המספרים החשובים באמת
אופ"א ביצעה מחקר מקיף על תעשיית הכדורגל. ואלו הממצאים העיקריים
אופ"א, התאחדות הכדורגל האירופית, ביצעה מחקר מקיף על תעשיית הכדורגל. כחלק מהמאמצים של מישל פלאטיני לקדם שקיפות בכדורגל ולהעביר את הפייר־פליי הפיננסי (תקנה שלפיה קבוצות לא יוכלו להוציא יותר מאשר הן מכניסות), ישנה התמקדות ברזולוציה גבוהה על היחס שבין ההכנסות הטבעיות שהקבוצה מייצרת (ספונסרשיפ, זכויות שידור, כרטיסים, מכירת שחקנים) לבין ההוצאות והשקעות הבעלים.
הכנסות
11.5 מיליארד יורו
ההכנסה הטבעית של 732 מועדוני הכדורגל בליגות הבכירות באירופה בעונת 2008/09 - עלייה של כ־10% לעומת העונה שלפני. 36% מההכנסות (4.1 מיליארד יורו) מגיעים ממכירת זכויות שידור; 25% מההכנסות (2.8 מיליארד יורו) קשורים לפעילות מפרסום וספונסרשיפ; 22% מההכנסות (2.6 מיליארד יורו) - ממכירת כרטיסים וימי משחק; ו־17% מההכנסות (2 מיליארד יורו) - מפעילויות אחרות (פעילויות מסחריות ופעילות בשוק ההעברות). 12 מועדוני הכדורגל בליגה הבכירה בישראל הכניסו 235 מיליון שקל בעונת 2008/09 (כ־46 מיליון יורו) - ירידה של כ־7% מהעונה שלפני.
5
אופ"א מחלקת את הליגות האירופיות לחמש קטגוריות מבחינה הכנסה. TOP (הכנסה ממוצעת של קבוצה בליגה של יותר מ־50 מיליון יורו), LARGE (הכנסה של בין 5 מיליון ל־50 מיליון יורו), MEDIUM (הכנסה של בין 1.25 מיליון ל־5 מיליון יורו), SMALL (הכנסה של בין 350 אלף ל־1.25 מיליון יורו) ו־MICRO (הכנסה של עד 350 אלף יורו).
בקבוצת ה־TOP יש רק חמש ליגות (צרפתית, גרמנית, איטלקית, ספרדית ואנגלית) שמהוות 13% מהקבוצות באירופה אבל מייצרות 69% מהכנסות של הכדורגל האירופי. ההכנסה הממוצעת של קבוצה בליגה האנגלית (הליגה עם ההכנסה הגבוהה ביותר) גבוהה פי חמישה מההכנסה הממוצעת של קבוצה בליגה ההולנדית (עם ההכנסה הגבוהה ביותר בקטגוריית ה־(LARGE.
הליגה בישראל נמנית עם קטגוריית ה־MEDIUM.
18
ב־18 ליגות הקבוצות עם ההכנסה הגבוהה ביותר סיימו במקום הראשון. ב־13 ליגות קבוצות אלו סיימו במקום השני.88%
האחוז שמייצרות חמש הליגות הבכירות מסך הכנסות הכדורגל האירופי ממכירת זכויות שידור.
18 מ־18
הליגה הבריאה ביותר מהבחינה הזו היא הליגה הגרמנית, שם 18 מתוך 18 קבוצות סיימו עם רווח. הליגה הרומנית היא הכי לא משתלמת באירופה: רוב גדול מהקבוצות דיווחו על הפסדים כבדים - רק שלוש קבוצות סיימו ברווח מינימלי או ברייק איבן.
אוהד מנצ'סטר יונייטד. 105 מיליון איש הגיעו למשחקי הליגות הראשונות באירופה צילום: רויטרס
הוצאות
12.1 מיליארד יורו
סך התקציבים של קבוצות הכדורגל בליגת הבכירות באירופה בעונת 2008/09 — עלייה של 11.1% לעומת העונה שלפני. 7.1 מיליארד יורו (61%) הוא סך תקציבי השכר של מועדוני הכדורגל בליגות הבכירות באירופה — עלייה עצומה של 18% מעונת 2007/08. סך תקציבי השכר בישראל עמד על כ־40 מיליון יורו (201.6 מיליון שקל). 38% (4.4 מיליארד יורו) מההוצאות בכדורגל האירופי קשורים להוצאות השוטפות של המועדונים.
סך תקציבי קבוצות הכדורגל בישראל עמד על 475 מיליון שקל - כ־93 מיליון יורו. עלייה מ־440 מיליון שקל. הליגה הישראלית ממוקמת שלישית באירופה באחוז שמהוות ההוצאות על שכר השחקנים מההכנסות. קבוצות הכדורגל בסרביה (שמוציאות 116% מהכנסותיהן על שכר שחקנים) במקום הראשון ברשימה הלא מחמיאה הזו. אוקראינה במקום השני (112%) וישראל, כאמור, שלישית (102%). ישראל במקום השלישי בעיקר בגלל בית"ר ירושלים של ארקדי גאידמק. היא ירדה מהמקום השני שהיתה בו בעונת 2007/08. הליגה המקצוענית עם היחס הנמוך ביותר בין הכנסות לשכר היא הליגה הדנית (35% מההכנסות מופנות לשכר שחקנים). הממוצע האירופי עומד על 65%.
