הריבית על משכנתאות חדשות זינקה ב־30%
הבנקים מיהרו לייקר את עלויות המשכנתא באופן שאינו מוצדק לתקופה. מספר מבקשי הדחייה עשוי לטפס ל־140,000. דחיית התשלומים ב־3 חודשים לא תאריך את תקופת המשכנתא והתשלום החודשי יעלה בהתאם
55 אלף נוטלי משכנתאות הגישו בקשות לדחיית תשלום המשכנתא, בהתאם להצעתם של הבנקים לאור משבר הקורונה, כך פרסם היום בנק ישראל, שהעריך שעד ערב פסח מספר מבקשי הדחייה יגיע ל־140 אלף משקי בית.
- אפוקליפסת הנדל"ן בדרך
- בעקבות צעדי החירום: תשלום המשכנתא לדירה חדשה יתבצע מרחוק
- מגפת ביטולים? רוכשי דירות מנסים לסגת מחוזים ומשכנתא
הבנקים הציעו לדחות את ההחזרים ב־3 חודשים, כאשר מזרחי טפחות הציע דחייה של 4 חודשים. רוב המבקשים לא פוטרו או הוצאו לחל"ת.
הבעיה של מחוסרי עבודה אינה נעלמת בשל דחיית ההחזרים - היא רק נדחית במספר חודשים. זאת משום שהבנקים לא האריכו את תקופת המשכנתא. כל מי שנהנה מהפוגה זמנית בתשלומים יידרש להחזיר את הסכום שהקפיא על פני פרק זמן קצר יותר. לפי הערכות, לקוח שדחה תשלום של כ־7,000 שקל לשלושה חודשים, יידרש לשלם בהמשך תקופת המשכנתא סכום של כ־10 אלף שקל.
בנקאי בכיר בסקטור המשכנתאות אמר בשיחה ל"כלכליסט": "יכול להיות שחלק ממבקשי ההקפאה יקלעו למצוקה כזו או אחרת בהמשך. לא כולם בבעיה כרגע".
לדברי הגורם הבנקאי, יש קיטון של עד 60% במספר הלקוחות שמגיעים לבקש משכנתאות חדשות. מי שיבחרו לקחת משכנתא כיום צפויים לעבור בדיקות קפדניות יותר של יכולת החזר. אך התנאים שמציעים הבנקים כיום יקרים משמעותית מאלה של לפני חודש.
עו"ד רונן עקיבא, מנכ"ל חברת ארד משכנתאות מעיר: "יש התייקרות מחירים שעדיין לא מוצדקת לתקופה. לפני שבוע וחצי הבנקים התחילו להעלות את המחירים. אם הריבית היתה סביב 3.3% ועלתה לכ־4.3% זו עליה של כ־30%, זה ניצול ציני". גם ריבית הפריים שלפני המשבר עמדה על פריים מינוס 0.6, בממוצע הגיעה כיום לפריים אפס, כלומר עליה של 0.6% ל־1.75%.
השאלה המרכזית היא מה יקרה בתרחיש לפיו בסוף תקופת ההקפאה הלקוחות לא יוכלו לעמוד בהחזרי המשכנתא. במקרה של אלפי לקוחות ללא יכולת החזר, סביר שהבנקים ירצו ללכת לקראתם כדי למנוע קריסה כללית. אלא שמיחזור של משכנתא ופריסה מחדש של ההלוואה כנראה תיפגע שוב בלקוחות ותציב אותם בפני תנאים נחותים בהשוואה לאלה שקיבלו בעבר.
עו"ד רועי חרש, שותף וראש מחלקת נדלן במשרד ארדינסט, בן נתן, טולידאנו ושות' סבור כי בתרחיש קיצון לא יהיה מנוס מהתערבות של בנק ישראל. "אני מאמין שבנק ישראל יתערב בצורה מסוימת, אולי בעקיפין, וייתן לבנקים ערבויות. המדינה תציע לבנקים חבילה שתאפשר להם לא לפגוע בלקוחות".
עוד אומר חרש כי בניגוד ל'תספורות' שנעשו לחברות במשק שצברו חוב, כשמדובר באדם פרטי אין תספורות, וכשיהיה חשש לפגיעה הנכס יגיע לכינוס נכסים.