי - החביב במיוחד על יועצו של נשיא ריאל, זינאדין זידאן - במחיר זול יחסית.

6. זה אולי נשמע מפתיע אבל לבאיירן מינכן אין ממש מדיניות רכש מסודרת – מה שהוביל לכך שלמרות השריר הפיננסי שלה, היא לא ממש רשמה הצלחות בצ'מפיונס ליג מאז 2001. אולי הנס, היו"ר עד תחילת העונה, היה האחראי העיקרי על הרכש והסתמך בעיקר על האינסטינקטים שלו. הם התבררו כחדים במקרה כמו רכישת פרנק ריברי ב-25 מיליון יורו אבל פחות ברכישת מריו גומז ביותר מ-30 מיליון יורו.

הנס, שבעבר פספס את החתמתו של רובן בן ה-19 (וגם של קאקה ורונלדיניו), החליט שרובן בן ה-26 ב-24 מיליון יורו, זה הימור מספיק בטוח. הוא צדק: רובן, רכישה שנבעה בעיקר מפאניקה התברר כפגיעה בול. ולפי הערכות הוא כבר החזיר את ההשקעה בו – הקבוצה הכניסה מההצלחות באירופה העונה יותר מ-40 מיליון יורו – לא כולל מכירת מרצ'נדייז שלו.

עכשיו רק ניתן לתהות מה היה קורה לו מנצ'סטר יונייטד, ארסנל או מילאן היו רוכשות אותו. היה להן את הכסף, כך הן טענו, אז מדוע לא לקחו את ההימור הזה?