578 מיליון יורו
ההפסדים המצטברים של קבוצות הכדורגל בליגות הבכירות באירופה בעונת 2008/09 - עלייה מהפסדים של 515 מיליון יורו בעונת 2007/08. הקבוצות הישראליות "הפסידו" (הבעלים, בעיקר ארקדי גאידמק, כיסו אותם) כ־240 מיליון שקל (47 מיליון יורו) - יותר מאשר ההכנסות הטבעיות.
57
מספר המועדונים מהליגות הבכירות של אירופה שהוציאו יותר מ־100% מההכנסות שלהם על שכר שחקנים ועובדים. בית"ר ירושלים היתה אחד מאותם מועדונים.
60%
מהליגות עם הכנסה ממוצעת לקבוצה של 5 מיליון יורו ומטה סיימו את העונה בהפסד תפעולי. בליגות שבהן ההכנסה הממוצעת היתה מעל 5 מיליון יורו רק 36% מהקבוצות סיימו בהפסד. בישראל, לפי הדו"ח של אופ"א, שישה מועדונים סיימו בברייק איבן או רווח מינימלי ושישה אחרים דיווחו על הפסד הגדול ב־20% מההכנסות.
53%
אחוז המועדונים שסיימו את העונה בתקציב מאוזן (ברייק איבן).
22%
אחוז המועדונים שסיימו את העונה בהפסדים משמעותיים - גבוהים יותר מ־20% מההכנסות.
1.08 מיליארד יורו
הסכום שיוציאו קבוצות הכדורגל על שחקנים חדשים בעונת 2008/09. רק באנגליה וספרד השקיעו 385 מיליון יורו בשחקנים חדשים. קבוצות הליגה הצרפתית והליגה הולנדית יקבלו יותר מ־185 מיליון יורו.
אצטדיון אמירייטס של ארסנל. ל-83% מהמועדונים אין בעלות מלאה על האצטדיונים שלהם צילום: בלומברג
אוהדים
105 מיליון איש
הגיעו למשחקי הליגות הבכירות באירופה בעונת 2008/09. 196 מהמועדונים דיווחו על כך שמגיעים למגרש שלהם יותר מ־10,000 איש למשחק. בגרמניה ממוצע הקהל במשחק הגבוה ביותר באירופה (42,565). באסטוניה הכי נמוך (184). ישראל באמצע (5,305).
58%
מהמועדונים דיווחו על ירידה במספר האוהדים שהגיעו למגרשים בשנת 2008/09. בשנת 2007/08 66% מהמועדונים דיווחו על עלייה במספר האוהדים שהגיעו למגרשים. המיתון הורגש גם ביציע.
חובות
18.2 מיליארד יורו
סך החובות של מועדוני הכדורגל בליגת הבכירות באירופה. לקבוצות בישראל חובות נמוכים יחסית – 8 מיליון יורו בלבד.
5.5 מיליארד יורו
סך החובות של מועדוני הכדורגל באירופה לבנקים ולמוסדות פיננסיים. 54% מסכום זה שייכים ל־20 מועדונים בלבד.
הידעת?
42%
מקבוצות הכדורגל בליגות הראשונות של אירופה קשורות לאגודות ספורט; 13% מוגדרות כ"חברות ספורט"; 4% חברות שנסחרות בבורסה; 3% מהמועדונים שייכים למדינה או למועצה מקומית; 38% מהקבוצות מוגדרות כחברות פרטיות. 54% מהקבוצות בבעלות של גוף או יחיד בעל רוב המניות; 46% מהקבוצות באירופה אינן בבעלות של בעל שליטה יחיד.
81%
מהתאחדויות הכדורגל באירופה (43 מ־53) סירבו להעניק לפחות למועדון אחד רישיון לשחק בתחרויות של אופ"א בין השנים 2004 ל־2009. בית"ר ירושלים, למשל, לא קיבלה רישיון מההתאחדות לכדורגל לשחק באירופה, וזאת מאחר שלא היו לה ערבויות מספקות. התאחדויות הכדורגל המקומיות יאכפו את עניין הפייר־פליי הפיננסי. קבוצה שלא תעמוד בתנאים, לא תקבל רישיון לשחק בתחרות של אופ"א.
16
מספר הקבוצות הנפוץ ביותר בליגות הבכירות באירופה. ישראל, קרואטיה, נורבגיה, סרביה ושבדיה שינו לאחרונה את הליגה הראשונה שלהם למבנה של 16 קבוצות.
20 מיליארד יורו
שווי הנכסים של מועדוני הכדורגל בליגות הבכירות באירופה.
