פרשנות
הסקטוריאליות והברדק חוזרים למדיניות הדיור
ההתפתחויות הפוליטיות מבשרות על סוף עידן "ארגז הכלים" בדיור, וחזרה לביזור הסמכויות בין מספר משרדים. חזרת מינהל התכנון למשרד הפנים, תגדיל את כוחן של העיריות, וכנראה גם את כוחו של הציבור החרדי
עוד בטרם הושלמה תמונת הממשלה הקרובה, הרי שלפחות לגבי תחום הדיור הולכת ומתבהרת תמונה לפיה מה שהיה בארבע שנים האחרונות לא ימשיך להיות. אם כבר, צפויה הממשלה הקרובה להזכיר את האופן שבו תפקדה המערכת השלטונית בתחום הדיור לפני עידן כחלון.
השינוי הגדול ביותר שערך כחלון עם כניסתו לתפקיד שר האוצר ב-2015, היה במבנה מערכת קבלת ההחלטות בתחום הדיור.
ממערכת מבוזרת שבה כל אחד מגופי התכנון והבנייה שכן באחריות משרד אחר, תחת שר אחר, ממפלגה אחרת, רוכזו כלל המשרדים הרלוונטיים תחת האוצר. מערכת התכנון נלקחה ממשרד הפנים, רשות מקרקעי ישראל ממשרד השיכון - משרד שבעצמו נדרש גם הוא על ידי מפלגת כולנו ולקח חלק במטה הדיור.
משמעות השינוי כעת היא חזרה למצב העניינים הקודם, של ביזור הגופים. אלו אינם חדשות טובות לעוסקים בענף. לא לבונים, לא למתכננים ולא לרוכשים. בעוד שעל צעדים דוגמת מחיר למשתכן או מס דירה שלישית היו נתונים למחלוקת ממושכת לאורך הקדנציה האם הם נכונים או מזיקים, האיחוד של הגופים התברר כמהלך מוצלח. בארבע השנים האחרונות הצליחו מינהל התכנון, רמ"י, משרד השיכון ואגף התקציבים באוצר, לתקשר ולעבוד בשיתוף פעולה סביב שורה של נושאים, יותר מאי פעם.
שר האוצר משה כחלון בסיור באתר מחיר למשתכן ברשל"צ (ארכיון) צילום: דור מנואל
מעבר לכך, גם לחשיבות השרים האחראיים ישנה חשיבות. זהותו של אחד מהם ידועה – שר הפנים אריה דרעי מש"ס, שצפוי לקבל לידיו את מינהל התכנון, שחוזר למשרדו. זהותו של שר השיכון עדיין לא ידועה, אך ההערכות במערכת הפוליטית הן כי המשרד בדרך לבית היהודי או ש"ס.
בלי לחטוא בהכללות – ברור כי גם העברת הגופים למפלגות סקטוריאליות היא אינה אות מבשר טובות עבור מי שאינו משתייך לסקטורים הספציפיים. כחלון קיים מדיניות דיור עיוורת לזהות הזכאים לסיוע מהמדינה – ללא קריטריונים דוגמת "ותק בנישואים" הזכורים מתקופת אריאל אטיאס במשרד השיכון, וגם לא מיצוי כושר השתכרות שניסה להנהיג יאיר לפיד. ספק רב אם ממשיכיו ינהגו באותה דרך.
תוצאה נוספת של העברת מערכת התכנון למשרד הפנים, היא עליית כוחן של הרשויות המקומיות מול מערכת התכנון, וזאת בתקופה שבה יותר ויותר מהן יוצאות נגד יוזמות הבניה של הממשלה, ובפרט נגד תמ"א 38 ותוכניות של הוועדה לתכנון מהיר (ותמ"ל). לא מן הנמנע כי שתי היוזמות הללו, שנואות נפשם של ראשי הערים, צפויות להיעלם או לפחות להצטמצם משמעותית.
