שופטי העליון קיבלו את ערר המדינה ונתנו אור ירוק לבנייה באפולוניה

ברוב של שני שופטים, ובפסק דין מנומק בן 52 עמודים קיבל בית המשפט העליון את ערעור המדינה על החלטת בית המשפט המחוזי בת"א וקבע כי ניתן לקדם את התוכנית באפולוניה במסגרת הותמ"ל  - זאת חרף זיהומי הקרקע המצויים במקום בשל פעילות מפעל תעש. גם בנוגע לערעור נוסף של בעלי קרקעות בתחום התוכנית פסק העליון (ברוב מוחלט) בעד המדינה וקבע כי לא היה פגם בכך שהמדינה בחרה להפקיע את הקרקעות ולא פעלה במסגרת איחוד וחלוקה.

בנוגע לערעור המדינה, כתב השופט יצחק עמית בהחלטתו כי "החלטות הוועדה להפקיד את התוכנית ולאשרה נתקבלו לפני שהושלמו סקר הסיכונים וסקרים נוספים, מבלי שהוברר עד תום מהם סוגי המזהמים, מיקומם המדויק ואופן התפשטותם, ומבלי שניתן היה להתייחס באופן ממצה ומספק למידת הסכנה הנשקפת מהחומרים, לדרכי הטיפול הרלוונטיות, לנקודות בהן תידרש הקמה של מתקני טיהור. החלטות הוועדה נתקבלו מבלי שעמדה לנגד עיניה התשתית העובדתית המלאה, ועל כן דינן להתבטל. לפיכך דין ערעור המדינה בנקודה זו להידחות". אלא שכאמור השופט עמית היה בסופו של דבר בעמדת מיעוט בעוד השופטים יעל וילנר ויוסף אלרון סברו אחרת. כך למשל כותב השופט אלרון, "איני סבור כי ההחלטות לאשר ולהפקיד את התוכנית לפני השלמת סקר הסיכונים עלולה להוות פגם היורד לשורש העניין המצדיק את ביטולה, ועל כן יש להותירן על כנן".  

מתחם אפולוניה צילום: עמית שעל

מאבק משפטי ממושך

המאבק סביב הבנייה בשטח אפולוניה מתנהלת מזה מספר שנים. מדובר בתוכנית שמאפשרת בנייה באחת מחטיבות הקרקע הבודדות והיוקרתיות בגוש דן. בזכות מיקומה בסמוך לחוף הים של הרצליה, מצפון להרצליה פיתוח ובסמוך לישוב ארסוף. התוכנית שהגישה המדינה כוללת הקמת 2,700 יחידות דיור, שטחי מלונאות, מסחר, תעסוקה, ספורט ונופש על פני 1,000 דונם.

הדמיית הפרויקט הדמיה: מנעד אדריכלים

מתנגדי התוכנית, ובהם תושבי הסביבה, עיריית הרצליה, מועצת דרום השרון, ארגון אדם טבע ודין ואף נתיבי ישראל סברו כי המדינה הפעילה שיקול דעת מוטעה בשל רצונה לקדם את התוכנית במהירות והתעלמה באופן מוקצן משיקולים נוספים כמו זיהום הקרקע במקום ובעיות התחבורה. לעמדת המתנגדים, בטרם קידום התוכנית יש לסיים סקר קרקע מקיף, בתחום התחבורה הערכת גורמי המקצוע היא כי התוכנית תייצר עומסים אדירים על כביש 2, ובנוסף הועלו טענות על ערכי הטבע והארכיאולוגיה במקום אשר הינם מהבודדים שנותרו באזור זה.

בנובמבר 2014 אושרה התוכנית במסגרת מסלול הוועדה לתוכנית מועדפת לדיור (הותמ"ל), והיא קיבלה תוקף במרץ 2016 לאחר דחיית התנגדות התושבים אליה. משלב זה הנושא עבר לערכאות משפטיות מול אנשי מינהל התכנון ורשות מקרקעי ישראל הכפופים לאוצר.

למרות שבתי המשפט לא נוהגים להתערב בהחלטות תכנוניות באוקטובר האחרון קבע השופט אליהו בכר מבית המשפט המחוזי בתל אביב, כי על התוכנית לשוב לשולחן הותמ"ל לדיון נוסף בשאלה האם יש להפקיד אותה, וזאת רק לאחר קבלת סקר הסיכונים לקרקע המזוהמת שבמקום.

הותמ"ל (הוועדה לתכנון מתחמים מועדפים לדיור) החליטה שלא לוותר וערערה על החלטה זו לעליון בשבתו כבית משפט לערעורים מינהליים. בערעור נטען, כי בפסק הדין שביטל את התוכנית נפלו שגיאות מהותיות אשר מאפשרות את פתיחת התוכנית מחדש. לפי הערר, דווקא יישום התוכנית היא זו שתאפשר לטפל בזיהומי הקרקע שנוצרו מפעילות רבת שנים של מפעל תעש שפעל במקום. לטענת,ם החלטת הותמ"ל התקבלה בצורה מקצועית תוך התבססות על עמדת המשרד להגנת הסביבה ושקילת כל הטיעונים.

לאור זאת נטען, כי קביעת בית המשפט ולפיה לא ניתן היה לאשר את התוכנית בטרם השלמת סקר הסיכונים שגויה ביסודה, וכי העובדות היו ידועות גם לאור סקר היסטורי וסקרים נוספים שבוצעו בשנים האחרונות, כי סקר הסיכונים אינו יכול להשליך על סוגיית התכנון, אלא על הביצוע בלבד, ועמדת המשרד להגנת הסביבה היא שניתן לטפל בזיהומי הקרקע מבלי שתהיה מגבלה במימוש ייעודי הקרקע אשר נקבעו בשטח התוכנית.

פדלון: "שהממשלה תהיה קשובה לציבור"

אלון כרמלי תושב שכונת נוף ים אשר ריכז את מעקב התושבים אמר בעקבות ההחלטה כי "קיבלנו בתדהמה את הכרעת העליון לקבל את ערעור המדינה נגד ביטול התוכנית ברוב של שניים מול כבוד השופט עמית שישב בראש ההרכב וסבור כמונו. נמשיך להיאבק נגד התכנית חסרת האחריות לבניית מגדלי יוקרה בשמורת אפולוניה".

עוד אמר כרמלי כי התושבים לומדים את ההחלטה וייתכן שיבקשו דיון נוסף. גם בעיריית הרצליה התאכזבו מההחלטה המנוגדת לעמדתם, ראש עיריית הרצליה משה פדלון אמר כי "מדובר בהחלטה שהינה פתח להרס פנינת טבע, בעלת ערכי ארכיאולוגיה והיסטוריה נדירה מסוגה בחוף השרון. לעיריית הרצליה יש תוכנית להפוך את המקום לפארק אקולוגי-ארכיאולוגי, שיהווה אטרקציית תיירות בינלאומית. עיריית הרצליה תלמד את ההחלטה ועוד לא נאמרה המילה האחרונה במאבק, אני קורא לממשלת ישראל להיות קשובה לציבור ולגורמי הסביבה והטבע ולהתערב בנושא כל עוד לא מאוחר מדי".

עו"ד אלי בן ארי, היועץ המשפטי של אדם טבע ודין, שייצג את הארגון בהליך המשפטי: "למרבה הצער, פסיקתו של בית המשפט העליון מהווה הכשר לתכנון גרוע ושרירותי שמתעלם מתשתית מידע הכרחית. אך מעבר לכך, היא גם יוצרת סיכון של ממש לבריאות הציבור. יש לקוות שבדיון הנוסף הפסיקה תתהפך".