גם מקרה היד של תיירי הנרי לא משכנע את פיפ"א לאמץ סיוע טכנולוגי לשופטים. למה? ככה!
כמעט כל ענף ספורט בעולם אימץ טכנולוגיה כדי לסייע לשופטים. בכדורגל מתנגדים לכך נחרצות למרות דרישה של כל האוטוריטות המקצועיות. מה עומד מאחורי הסירוב החד־משמעי של פיפ"א? הייתכן שזה מפני שהספונסר הראשי מתנגד?
מונדיאל 2010, חצי גמר. דקה 80. רובין ואן פרסי, חלוץ הולנד, בועט כדור בעוצמה אדירה שפוגע במשקוף הפנימי וניתז בחזרה למגרש. נראה כי הכדור עבר באופן ברור את הקו וההולנדים מתחילים לחגוג את שער השוויון נגד הברזילאים, אבל השופט, לאחר שיחה קצרה עם הקוון באוזניות, מורה להמשיך לשחק. גם השופט החמישי שמאחורי קו השער אינו מאשר את השער, אף שלא ראה בבירור את הקו כיוון שהשוער הסתיר לו.
המיליארדים שצופים במשחק בבית רואים בבירור שהכדור החזק של ואן פרסי עבר את הקו במלואו. ברט ואן מארוויק, מאמן נבחרת הולנד, מבין שהגיע הזמן ל"ערעור" שלו. הוא דורש מהשופט הרביעי לעצור את המשחק ולבדוק אם הכדור עבר את הכדור בעזרת טכנולוגיית הוק איי, המוכרת בשנים האחרונות מהטניס.
המשחק נעצר והאצטדיון כולו דרוך בציפייה לראות אם הכדור אכן עבר את הקו במלואו. כולם מביטים במסך הגדול כדי לצפות בתמונת המחשב שעיבדה את הנתונים ומציגה איור מדויק של הקו ומיקום הכדור. הציפייה נהפכת אט אט לשאגה של אושר שעולה מהצד הכתום של האצטדיון. השחקנים ההולנדים חוגגים עם ואן פרסי. הצד הצהוב של הברזילאים מביע אכזבה, אבל המשחק ממשיך בתוצאה 1-1. צדק נעשה ולגמר תעלה הקבוצה הטובה יותר. כל ההליך ארך פחות מדקה.
תסריט זה אינו אפשרי, מפני שפיפ"א מתנגדת לסיוע טכנולוגי לשופטים באופן נחרץ. למה? זו אחת מהשאלות הגדולות שנשאלות בעקבות כדור היד הברור והמכוון של תיירי הנרי שהוביל לעלייה של הנבחרת הצרפתית למונדיאל על חשבון נבחרת אירלנד.
קיים בכל ענף ספורט
כמעט בכל ענף ספורט, ודאי שברמות הגבוהות ביותר, אמצעים טכנולוגיים עוזרים לשופטים לשפוט טוב יותר ולפיכך התוצאות הוגנות יותר. ברוגבי משתמשים בשידורים חוזרים של הטלוויזיה, גם בכדורסל השופטים נעזרים בשידורים חוזרים כדי לקבוע אם זריקות בשנייה האחרונה נזרקו לפני או אחרי ה"באזר". בריצה ובשחייה משתמשים בטכנולוגיית פוטו־פיניש כדי לקבוע מי מנצח, ובטניס, כמובן, לכל שחקן יש מספר "ערעור" (challenges) במערכה כדי לקבוע אם כדור נגע או לא נגע בקו.
האמצעים הללו כמעט אינם מאטים את המשחק. רבים מהם הפכו לחלק חשוב ממנו. בטניס, למשל, הקהל ממש מצפה למסך ההוק איי ומלווה אותו בהתרגשות אדירה.
