אם מחירי הדירות יירדו, זה לא יקרה בזכות תוכנית ליצמן

שר השיכון יעקב ליצמן נורא רוצה שנעבור כולנו לגור בפריפריה, מקומות שבהם למדינה יש קרקעות בלי סוף, וששרי הממשלה האחרים ישמחו להצטרף לביקור ולדבר בפאתוס על ישוב הארץ, על הפרחת השממה ועל הגשמת חזון בן גוריון (או שאולי ליצמן יעדיף לנופף בכמה נביאים מהתנ"ך), רגע לפני שהם חוזרים הביתה למרכז הארץ.

אבל ליצמן יודע שיש בעיה. שירותי הבריאות בפריפריה נוראיים (תשאלו את שר הבריאות לשעבר, הוא מכיר את הנתונים), שההשקעה בחינוך בפריפריה נמוכה (בין השאר בגלל שהרשויות המקומיות שם עניות יותר), ששיעור האבטלה גבוה בהרבה, ושהתחבורה הציבורית מפגרת ואין סיכוי להסתדר בלי שתי מכוניות לכל משפחה.

אז איך בכל זאת משכנעים אותנו לעבור לגור ב"סוף העולם"? בעזרת עוד קצת הנחה במחיר הדירה.

אז מה אם הדיור גם ככה זול בעשרות אחוזים בפריפריה בהשוואה למרכז הארץ. אז מה אם כבר היום ישנן אלפי דירות חדשות ריקות בפריפריה, שממילא לוחצות וימשיכו ללחוץ את המחירים כלפי מטה.

בנימין נתניהו ויעקב ליצמן צילום: עמית שאבי

דווקא כעת, כשהקורונה לימדה רבים שניתן לעבוד מהבית המרוחק ושלא חייבים להגיע בכל יום לעבודה, ניתן היה להרים באמת את קרנה של הפריפריה. להציע בה את החינוך הכי איכותי (מה יותר חשוב לנו מהחינוך של הילדים?), את תעבורת התקשורת הכי מתקדמת, את שירותי הרפואה והרופאים הכי מתוגמלים ועוד.

במקום זה, בפעם המי יודע כמה, הממשלה בוחרת בפתרון הכי קל - דירות מעט יותר זולות, עבור האנשים שיבואו כי אין להם אפשרות לקנות דירה במרכז. אין דרך בטוחה יותר להשאיר את הפריפריה במרחק שנות אור מהמרכז.

פתרון פופוליסטי פשוט וזול

התוכנית שהציג היום שר השיכון נראית בעיקר כמו פתרון פופוליסטי פשוט וזול, שגם יהיה קל יחסית לעיכול במשרדי האוצר. מצד אחד, הוא מבטיח לשר האוצר שבמרכז הארץ תיפסק הסובסידיה על קרקעות, כך שהמדינה תוכל לגזור קופון שמן יותר על כל דירה (מחיר למשתכן יצר יתרון לא סביר דווקא לדירות במרכז הארץ, עם הנחות שהגיעו כמעט למיליון שקל בהרצליה או בקרית אונו).

מצד שני, הוא מבטיח לציבור הרחב שהסיוע של המדינה בדיור יימשך – אבל באזורים שלא ממש צריכים את הסיוע של המדינה. הרי רק בשבוע שעבר נכשלו, בפעם המי יודע כמה, מכרזי מחיר למשתכן מסובסדים למאות דירות חדשות בטבריה ובבאר שבע. הרי כבר עתה, באתר משרד השיכון מציעים לכל דיכפין דירות מסובסדות בקריות, בנהריה, בדימונה ועוד, אבל אף קונה לא בא.

ומענקי דיור? ברצינות? רק לאחרונה הזכרנו שהמדינה בדקה והוכיחה כבר לפני שנים שמחירי שוק, גם כשמדובר במחירי דירות, נקבעים כמובן במפגש בין ביקוש והיצע, וכגובה המענק (או קרוב אליו) כך גובה העלייה במחיר הדירה. בשנת 2003 בדקו כלכלני בנק ישראל את יעילות תוכנית שרנסקי, שהעניקה 50 אלף שקל לרוכשי דירה בפריפריה, והגיעו למסקנה המתבקשת כי "תוכנית הסיוע גרמה לעלייה ניכרת במחירי הדירות ולא היטיבה את מצבם של הרוכשים".

מספר העסקאות זינק, אולם הקבלנים ראו את הביקושים וגלגלו את המענק למחיר הדירה. אז יכול להיות ששר השיכון דואג לקבלנים האומללים שתקועים עם דירות בפריפריה, או אולי למשפרי הדיור שישמחו להתחלק במענק של מחוסרי הדירה כדי להתגלגל לדירה הבאה, אבל לא בטוח שזו הכוונה ולא בטוח שזו השעה המתאימה, כשקופת המדינה לא בדיוק גדושה ומלאה.

מדובר בפתרון שנראה אולי מצוין "על הנייר", סוף סוף לא עוד תחרות שמעלה את מחירי הקרקעות ואת מחירי הדירות, אבל בפועל הוא בעיקר מוסיף בירוקרטיה אדירה, שמסרבלת מאוד את מכרזי הקרקעות של המדינה. מכרזים שגם ככה היעילות היא מהם והלאה.

בשורה התחתונה, מדינת ישראל, בראשה עומד ראש ממשלה שמדבר בכל הזדמנות על הפחתת הבירוקרטיה, הציגה היום תוכנית שבה היא זו שתקבע מה המחיר הסופי של דירה חדשה, וכפועל יוצא מה בדיוק יהיה המפרט שלה. בנוסף, היא זו שתקבע איזה דירות יוחרגו מאותו מחיר סופי (דירות גן, דירות גג וכדומה).

ואם מחירי הדירות אכן יירדו, תהיו בטוחים שזה יהיה בגלל הקורונה, שיעור האבטלה והירידה בצמיחה. לפחות כרגע, התוכנית של ליצמן לא תורמת לא למשבר הדיור ולא למצבה של הפריפריה.

ואולי ליצמן צודק. אם זה לא ישכנע את הציבור הרחב, כי לנסוע עם שתי מכוניות לעבודה במרכז הארץ יעלה לנו יותר מדמי השכירות כעת בגבעתיים או בתל אביב, זה בטח יעזור לחרדים שירצו לגור בזול בערד או באופקים