סוף עידן גאידמק: ברוך שפטרנו
ארקדי גאידמק סוף סוף עוזב את בית"ר. עכשיו הגיע העת לעבודה הקשה של קורנפיין והאוהדים
1. הגענו סוף סוף לסוף העידן המיוחל. אולי. ארקדי גאידמק הודיע שהוא מוותר סופית על בית"ר ירושלים ומעביר את הבעלות לאיציק קורנפיין. המשמעות היא שגאידמק, שבשבוע שעבר הבטיח לקורנפיין ש-"99.9% שמישהו ירכוש את המועדון", שוב לא ממש דייק בהערכותיו. שקר קוראים לזה ברחוב.
קורנפיין, שגם ככה עסוק מעל הראש, צריך עכשיו להתחיל את העבודה הקשה. יש לו עד יום ג' הבא להעביר את התקציב ואז תתחיל סאגה של ערבויות, ספונסרים, בקרה תקציבית ושאר תופינים. גומא אגייאר, המיליארדר שהוא בעצם מיליונר, יעביר כספים כספונסר לחשבון הקבוצה - חשבון חדש אגב, שקורנפיין פתח עבור המועדון (אולי במטרה להרחיק באופן סופי ורשמי את גאידמק מהקבוצה).
בבית"ר עדיין לא משוכנעים שהכל סגור. "עד שהכסף לא בקופה לא נהיה רגועים", אומרים שם.
אגייאר. לא בטוח שיעביר 4 מיליון דולר צילום: טל שחר לא בטוח כמה גומא אגייאר יעביר לקבוצה וכעת נראה שקורנפיין יצטרך לנהל קבוצה, עם תקציב של יותר מ-35 מיליון שקל, עם הכנסות שעומדות על פחות מ-20 מיליון שקל.
במסגרת התקציב, תצטרך הקבוצה להחזיר גם את החובות (התחייבויות לשחקנים שאפילו אחרי קיצוץ של 50% גדולות מאוד) שגאידמק הותיר אחריו.
2. מן הראוי שהאוהדים ייקחו חלק בהבראת הקבוצה מהבירה. קורנפיין צריך ללכת למהלך של מכירת מניות לאוהדים. זה מהלך לא קל אבל אם הוא יגיע מכיוון קורנפיין באופן רשמי, הוא עשוי להצליח יותר מאשר הניסיון ההזוי של האחים מולדבסקי להרים קבוצת רכישת מאוהדי הקבוצה. בטווח הארוך מכירת המניות הללו גם תגן על הקבוצה מהשתלטויות ציניות של אנשים כמו גאידמק.
החישוב של מכירת מניות לאוהדים פשוט. אם בית"ר תצליח לגייס 10,000 אלפים אוהדים (ויש לה הרבה יותר ברחבי הארץ) שכל אחד יהיה מוכן לשלם 1,500 שקל, יהיה בידיה 15 מיליון שקל - שזה יותר ממה שגומא אגייאר יעביר. זה שווה ניסיון כי אפילו אם קורנפיין יצליח לגייס רק 5,000 אוהדים יהיו לו 7.5 מיליון שקל - שזה כבר יותר ממה שיש לו עכשיו.
3. ארקדי גאידמק השקיע 400 מיליון שקל בבית"ר ירושלים ולא נותר מהם כלום. המורשת שהוא השאיר מסתכמת בניפוח משכורות השחקנים הישראלים למימדים חסרי פרופורציות וספר ניהול שעוד צריך לכתוב - "איך לא לנהל מועדון כדורגל". מה נותר לבית"ר מארקדי? שתי אליפויות ושני גביעים. אפילו ביקור בצ'מפיונס ליג לא נרשם לזכותה. אין למועדון אף נכס, אפילו לא שחקן זר טוב שאפשר למכור במיליונים.
4. לפני כשמונה חודשים שאלתי את אבי לוזון אם לנוכח הבעיות הכלכליות של גאידמק בהתאחדות לכדורגל מביעים דאגה לבית"ר ירושלים. לוזון, אופטימי כהרגלו, אמר שלא צריכה להיות בעיה. "אני בטוח שיהיו הרבה קופצים על הקבוצה אם גאידמק יבחר לעזוב אותה".
מספר חודשים אחרי וההתאחדות של לוזון מסרו בתגובה: ש"צר לנו שבית"ר הגיעה למצב זה. ההתאחדות תפעל על מנת לסייע למועדון שהוא אחד מעמודי התווך של הכדורגל הישראלי על מנת שימשיך ויתקיים".
אני בוחר להאשים את ההתאחדות לכדורגל במצב הקיים. קודם כל בגלל שאפשרו לארקדי גאידמק לכבוש את הכדורגל הישראלי. הרי היה מדובר בבנאדם שאם מקלידים את השם שלו בגוגל מגלים שהוא מבוקש לחקירה על ידי האינטרפול, מואשם בשחיתויות ומה לא. מבחן נאותות פשוט היה עשוי למנוע את רכישת המועדון על ידי איש כמו גאידמק.
מה שעצוב זה שברור שכשיגיע עוד גאידמק שכזה עם או בלי עבר מפוקפק יקבלו אותו בעולם הכדורגל הישראלי בזרועות פתוחות - בלי מבחן נאותות ובלי שום רגולציה שעשויה למנוע מקבוצת כדורגל, שמקבלת סכומים לא מבוטלים של כספים מהציבור, להגיע למצב מביש שאין אוכל במקררים של מגרש האימונים.
5. אפשר לתקן את המצב הקיים. למשל לחוקק חוקים וכללים ברורים, שימנעו מצבים בעתיד שמיליארדר מפוקפק ישתלט על קבוצה ויכניס את כולם לטירוף. אפשר להציע תקרת שכר או תקציב שמתבססת על ההכנסות הטבעיות של כל קבוצה; אפשר לדרוש ערבויות לחוזים גדולים לטווח הארוך; אפשר לחייב כל משקיע להוכיח את הקשר שלו למקום שבו הוא רוכש את הקבוצה ואת מחויבותו להישאר במועדון לטווח הארוך ואפשר לחייב כל מי שרוצה בעלות על קבוצת כדורגל להשקיע סכום מסוים בתשתיות הכדורגל.
אפשר לעשות הרבה דברים אבל צריך לקבוע שעושים אותם.
התוצאה המיידית של הרגולציה תהיה ששחקנים ישראלים ירוויחו הרבה פחות בישראל והטובים באמת ייאלצו לעזוב לליגות טובות יותר כדי לעשות לביתם, תופעה שתשפר את נבחרת ישראל, הבייבי של ההתאחדות.
אבי לוזון והמנכ"ל אורי שילה חייבים לעשות משהו אמיתי, עקרוני, דראסטי ונכון כדי לשפר את מצבו של הכדורגל הישראלי. זה האחריות שלהם ובדיוק היום זה גם הזמן המתאים לעשות.
