18 שנה לאחר העסקה עם העירייה, בעל הקרקע דרש אותה בחזרה

בית המשפט דחה את תביעתו של בעל קרקע בחדרה שביקש להשיב אותה לידו כ-18 שנה לאחר שהועברה לרשות העירייה. הקרקע בשטח 4 דונם ממוקמת בסמוך לבית הספר צפרירים בעיר ובשנת 2002 נחתמה בין עיריית חדרה לבעלים המקוריים של הקרקע עסקה לחילופי שטחים וזאת על מנת שתוכל לשמש כמגרש חניה לבית הספר הסמוך. בתמורה הציעה לו העירייה שטח קרקע חלופית בשטח דומה והוסכם כי השטח שבבעלותו יועבר לרשות העירייה וייעודו ישונה לשטח ציבורי והבעלים יקבל שטח דומה שעליו ניתן יהיה לבנות 10 יחידות דיור.

בשנת 2005 נמכרה הקרקע לצד שלישי, שניסה לקדם מול העירייה את הבנייה במקום - ללא הצלחה. לאחר מספר שנים שבהן תכנון הקרקע לא התקדם דרש להשיב לו את הקרקע המקורית שהייתה זמינה לבנייה, והודיע לעירייה כי הוא אוסר עליה את השימוש בקרקע ואף גידר את השטח והציב שומרים שמנעו את הכניסה אליו. העירייה הוציאה צו מניעה ובשנת 2014 הגיש הרוכש תביעה שבה דרש את השבת הקרקע וכן תשלום דמי שימוש בסכום של 4.15 מיליון שקל.

ראש עיריית לחדרה צבי גנדלמן צילום: גיל נחושתן

לטענתו, העירייה הפרה את ההסכמות כאשר לא ביקשה את אישור משרד הפנים לעסקה. כמו כן טען, כי העירייה התחייבה במסגרת מסמך העקרונות שחתמה עליו לאפשר לבעל הקרקע בנייה מיידית למגורים, אך גם כיום לאחר 18 שנה אין היתכנות לבנות על הקרקע גם לא בטווח הנראה לעין. מנגד, בעירייה טענו באמצעות משרד עורכי הדין כהן וילצ'יק ושות', כי הרוכש הלך לעסקה בידיעה כי זה מצב הקרקע שרכש וכי על התביעה לדמי שכירות ובכל מקרה על התביעה הכספית חלה התיישנות.

בית המשפט דחה את התביעה וקבע כי בעל הקרקע לא הוכיח את תביעתו. עם זאת, השופטת אספרנצה אלון כתבה בהחלטתה, כי דעתו אינה נוחה לאור זאת שהעירייה טרם סיימה את השלב התכנוני של השטח החלופי שהעבירה לבעל הקרקע שנמשך 15 שנה מבלי שהסתיים. "אכן העירייה לא התחייבה לבנייה מיידית, עם זאת, אין זה סביר כי עד למועד כתיבת פסק דיני זה, לא סיימה, לפחות את שלב התכנון".