מי עוד מרוויח משוק העברות השחקנים?

בשבוע שעבר הגיעה לסיומה סאגה ארוכה לאחר שקרלוס טבס חתם על חוזה סופר־מנופח במנצ'סטר סיטי. טבס, ששיחק בשנתיים האחרונות במנצ'סטר יונייטד, יקבל כ־140 אלף ליש"ט בשבוע מהסיטי שרכשה את כרטיס השחקן שלו עבור 25.5 מיליון ליש"ט, שאותן לא תקבל אלופת אנגליה. קיה ג'ורבצ'יאן, איש עסקים ממוצא איראני, יקבל את רוב הסכום ויחלק אותו בין מיליונרים ומיליארדרים אלמוניים, שהשקיעו בשחקן הארגנטינאי דרך חברה שפעם נקראה MSI.

קרלוס טבס. הכניס לחברה שהיתה ידועה MSI יותר מ-70 מיליון דולר צילום: אי פי אי

טבס הוא השחקן בעל הפרופיל התקשורתי הגבוה ביותר שעבר מחברה פרטית לקבוצה, אבל יש עוד מאות אם לא אלפים של שחקנים שחברות פרטיות הן הבעלים שלהם. החברות הללו צוברות עוד ועוד השפעה בעולם הכדורגל.

"אונס לאור יום"

חברת טראפיק, למשל, הוקמה ב־1984 ולה נציגויות בסאו פאולו, ניו יורק ואמסטרדם. היא בעלים של שני מועדוני כדורגל (דפורטיבו ברזיל ומיאמי FC), אבל עיסוקה העיקרי הוא רכישה ומכירה של "זכויות כדורגל" - זכויות על שידורי משחקים וזכויות כלכליות של שחקני כדורגל. "זכויות של כדורגלנים" זה תחום מעט אפרפר, אבל זה לא מפריע לקבוצות כגון מנצ'סטר יונייטד לעבוד צמוד עם טראפיק.

לקבוצה הבכירה באנגליה יש הסכם שיתוף פעולה עם דפורטיבו ברזיל, והיא מקבלת זכויות ראשונים על רכישת שחקנים מוכשרים מהקבוצה תמורת "תמיכה טכנית, שתעזור לשחקנים להגיע למלוא הפוטנציאל שלהם ותעזור להם להשיג מעבר לאירופה".

במנצ'סטר יונייטד הסבירו שההסכם הוא "מרגש" בגלל שהוא "חדשני" ו"יעזור לפתח את עתיד הכדורגל". אבל הם לא עשו את ההסכם בגלל הריגוש. הקבוצה החתימה בשנים האחרונות שחקנים ברזילאים צעירים ומוכשרים - אנדרסון, האחים דה סילבה ורודריגו פוסבון - ובעתיד מתכננת גם את רכישת המגן השמאלי דודו מנבחרת הנערים של ברזיל ודאגלס דה סילבה (רונלדיניו הבא).

הדם הברזילאי בקומפלקס האימונים של מנצ'סטר יונייטד בקרינגטון מרתיח לא מעט אנשים. "זו בושה שמרשים למנצ'סטר יונייטד לעשות את מה שהם עושים לכדורגל הברזילאי. היא אונסת את הכדורגל הברזילאי", תקף קרלוס אלברטו, שחקן נבחרת ברזיל האגדית מ־1970. "זו בעיה גדולה. המועדונים הברזילאים לא יכולים לשמור על השחקנים שלהם לאורך זמן".

אחוזים נכבדים

העניין הוא שהמאמנים הברזילאים הבכירים ביותר מקבלים כסף כדי לאפשר לקבוצות כמו מנצ'סטר יונייטד "לאנוס" את הכדורגל הברזילאי. קרלוס אלברטו פריירה, המאמן שזכה עם ברזיל במונדיאל 1994, למשל, מאמן את 120 השחקנים של דפורטיבו ברזיל בסאו פאולו.

די ברור מה יונייטד מרוויחה מההסכם הזה: היא משיגה יתרון גדול בשוק הברזילאי שמאפשר לה להחתים את הרונלדיניואים והרוביניואים הבאים לפני שבכלל יודעים עליהם במועדונים אחרים. טראפיק משיגה שותפות שכבר מניבה לה מיליונים. למשל, על דודו תשלם יונייטד 6 מיליון יורו. 3 מיליון יורו מהסכום הזה ילכו לטראפיק ו־3 המיליון האחרים לקורינתיאנס, הקבוצה שבבעלותה 50% מכרטיסו של המגן.

קייריסון. יעבור לברצלונה ב-20 מיליון דולר לפחות צילום: איי פי

טראפיק - שרוב האנשים כלל לא מכירים - מעורבת במעברים רבים. למשל, קייריסון, שצפוי לעבור לברצלונה עבור סכום של כ־18 מיליון יורו, הוא בבעלות משותפת של פאלמייריס וטראפיק.

