"אם זה היה תלוי בראשי הערים לא היתה התחדשות"

"בשמונה החודשים שחלפו מאז מוניתי לא היה לי עם מי לעבוד בממשלה. אנחנו נמצאים בעידן שבו אין מנהיגות כלכלית. יש שר אוצר, אבל הוא לא מתפקד בגלל שיקולי בחירות ו־2020-2019 הן שנים אבודות. המצב הזה מוביל לסטגנציה במשק, המגזר העסקי מדמם, הפריון יורד, הבירוקרטיה שולטת, כי כשאין מנהיגות יש שלטון של פקידים".

את התמונה הקודרת הזו מצייר ראול סרוגו, נשיא התאחדות בוני הארץ (התאחדות הקבלנים). מחר צפויה להתקיים אחת מנקודות השיא של כהונתו – דיון מכריע במועצה הארצית לתכנון ולבניה על עתידה של תכנית המתאר הארצית לחיזוק מבנים, תמ"א 38. ההצעה שמונחת על השולחן היא ביטולה של התוכנית, בעוד כשלוש שנים מהיום באוקטובר 2022. מבחינתם של הקבלנים מדובר בפתרון טוב בהרבה מאשר ההצעה המקורית של מינהל התכנון – ביטול התוכנית כבר במאי הקרוב. ובכל זאת, הם עדיין אינם שבעי רצון, בעיקר בשל כוונת המועצה להגדיל את סמכויות הרשויות המקומיות בתחום ההתחדשות כתחליף לתמ"א.

סרוגו. מתכוון להחליף את ברוש בנשיאות הארגונים העסקיים צילום: אוראל כהן

"אם התוכנית החלופית תעביר סמכויות לראשי הערים בלי לחייב אותם לקדם התחדשות עירונית, לא תהיה התחדשות עירונית בכלל", מזהיר סרוגו. "אם יעבירו סמכות לרן קוניק ראש העיר גבעתיים, כרמל שאמה הכהן ראש העיר רמת גן, או משה פדלון ראש העיר הרצליה לא יבנו בערים האלה בכלל. אנחנו דורשים שכל רשות מקומית תכין תכנית כוללנית לעיר שלה, שתהיה שקופה לציבור וזאת כתנאי להעברת הסמכויות. שראשי ערים יובילו את התכנון איך שהם רוצים - אבל לאחר שהתוכנית אושרה, שלא יוכלו לשנות אותה".

בנוסף טוען סרוגו כי על מנת לתמרץ ראשי עיר לקדם התחדשות, "הממשלה חייבת לחתום עם ערים שמקדמות התחדשות עירונית הסכמי גג".

הסכמי גג מבוססים על הכנסות המדינה משיווק קרקעות. בהתחדשות עירונית אין הכנסות כאלה, אז מאיפה יגיע הכסף להסכמים?

"גם בלי שיווק קרקע, כל דירה שנמכרת תורמת בערך מיליון שקל הכנסות למדינה ממסים. את זה המדינה חייבת להשקיע בחזרה בתשתיות".

מקור תקציבי נוסף הם היטלי השבחה, שמהם יש לכם היום פטור במסגרת תמ"א 38. תסכימו לשלם היטלים?

"אנחנו בעד תשלום היטל השבחה, אבל אני לא ממליץ לראשי הערים לבנות על זה משום שההיטל מגדיל את הוצאות היזם, וכדי לפצות על זה צריך להוסיף דירות. כדי להגדיל את היטל ההשבחה צריך להגדיל את הצפיפות, וכשגדלה הצפיפות יגדלו גם הוצאות העירייה על תשתיות. חוץ מזה, מי קבע שדיירים לא יכולים לשלם כסף לתמ"א 38? אני בעד שתהיה השתתפות של בעלי הדירות. לא יקרה כלום אם הם ישלמו חלק מסכום ההשבחה שלהם, לא כל הנטל צריך ליפול על העירייה והיזם".

אתם דוחפים להשארת תמ"א 38, אך מתעלמים מהבעיות שהיא יוצרת.