לכבוד מיליארד טועים
רוב גדול של אנשי מקצוע תומך בסיוע טכנולוגי לשופטים. "הכדורגל מקבל את זה שמיליארד אנשים רואים טעות ורק אחד, השופט, אינו רואה אותה. זה לא יכול לעבוד", אמרארסן ונגר מנג'ר ארסנל. "לא ייתכן שלא נעזור לעצמנו לקבל את ההחלטה הנכונה. השופט במשחק של צרפת נגד אירלנד ידע שהוא קיבל החלטה שגויה אבל הוא היה צריך עזרה כדי לקבל את ההחלטה הנכונה ולא היתה לו. זה מאוד עצוב. הוא לא ראה את נגיעת היד, ואני מבין שגם הקוון לא ראה אותה אבל לא היה מישהו שיעזור להם".
אלכס פרגוסון, יריבו של ונגר ומנג'ר מנצ'סטר יונייטד, גם הוא בעד סיוע טכנולוגי לשופטים. "חוסר צדק ישרור במשחק הזה כל עוד האנשים שמנהלים אותו לא ישנו את דעתם", אמר הסקוטי. "כולם, מאמנים ושחקנים, חושבים שצריך סיוע טכנולוגי אבל העמדה של מנהלי המשחק היא שרק בן אנוש ישפוט. הם גם אומרים שזה יגזול יותר מדי זמן מהמשחק. אני לא חושב ככה. בכדורגל משחקים נטו 65 דקות מתוך 90 - עוד דקה שתיקח לשופטים ללכת למסך ולבדוק את המצב לא תעשה נזק גדול לחוויית המשחק. הוא גם יכול להסתייע בשופט הרביעי או בקוונים".
"מדובר כאן בעסק של מיליונים", אומר לואי ואן חאל, מאמן באיירן מינכן. "קשה להאמין שלא משתמשים בטכנולוגיה כמו ההוק איי בכדורגל. בטניס זה עזר אפילו לערב את הקהל במשחק. בפיפ"א מדברים על כך שכולם צריכים לשחק את אותו המשחק ושזה הקסם של הכדורגל, שהכל אנושי, אבל צריך שקיפות מלאה. למשל, דבר פשוט, שכל המגרשים יהיו באותו גודל, באותן מידות. כיום זה לא המצב".
ואן חאל הוסיף: "זה לא הגיוני שבמשך שבוע שלם קבוצה תעבוד כל השבוע כדי לכבוש שער, ואז בגלל טעות קטנה והתעקשות של הרשויות לא יאשרו אותו - אף שהוא חוקי לגמרי".
ג'ובאני טראפטוני, מאמן נבחרת אירלנד והקורבן הגדול של חוסר הצדק, גם בעד סיוע טכנולוגי. "כל המצב איבד את אמון הציבור", אמר. "זה הגיוני ששופט יעשה טעות, אבל בספורט אנחנו מדברים על פייר פליי (משחק הוגן) והרבה פעמים אנחנו לא יכולים להגיד לילדים שמי שמנצח זה מי שמשחק הוגן. אני משוכנע שבעתיד יהיה סיוע טכנולוגי לשופטים יש יותר מדי אנשים שרוצים שזה יקרה - מדובר בעוד 30 שניות כדי לקבל החלטה נכונה וזה טוב יותר לעתיד המשחק".
אפילו רוג'ר פדרר, הטניסאי מספר 1 בעולם ואוהד כדורגל לא קטן, בעד הכנסת טכנולוגיה לכדורגל. "השיטה לא בסדר. אני לא מופתע שקרתה טעות כמו במשחק של צרפת נגד אירלנד. אני חושב שהכדורגל צריך סיוע טכנולוגי יותר מטניס. אי אפשר לעצור ולבחון הכל, אבל אפשר לעשות את זה כמה פעמים במשחק".
דמגוגיה זולה
הטעות של השופט השבדי שאפשרה להנרי לבשל שער בסיוע ידני היא מקרה קלאסי של חוסר הוגנות במשחק בגלל התעקשות של ראשי המשחק. 82% מהצרפתים, בהם הנרי עצמו, אמרו שהתוצאה של המשחק אינה הוגנת ויש לשחקו מחדש; כמובן, פיפ"א התנגדה לכך. אם השופט היה עוצר את המשחק לשלושים שניות, בודק את התלונות של השחקנים האירים ולא מאשר את השער (ובהזדמנות פוסק כרטיס צהוב להנרי), כולם היו מקבלים זאת.