נפוץ בדרום אמריקה

המודל העסקי של טראפיק מאוד פשוט ודי נפוץ בדרום אמריקה – שם יש סוכנויות רבות שרוכשות אחוזים מכרטיסי שחקן. התומכים בשיטה הזו מציינים שהסוכנויות עוזרתו לקבוצות עניות להשיג שחקן ברמה גבוהה לשנה או שנתיים בעלויות נמוכות. מצד שני, הסוכנויות הללו גם מעבירות שחקנים (שהם בני אדם אחרי הכל) מבלי לשאול אותם יותר מדי שאלות. אפילו אם לשחקן טוב בקבוצה X, הסוכנות שלו יכולה להחליט להעביר אותו לקבוצה Y, כדי שיהיה חשוף יותר לתקשורת ומחירו יעלה. נוסף על כך, לסוכנויות האלה יש אינטרס להעביר את השחקן כמה שיותר פעמים מקבוצה לקבוצה כי כל פעם כזאת מכניסה עוד כסף לכיסם.

באנגליה לא רואים בעין חיובית את הסוכנויות הללו – המכונות "גורם שלישי". ווסטהאם אף נקנסה בסכומים גבוהים כיוון שהביאה את קרלוס טבס וחאבייר מאסצ'רנו "דרך גורם שלישי".

דווקא היו ניסיונות באנגליה להקים גופים דומים. לאחרונה כמה דמויות כדורגל בכירות באנגליה - כגון גלן הודל, לשעבר מאמן נבחרת אנגליה, ואלן האנסן, לשעבר כוכב ליברפול - הקימו את "קרן הירו" שמטרתה למכור אחוזים מהזכויות הכלכליות של שחקני כדורגל. הם אף ויתרו על מעורבותו של פיני זהבי, סוכן השחקנים הישראלי ואחד ממקימי המיזם, כדי להימנע מניגוד אינטרסים וגייסו 40 מיליון דולר מרויאל בנק אוף דובאי כדי לרכוש אחוזים מהזכויות הכלכליות של שחקנים צעירים בעולם. "הקרן תאפשר למועדונים קטנים להתחרות על שחקנים טובים ולשמור עליהם בתוך המועדון", אמרו. "אנחנו מבטיחים שקיפות על כל עסקה".

אבל בפרמיירליג לא התרשמו. "הקרן עוברת על חוקים L34 ו־L35, בקשר להשקעה לא חוקית של גורם שלישי", נמסר מהפרמיירליג. "הזהרנו את כל המועדון אזהרה לגבי עסקים עם הקרן ואף פנינו לפיפ"א".

יש לציין שבינתיים החוקים בעניין מטעם פיפ"א לא כל כך ברורים, ולכן הפרמיירליג רק המליצה - ולא אסרה - לעסוק עם קרן שחקנים זו או אחרת.

הלבנת הון?

האם קרנות כאלו משמשות ככיסוי בכלל לפעולות זדוניות? ג'ורבצ'יאן, למשל, מעולם לא חשף אילו אנשי עסקים היו מאחורי MSI - מה שפותח פתח די גדול להלבנת כספים. במסמך מיוחד של FATF, הסוכנות הבינלאומית העוקבת אחרי הכנסות ארגוני פשע, הזהירו מפני כך ששחקנים שבבעלות חברות זרות עם בעלים רבים משתמשות בכספי הכדורגל להלבנת הון. "התפתחות עניין הבעלות על שחקנים שלא על ידי מועדוני כדורגל נופלת מחוץ לתחום השיפוטי של ארגוני הכדורגל. החברות הללו בדרך כלל בעלות מבנה מסובך שקשה לעקוב אחרי הכספים בו", נכתב בדו"ח. "כספים רבים יש בשוק העברות השחקנים ורב הנסתר על הגלוי".

דיוויד קון, כתב עסקי הספורט של "הגרדיאן", שאל את דוברו של ג'ורבצ'יאן, פיל האל, מי מקבל את הכספים מהמעבר של טבס. "הוא בדרך כלל אוהב לעזור והוא מאוד חביב", אומר קון, "אבל בנושא הזה הוא הבהיר שג'ורבצ'יאן לא רוצה לדבר".

ובכל זאת, כדי להפחית מהדאגה ב־FATF באשר לאופיין הלא ברור של חברות הסוחרות בזכויות של כדורגלנים מנסים כעת בעולם הכדורגל להכניס קצת שקיפות לעולם שוק העברות השחקנים.

פיפ"א תושיע?

במאי תשיק פיפ"א מערכת מיוחדת שתאפשר לה לעקוב בצורה קרובה יותר אחרי פעולות של מועדונים ושחקנים בשוק ההעברות. המערכת תאפשר לפיפ"א לברר את כל הפרטים לגבי מעבר של כל שחקן, כי המועדונים יתחייבו להכניס פרטים על כל מעבר, שיכללו את השם של השחקן, את הסכום ששילמו עבורו, את שם הסוכנים המעורבים ואת העמלות ששילמו להם.

הפרמיירליג הודיעה שתאמץ שיטה דומה ותחייב כל מועדון לחשוף את העמלות שהוא משלם לסוכנים. האם פעולות אלו ימנעו הלבנת כספים בכדורגל? השקיפות לבטח תקשה על כך. אבל טראפיק וסוחרי כדורגלנים אחרים ימשיכו להתקיים.