"ברור שתמ"א 38 חייבת לעבור שינוי דרמטי. אבל זו תוכנית שבאה להגן על חיי אדם מפני רעידות אדמה והיא חייבת להמשך, כל השיקולים האחרים הם כאין וכאפס לעומת הצלת חיי אדם. שמענו את הרמטכ"ל כוכבי מדבר על האיומים הכבדים מדרום ומצפון, הדבר היחיד שמגן עלינו הוא כיפת ברזל והממ"דים".

"לעודד פגישות יזמים עם ראשי ערים"

סרוגו (56), יליד ארגנטינה, עלה לישראל בגיל 10 וגדל בראשן לציון שבה הוא חי עד היום. את חברת הבניה שבראשה הוא עומד ייסד אביו ראובן, והיא נושאת את שמו. כמו רבים מילדי ראשון לציון גם הוא שיחק כדור יד, ובגלל אהבתו למשחק היה במשך שנים ספונסר מרכזי של מכבי ראשון לציון ואף שימש כנשיא האגודה, עד ליום שבו מונה לנשיא התאחדות הקבלנים. עם זאת לדבריו הוא עדיין תומך כספית בקבוצה על מנת לעזור לה לעמוד בהתחייבויותיה.

בהתאחדות הוא פעיל קרוב לשלוש העשורים, בהם כיהן בה כמעט בכל תפקיד אפשרי. ב-2012 התמודד מול הנשיא לשעבר נסים בובליל והפסיד בפער קטן, וב-2016 הסכים עם הקבלן רוני בריק על רוטציה בתפקיד. בריק כיהן עד לפני כ-8 חודשים, וסרוגו החליפו.

במהלך הראיון מפתיע סרוגו ומודיע לראשונה כי בכוונתו להתמודד בינואר הקרוב על תפקיד יו"ר נשיאות הארגונים העסקיים (לשעבר לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים) - ארגון הגג של ארגוני המעסיקים הפרטיים במשק בו חברים התאחדות הקבלנים, התאחדות התעשיינים, אגוד חברות הביטוח, התאחדות המלונות, איגוד הבנקים ועוד. המהלך נולד לאחר ששרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים והיו"ר הנוכחי של נשיאות הארגונים העסקיים הודיע על פרישה.

אם שאיפתו של סרוגו תתממש והוא יזכה בתפקיד יו"ר נשיאות הארגונים העסקיים, זו תהיה מהפכה של ממש, שכן מאז הקמת המוסד כמעט תמיד היה זה נשיא התאחדות התעשיינים שעמד בראשו. הפעם הראשונה והאחרונה שבתפקיד כיהן אדם שאינו תעשיין הייתה לפני 15 שנה, אז נבחר לתפקיד נשיא ההתאחדות לשעבר אורי דורי, שהלך מאז לעולמו.

הבחירות המתקרבות הן גם הסיבה שבראיון מקפיד סרוגו להציג סדר יום שאינו נוגע רק לענף הבנייה: "רוב הנטל נופל על עסקים קטנים ובינוניים, שצריכים לקבל הטבות במימון ואשראי", הוא קובע, וכן מבקש לעודד תיירות ולבנות עוד בתי מלון; קורא להגן על החקלאים וסבור שצריך להשית על יבואני המלט היטל היצף כדי לשמור על תעשיית המלט המקומית- מפעלי נשר והר טוב.

לדבריו, המניע המרכזי לכך שהחליט להתמודד על התפקיד הוא הרצון לשפר את מעמדו ותדמיתו של ענף הבניה. "כשיזם היי טק מוכר חברה במיליארדים כולם מוחאים לו כפיים, אבל כשיזם נדלן מרוויח כסף יש צרות עין. זה חורה לי שזו התגובה, במקום להצדיע לנו על שאנחנו בונים את המדינה. לדעתי נציג מהענף צריך לקבל פרס ישראל, לא כולם אצלנו תאבי בצע, יש כאלה בכל ענף".

