"חייבים להתחיל לבנות מתחת לקרקע. מאה קומות"

"ישראל היא המדינה היחידה שהולכת לשלש את האוכלוסיה שלה במאה ה-21", אמר העתידן פרופ' דוד פסיג במהלך כנס התאחדות בוני הארץ שהסתיים היום (ו') באילת, "אי אפשר לבנות דירות כמו של היום. חייבים להתחיל לבנות מתחת לקרקע, מאה קומות".

"אנחנו לא מדינה - אנחנו עיר", הוסיף פסיג, "אם רק נחשוב כך, אנחנו יכולים לפתור הרבה בעיות. צריכים להבין שתכנון עיר זה לא תכנון של מדינה ואנחנו בסדרי גודל של עיר בינונית של המאה ה-21 במקומות רבים מאוד בעולם. יש יתרונות לחיות בתוך עיר, אבל היא צריכה להיות מאוד מתוכננת, מאוד טכנולוגית, ויש המון ידע במין האנושי, ואנחנו בישראל יכולים להוביל את המגמה הזאת".

פרופ' פסיג

לדבריו, "צריך לתכנן את המדינה אחרת. אנחנו היום נהנים מתפיסת העולם שהיתה בהקמת המדינה. הישובים המרוחקים הפכו להיות פריפריאליים. אם אנחנו נדע לשמור על הפיזור הזה נהיה אחת המדינות שמאורגנות יפה. ב-2050 נהיה אחת המדינות הצפופות בעולם ויש אנשים שהתחילו לומר 'בואו נתחיל לחנך לעשות פחות ילדים'".

"התחדשות עירונית עם עירוב זה המפתח לתכנון העתידי, אך מערכת החקיקה היום לא תומכת בזה. אנחנו בוואקום שנפתח ע"י החלטות מוניציפאליות של שלטון מקומי". כך אמר ח"כ יואב קיש (ליכוד) בכנס.

קיש אמר את הדברים בפאנל "עתיד הערים בישראל – בנייה לגובה ועירוב שימושים". בדבריו התייחס ליוזמת החקיקה שלא הבשילה בכנסת הקודמת ושנידונה בוועדת הפנים והגנת הסביבה בראשה עמד, להסדרת בנייה בעירוב שימושים, כלומר מגדלים המשלבים מגורים, מסחר, תעסוקה ושטחי ציבור. "קבלנים אמרו שהעירייה עושה מה שהיא רוצה, מכתיבה תנאים, והכוח של הקבלן הוא רק במקום אחד, שיכול להגיד 'לא רוצה'. אבל אם אתה מחזיק קרקע ורוצה לפתח ולהתקדם, יש בעיה", אמר.

האדריכל ומתכנן הערים עודד גבולי, מהנדס עירית תל אביב לשעבר, אמר בתגובה כי על מנת לעמוד ביעדי התכנון שהמדינה הציבה, יש לשנות את חוק התכונן והבנייה מהיסוד ולא לשנות עוד חוק נקודתי כזה או אחר. לדבריו, "חוק התכנון והבנייה הוא אנרכרוניסטי. הוא מייצר בעיות ואנחנו כל הזמן הולכים אחורה בגללו".

האדריכל משה צור, מי שחתום על מספר פרויקטים שנבנו לגובה בעירוב שימושים דוגמת מידטאון בדרך מנחם בגין בתל אביב, הסכים עם גבולי. "צריכים לשנות את חוק התכנון והבנייה מהיסוד. המתכננים, הקבלנים, האדריכלים, צריכים להנחות את הפוליטיקאים מה חשוב", אמר צור, "האינטרס הלאומי הוא לצרף מרכזי ערים על ידי עירוב שימושים מאסיבי ובנייה בשכבות, כך שנוכל לעשות מבנים ציבוריים מתחת למבני ציבור".

שרון בן צבי, סמנכ"ל שיווק קבוצת לוינשטיין, ציינה כי מגדלי המגורים הגבוהים, לא יכולים ולא מיועדים לשרת את כלל האוכלוסייה, בעיקר בשל עלויות התחזוקה הגבוהות. "לתחזוקה והניהול של המגדלים יש עלות, ומי שיכול לאפשר לעצמו לגור זה כנראה חתכי האוכלוסייה עם יותר אפשרויות מימון. צריך לקחת בחשבון שמערכות מתכלות אחרי 15 שנה ולא כל אחד יכול לאפשר את זה לעצמו. אותו דבר בפינוי בינוי, שהדיירים הותיקים לא יכולים לעמוד בעלויות של המבנה החדש".

צור ציין בתגובה כי ניתן לפתור את סוגיית דמי הניהול והתחזוקה. "במידטאון יש 388 יח"ד קטנות, זה מתחלק בין הרבה דיירים. צריך להסדיר בקרן מראש, או להשאיר איזה נכס מסחרי. יש הרבה פתרונות פשוטים. כל הרגולציה צריכה להיעשות עם אנשי מקצוע, מתכננים וקבלנים, ולא עם עורכי דין ופוליטיקאים. המדינה תהיה שלנו גם עוד 100 שנה. מאוד חשוב לא לשכוח לעשות את זה איכותי ונכון, כשהמהירות לא תבוא על חשבון האיכות".

יו"ר איגוד המהנדסים, המהנדס ישראל דוד, קרא לקבלנים לפעול לשינוי הענף. "רק הקבלנים יכולים לשנות את ענף הבנייה, בשביל הדורות הבאים. להתאחדות בוני הארץ יש כוח לוגיסטי והקבלנים נמצאים בסיכון הכי גדול בתוך השרשרת. הם נמצאים בחשיפה כספית הכי גדולה, יותר מבעלי הדירה, המתכננים והרשות המקומית".