כמו פיצות אחרי הגשם: ערים איטלקיות נלחמות על האולימפיאדה

שניות לאחר שריו דה ז'נרו הוכרזה כעיר המארחת של אולימפיאדת 2016, הכריז ראש העיר של ונציה, מאסימו קצ'ארי, על המועמדות הלא כל כך סבירה של עירו לאירוח אולימפיאדת 2020. לו מדריד היתה נבחרת לארח את האולימפיאדה שלאחר לונדון 2012, קרוב לוודאי שלא היו הרבה סיכויים שתיבחר עיר אירופית שתארח בפעם השלישית ברציפות את האולימפיאדה. אך ניצחונה של ריו על הבירה הספרדית פתח את חלון ההזדמנויות מחדש.

"ונציה היא עיר ייחודית בעלת מעמד איקוני בעולם, שנהנית מהכרה אוניברסאלית", אמר קצ'ארי לסוכנות רויטרס למול קפיצות השמחה של המשלחת הברזילאית בכנס הוועד האולימפי הבינלאומי שנערך בתחילת החודש בקופנהגן.

מתוך חשש שונציה תגנוב את ההצגה ותכבוש את דמיון הקהל באמצעות תכנון אירוע הספורט המרהיב בעיר התעלות, מיהרו ערים איטלקיות נוספות להציע מועמדות.

בכירים ברומא, שאירחה את האולימפיאדה ב-1960, אישרו כי בכוונתם להציע את מועמדות העיר. פלרמו הגישה אף היא מועמדות, ולפי השמועות גם העיר הדרומית בארי מיהרה להצטרף לחגיגה. ואולם נשיא הוועד האולימפי האיטלקי, ג'יאני פטרוצי, לא מתרשם מההתלהבות של בני ארצו.

ונציה. תהיה מוכנה ב-2020? צילום: רויטרס

"כמספר הפיצות בנאפולי"

"זה לא נראה טוב בחו"ל. לא מספיק רק לערוך מסיבת עיתונאים כדי לקדם את העיר לקראת האולימפיאדה", הוא אמר לכתבים. "מספר הערים שמציעות עצמן הוא כמספר הפיצות בנאפולי". איטליה יכולה להציע רק עיר אחת לאולימפיאדת 2020, כך שפטרוצי חייב לסנן את המתחרות, ולקוות שלא יתווספו ערים המעוניינות בכבוד.

הקושי העיקרי הניצב בפני ונציה, בארי ופלרמו הוא לשכנע את פטרוצי שהן מספיק גדולות כדי לארח את האירוע. פלרמו, בירת סיציליה היא הגדולה מבין השלוש עם 658 אלף תושבים, אך מעולם לא אירחה עיר כל כך קטנה את האולימפיאדה. מלונות וקווי תחבורה הם שניים מהמכשולים העיקריים שהערים יצטרכו להתגבר עליהם כדי לשכנע את פטרוצי ואת הוועד האולימפי לבחור בהן.

בינתיים הן מעודדות מזכייתה של ריו, שהפכה לנציגה הראשונה מדרום אמריקה שמארחת את האולימפיאדה. כתוצאה מכך המועמדות האיטלקיות מאמינות שהגיע זמנן גם של הערים הקטנות יותר, בעיקר לאחר שהמשבר הכלכלי אילץ את מארגני לונדון 2012 לצמצם במעט את התוכניות.

תמיכה לתפיסה זו, שאת האולימפיאדה אפשר לארגן לפי תקציב ולא בהכרח לפי גודל העיר, מגיעה דווקא מכיוונה של יריבות פוטנציאליות: הירושימה ונגסקי רוצות לארח יחד את אולימפיאדת 2020, והצהירו כי המטרה היא "השמדת הנשק הגרעיני בעולם עד אותה שנה"

"אין הרבה כבישים בונציה"

קצ'ארי, ראש עיריית ונציה סבור שאם יורשה להשתמש גם בשירותי הערים השכנות טרביזו ופדובה יוכל למצוא את הנוסחה המושלמת. בונציה הרי אין הרבה כבישים, ואין מתחם ממשי לבניית איצטדיון ראשי. לדבריו, "האולימפיאדה היא האירוע הבינלאומי הגדול ביותר, וקידום וארגון אולימפיאדת 2020 יאפשרו לעיר ולכל אזור המטרופולין להאיץ את סיומם של כמה פרויקטים".

לרומא הבירה לא אמורה להיות בעיה לשכנע את הרשויות שהיא גדולה מספיק , ומאחר שהיא ממוקמת במרכז המדינה, תוכל לחמוק מהוויכוח הנצחי באיטליה לגבי הצפון העשיר והדרום העני.

נושאים נוספים עלולים לעלות על פני השטח, ובראשם הדימוי של העיר הגדולה המאפילה על הערים הקטנות. רומא אירחה במאי האחרון את גמר הצ'מפיונס ליג, אירוע שלווה בחששות רבים לאלימות לאחר שבשנים האחרונות אירעו כמה מקרי דקירה מחוץ לאיצטדיון. עם זאת המשחק עבר בשקט יחסי.

חודשיים לאחר מכן רומא אירחה את אליפות העולם בשחייה. המתחרים והצופים נהנו מהאירוע, אך מאחורי הקלעים הרוחות סערו. המארגנים נקלעו לחובות של 14 מיליון דולר, והרשויות חוקרות נהלי בנייה לא תקינים הקשורים לאירוע. בניסיון לעמוד בלוח הזמנים לקראת התחרויות ביולי, המארגנים נאלצו להשתמש במגרשי טניס מוצפים כבריכות. במקביל, נשיא הוועדה המארגנת איים להתפטר.

איטליה, שגם מועמדת לאירוח אליפות אירופה בכדורגל ב-2016, אירחה בהצלחה את אולימפיאדת החורף ב-2006 בטורינו. האיטלקים מקווים שהעובדה שהחלו להתכונן מוקדם לאולימפיאדת 2020 תועיל להם בהמשך.

ואולם לפני הכל, המדינה חייבת לבחור עיר אחת ולהישאר מאוחדת, וזו כלל לא משימה פשוטה.