כך גורמים לנשים לאהוב כדורגל

"צריך לסגוד למי שהמציא את הכדורגל כאילו הוא אלוהים", אמר הוגו סאנצ'ס, לשעבר חלוץ נבחרת מקסיקו.

ובכן, כדורגל הוא משחק פשוט ונפלא (וגם תעשייה שהמחזור השנתי שלה הוא 300 מיליארד דולר). רבים מסכימים שהוא הבידור הטוב ביותר. אפילו נשים.

לפי חברת מחקר הספורט הגרמנית Sport+Markt, נשים הן 38% מכלל אוהדי הכדורגל בעולם. 38%! זה שיעור עצום. בישראל, לפי כמה סקרים, המצב שונה. רוב הנשים לא רואות בכדורגל בילוי מועדף ורוב הגברים הישראלים הנשואים שאני מכיר צריכים להתנצל על כך שהם מעדיפים לבלות את הערב שלהם מול 22 גברים במכנסיים קצרים מאשר עם נשותיהם. "זה בסדר שאני רואה אבל אז במאזן הפנימי שלנו אני מפסיד נקודות", הסביר לי חבר.

אבל למה? כדורגל יכול לעניין גם נשים. גם הן יכולות לשבת מול המסך ולהתעניין במשחק היפה. זה לא כל כך מסובך. במערב אירופה שיעור הנשים במגרשים גבוה מאוד והן גם צופות בשידורי כדורגל.

בסופו של דבר, גם יש אינטרס כספי להביא נשים לראות כדורגל. "עדיין לא מנצלים את הפוטנציאל השיווקי של הנשים בכדורגל", אומר הרטמוט זאסטראו, מנכ"ל Sport+Markt. זאסטרו מאמין שאפשר לעשות כסף רב מהשקעה רבה יותר באופנת כדורגל לנשים ומעיצוב תכשיטים מעולם הכדורגל. "לאוהדות כדורגל ברחבי העולם יש עניין רב בביגוד ובאופנה, יותר מלנשים שאינן אוהדות כדורגל ויותר מלאוהדים גברים", הוא מוסיף. "חברות צריכות לנצל את העניין הזה".

אז איך מחברים את הנשים למשחק לטובת המשחק (ולטובת הגברים שרוצים לראות כדורגל בערב)?

אוהדת כדורגל. יש מה לראות צילום: בלומברג

הריאליטי הכי טוב

כדורגל, אחרי הכל, הוא סדרת הריאליטי הארוכה בכל הזמנים ויותר מ־50% מהצופים בסדרות ריאליטי הן נשים. בכדורגל יש הכל: יצרים, מאבקים, פוליטיקה, קשירת קשרים, רעים נגד טובים, מה לא?

גם לאשה חסרת סבלנות לכדורגל אבל כזו שאוהבת את "האח הגדול" יש מה לראות בכדורגל. ברצלונה נגד צ'לסי, למשל, זה כמו שפרה נגד בובליל. בצד אחד, קבוצה שמציגה אידיאלים התקפיים, אהובה על ידי הקהל הרחב, נעימה לעין ובצד השני - בדיוק ההפך.

בכלל, התמודדויות בין מועדונים בעלי תפיסה שונה לחלוטין של המציאות יוצרות תמיד עניין שחורג מכדורגל. צ'לסי מייצגת נובורישיות, סגידה לכסף, ניהול קפריזי ואוליגרך שעשה את כספו בתקופה שכולם ברוסיה רוצים לשכוח. ומנגד ברצלונה היא גוף דמוקרטי שמציג את המאבק האידיאולוגי הנצחי נגד גופים כוחניים - בין אם ריאל מדריד של ג'נרליסמו פרנקו ובין אם קבוצות כדורגל שעולות למגרש להרביץ במקום לשחק.

זו דוגמה למאבק שלא מעניין רק בגלל הכדורגל שבו אלא מפני שהוא מייצג התנגשות של שתי השקפות עולם.