זה, כמובן, לא משנה לבכירים ביותר של פיפ"א ואופ"א. מישל פלאטיני אומר ש"אי אפשר להפוך את המשחק ללא אנושי", כששאלתי אותו על הנושא הזה במסיבת עיתונאים שהתקיימה בישראל לפני כחודש. הוא הוסיף: "הייתי רוצה שגם השחקנים יהיו רובוטים? לא. ספורט צריך להישאר אנושי". כמובן, זו דמגוגיה זולה שאינה עונה על השאלה למה בכמעט כל ענפי הספורט משתמשים בטכנולוגיה כדי לקבוע באופן הגון יותר אירועים מעוררי מחלוקת, אבל על הנושא הזה הוא לא רצה להתווכח.
פיפ"א גם טוענת שיש לוודא שהכדורגל משוחק באותם תנאים בכל העולם ושאותם חוקים יהיו שרירים במשחק במונדיאל ובמשחק בליגה השלישית בטיבט. "שהמשחק יישאר אוניברסלי ל־260 מיליון איש שמעורבים בו באופן מיידי", לפי ספ בלאטר, נשיא פיפ"א. זו כמובן נקודת מבט שמרנית וגם צבועה מאוד מצד ראשי המשחק. הרי קבוצה בליגה השלישית עשויה לשחק במגרש באורך 80 מטר בעוד קבוצה אחרת תשחק במגרש באורך 120 מטר.
לפי רבים, המקרה של הנרי אמור להביא לשינוי החוק. בפיפ"א ובאופ"א מדברים רבות על פייר פליי אבל אירועי המשחק בסטאד דה פראנס מראים שיותר חשוב להם לשמור על עקרונותיהם על חשבון הפייר פליי.
איך קובעים מי הכי טוב?
פול הוקינס, המתמטיקאי שעומד מאחורי שיטת ההוק איי אמר למגזין "וורלד פוטבול": "אם אתה מנהל את אירוע הספורט הגדול בעולם ומטרת האירוע הזה היא לקבוע מי קבוצת הכדורגל הטובה בעולם, אתה צריך להתאמץ במיוחד כדי שגורל התחרות יהיה בידי השחקנים ולא בידי השופטים. סיוע טכנולוגי אמור לסייע לזה".
הוקינס דיבר גם בפני פיפ"א על הנושא הזה. הוא והצעותיו נדחו על הסף. אף אחד לא ממש מבין מדוע. גופים מסוימים פנו לאחרונה לגוף הקובע את החוקים של המשחק IFAB - International Football Association Board, כדי לגרום להם לדון בסיוע טכנולוגי לשופטים. את הדיונים על הנושא הבוער זה דחו תמיד. לאחרונה דחו את הדיון למארס 2011.
האינטרס של אדידס
בפעם היחידה שפיפ"א בדקה את הנושא של עזרה טכנולוגית לשופטים היא הכריעה על אפשרות מסובכת של כדור אלקטרוני (כאילו יש את זה בכל המגרשים בעולם), ששולח סינגל לשופט כשהוא עובר את קו השער באופן מלא. יש לציין כי את הכדור המיוחד פיתחהאדידס, שהיא אחת מהספונסרים הראשיים של פיפ"א.
כתבים שמסקרים את פיפ"א ואת אופ"א מדברים על כך שבארגונים הללו מפחדים מסיוע טכנולוגי, מפני שזה יקנה לתקשורת כוח רב מדי. באירלנד, אגב, כבר מתלוננים שישנה כאן קונספירציה רחבה, ושמניעת הסיוע הטכנולוגי מאפשרת לפיפ"א לשמור על האינטרסים שלה באמצעות שיפוט. "יכול להיות שלא רצו אותנו כי אנחנו לא לובשים בגדים של אדידס", אמר דמיאן דאף, קשר נבחרת אירלנד. "בפיפ"א כנראה נורא רצו את צרפת, שלובשת אדידס, במונדיאל, שמקבל חסות מאדידס".