אפולוניה: העליון קיבל את עמדת התושבים, ויקיים דיון נוסף בתוכנית הבנייה

הישג למתנגדי תוכנית הבנייה באפולוניה: שופט בית המשפט העליון ניל הנדל תמך בעמדת התושבים וארגון אדם טבע ודין וקבע, כי למרות קביעת העליון לפני כשנה, יש לקיים דיון נוסף בתוכנית בעליון.

בבקשה לקיום הדיון הנוסף שהוגשה על ידי אדם טבע ודין, אלון כרמלי ועיריית הרצליה נטען, כי פסק הדין, שניתן ברוב של שניים (השופטים יוסף אלרון ויעל וילנר) נגד דעתו החולקת של השופט יצחק עמית, הוא מוטעה ועלול אף לסכן את הציבור, שכן הוא נותן גושפנקא לקידום ואישור תכניות באזורים מזוהמים, בלי שלמקבלי ההחלטות יהיה את המידע הנדרש בנוגע לסיכונים הקיימים בשטח, וכתוצאה מכך הם גם לא ידעו כיצד להימנע באופן מיטבי מסיכונים אלה.

במסגרת הבקשה לקיום דיון נוסף נאמר כי יש בארץ מאות אתרים מזוהמים ואלפי מוקדי זיהום, כך שהשפעתו הבעייתית של פסק הדין עלולה להיות רחבה מאד.

השטח שמיועד לבנייה צילום: עמית שעל

תוכנית לבניית 2,700 יח"ד

המאבק בתוכנית אפולוניה מתנהלת מספר שנים והמתנגדים העיקריים שלה היו תושבי הסביבה, עיריית הרצליה, מועצת דרום השרון, אדם טבע ודין ואף נתיבי ישראל.

התוכנית מציעה בנייה באחת מחטיבות הקרקע הבודדות והיוקרתיות בגוש דן, בזכות הסמיכות לחוף הים להרצליה פיתוח וליישוב ארסוף. התוכנית שהגישה המדינה כוללת הקמת 2,700 יחידות דיור, שטחי מלונאות, מסחר, תעסוקה, ספורט ונופש על פני 1,000 דונם.

הדמיית פרויקט הבנייה הדמיה: מנעד אדריכלים

הטיעונים העיקריים נגד התוכנית היו התעלמות המדינה משיקולים של זיהום הקרקע במקום ובעיות התחבורה. המתנגדים טענו כי בטרם קידום התוכנית יש לסיים סקר קרקע מקיף, בתחום התחבורה, הערכת גורמי המקצוע היא כי התוכנית תייצר עומסים אדירים על כביש 2, ובנוסף הועלו טענות על ערכי הטבע והארכיאולוגיה במקום אשר הינם מהבודדים שנותרו באזור זה. בשנת 2015 אף נקבע כי יש לטהר את הקרקע עד לסוף 2019 אך עד כה שלב הטיהור טרם החל.

עד כה היתה עמדת המדינה שאין לעכב את התוכנית לצורך סיום הסקרים והשלמת הטיהור. פסק הדין של העליון מאשתקד תמך כאמור בכך וקבע, כי לא נפל פגם באישור הבנייה באפולוניה למרות שלא הושלם סקר הסיכונים ביחס למתחם המזוהם. פסק דין זה הפך את ההחלטה הקודמת של בית המשפט המחוזי שתמכה בעמדת התושבים ואדם טבע ודין.

בעניין זה קבע כעת השופט הנדל: "הפקדת תוכנית הבניוה במתחם אפולוניה הכולל קרקעות ומי תהום מזוהמים בטרם ביצוע סקר סיכונים עומדת באמת המידה לדיון נוסף".

עו"ד אלי בן ארי, היועץ המשפטי של אדם טבע ודין ומי שהגיש את הבקשה: "יש לקוות כי הנוהג של קבלת החלטות שלא על סמך מידע בדוק ומלא יעבור מן העולם בעתיד. לדוגמה, רק לאחרונה אושרה בנייה בתל השומר בלי להתייחס לזיהום הקרקע במקום. הליכים מזורזים ובלתי אחראיים מסוג זה עלולים לסכן מי שיתגוררו במיתחם המזוהם ומי שגרים בקירבתו, ולא כך אמורים לנהוג במדינה מתוקנת".