לכל מועדון יש אישיות

אפשר גם לאפיין כל מועדון באישיות שיכולה להפוך אותו לדמות בטלנובלה. נשים, אגב, הן הצופות העיקריות בערוצי הטלנובלות למיניהן. ברצלונה, למשל, היא הילדה היפה והמוצלחת בבית הספר שעוזרת לילדים הלא מקובלים ושמארגנת מסיבות עם במבה אורגנית לכולם. צ'לסי, לעומת זאת, היא הבלונדינית הביצ'ית מהאזור העשיר של העיר ששונאת את ברצלונה ושבכל יום שמה רגליים למשקפופר של הכיתה. אחלה קונפליקט.

סיפורים סיפורים

ואפשר תמיד להתחבר למציאות. למשל לסיפורים על שחקנים. איזו אשה תעמוד בפני סיפור על ילד (ליאו מסי) שהיה נמוך כל כך לגילו (כשהיה בן 14 "התנשא" לגובה 1.34 מטר), עד כדי כך שנזקק לטיפול הורמונלי ונהפך עם השנים לשחקן הטוב בעולם?

איזה אדם יכול להתעלם מהסיפור של וויין רוני? ילד מכוער משכונת עוני בליברפול ששיחק כדורגל כל היום וכבר יותר מעשר שנים צמוד לאותה אישה (קולין מקלוחין), אבל אחרי שעלה לגדולה סיבך את עצמו בפרשיית מין מביכה (כשהלך ליצאנית מבוגרת) וגם סבל מפרצי זעם נוראיים; ולמרות הכל הם התגברו והתבגרו ביחד ועכשיו הם נשואים והולכים לתפוס את מקומם של המלך והמלכה (דיוויד בקהאם וויקטוריה פוש) בעולם החסויות והפרסומות.

ישנם סיפורים רבים כאלה על אלה שמתרוצצים במגרש הכדורגל.

חתיכים - בגדים יפים

לפי סקסולוגים בכירים, תנועות האגן של כדורגלנים הן אחת מהסיבות שנשים (וגם גברים מסוימים) נמשכות למשחק. "הריקוד הוא סוג של הזמנה, של פור פליי", הסביר סקסולוג למגזין הכדורגל הבריטי "פור־פור־טו", "וגם בכדורגל הטעיות הגוף, הריצה עם הכדור, החייתיות של השחקנים - הם סוג של ריקוד".

ובכן, ישנם גברים שאולי לא יחשבו שזה לא פיתרון אידיאלי לשים את הנשים שלהן מול מסך מלא גברים חסונים, אבל בסך הכל המטרה היא להושיב נשים מול המסך - וכל האמצעים כשרים.

נמנייה וידיץ', בלם מנצ'סטר יונייטד, אולי לא נראה כמו משהו מיוחד עבורנו הגברים אבל מראו המסוקס והמבט הקשוח מקנים לו סקסיות של מרלון ברנדו (בימיו הרזים). צריך להיות עיוור כדי לא לראות את האטרקטיביות של כריסטיאנו רונלדו. תיירי הנרי מברצלונה הוא גבר נאה ומקסים שכל אשה היתה רוצה לצאת איתו, כך לפחות אומרת מרינה הייד, כתבת הכדורגל של "הגרדיאן". ת'יאו וולקוט מארסנל הוא "הבייבי פייס" האולטימטיבי (לאוהבות הז'אנר) וגם לדידייה דרוגבה מצ'לסי יש כמה יתרונות בולטים. מה עוד שלפעמיים הצבעים והביגוד של השחקנים, שלא לומר התסרוקות של כמה מהם, הם תצוגת אופנה של ממש.

בידור טוב

בסופו של דבר, כדורגל הוא משחק שמרגש נשים וגברים כאחד. באמת שלא צריך סיבה מיוחדת כדי לשבת וליהנות ממנו.