פרויקט תמ"א 38 בגבעתיים צילום: פדרו

אולי התדמית הזו נולדה מכך שבשנים האחרונות נחשפו מעשי שחיתות ברשויות מקומיות שנקשרו לחברות בניה ויזמי נדל"ן?

"יש תפוחים רקובים, אבל אסור שזה ירפה ידיהם של ראשי הערים. חלקם חוששים לקבל החלטות שנכונות לעיר שלהם מחשש שיקשרו אותם ליזמי נדלן. יש מהנדסי עיר שחוששים להיפגש עם יזמים ומוכנים להיפגש רק עם האדריכלים שמייצגים אותם. צריך להיזהר מעודף משפטיזציה, ולעודד פגישות בין יזמים לראשי ערים. איך ראש עיר ישלוט בעיר אם אינו יכול להגיד מילה לפקיד שלו? מבחינתי זה בלתי אפשרי לא להיפגש עם ראש עיר שאני מתכוון לבנות בה. אני לא יודע מה יקרה עם דוב צור ראש עיריית ראשון לציון לשעבר, אני מכיר אותו כאדם ישר כמו פלס".

"מספר ההרוגים יירד, אבל אי אפשר להגיע לאפס"

בשבוע שעבר פרסם משרד הבינוי והשיכון “הסכם מדף” לפינוי בינוי שנועד לסייע לדיירים הנכנסים לפרויקט להגן על זכויותיהם. ההתאחדות הגיבה בזעם והגדירה את המהלך כלא ראוי. סרוגו אינו חוזר בו: “זאת התערבות ממשלתית מיותרת בהסכם שהיא לא צד לו, ולצערנו היא עלולה להביא לסרבנות ואף סחטנות מצד דיירים בנימוק שההסכם המוצע להם אינו תואם להסכם המדף. כל פרוייקט פינוי בינוי יש לו את המאפיינים שלו, ולא ניתן להגיע לאחידות בהסכמים המוצעים לדיירים.

השנה נהרגו 40 פועלים באתרי בניה. זה גם לא תורם לתדמית שלכם.

"לפי הספירה שלנו יש 28 הרוגים, אבל גם זה הרבה (בהתאחדות לא מגדירים תאונות עבודה לתחזוקת בניין קיים דוגמת מיזוג או זגגות כתאונות בניה, א"ג). אתר בניה הוא מקום מסוכן. נכון שאנחנו צריכים לצמצם את כמות ההרוגים, אבל אי אפשר לרדת לאפס. הקמנו יחד עם ההסתדרות את מטה הבטיחות בראשות האלוף במיל' איל בן ראובן. המטה עוסק בשינוי התרבות, בחינוך ובחקיקה. אנחנו מנתחים כל אירוע שקורה, איל בן ראובן יוצא לשטח תוך חצי שעה לאחר קבלת מידע ראשוני על תאונה, תוך שעות מפורסם תחקיר, אנחנו מפיצים את המסקנות כדי להפיק לקחים ובלי להצביע על אשמים. אני לא משטרה ולכן לא יכול לפסוק מי אשם. הליך פלילי נמשך שנים, ואסור לחכות שנים עד השלמתו להפקת לקחים".

משרד הרווחה פרסם לאחרונה הצעה לתיקון תקנות שיטילו אחריות במקרה של תאונה גם על היזם ולא רק על החברה הקבלנית. אתם בעד?

"רק במקרים שבהם היזם באמת אחראי. אבל אם הוא קונה מגרש, מתכנן ומוסר לקבלן לביצוע - הקבלן הוא זה שאחראי על הבטיחות באתר הבניה, היזם לא נמצא כל הזמן באתר הבניה. אנחנו נגד דמגוגיה ונגד זה שינתחו את אתר הבניה כמו אירוע רצח. אגב, היזם הכי גדול בארץ היא מדינת ישראל, האם תשלח את שר התחבורה לכלא בגלל תאונה בפרויקט לבנית מחלף?!".