החקלאים מאוכזבים מפסיקת העליון: "שחיקת הזכויות הקרקעיות עד איונן המוחלט"
בקשת הדמוקרטית בירכו על פס"ד העליון שלפיו טענות חלק מהקיבוצים על השתתפות ברכישת הקרקעות אינן תקפות מחמת התיישנות. מנגד טוענים נציגי החקלאים: "ריצת האמוק של רמ"י לרמיסת הזכויות של המגזר החקלאי זוכה לגיבוי תמוה של המערכת המשפטית"
פורום הקרקעות לצדק חלוקתי בו חברים האגודה לצדק חלוקתי, הקשת הדמוקרטית המזרחית, אחוזת נגב וגופים נוספים בירך היום (ד') על פסיקתו התקדימית של בית המשפט העליון שפורסמה אמש, ואשר דחתה טענות הקיבוצים חפציבה ובית אלפא לזכויות קנייניות בשטחי המגורים שלהם, ושצמצמה מאוד את אפשרויות הקיבוצים והמושבים כולם לטעון לזכויות קניין בקרקעותיהם. מנגד, אמר עו"ד גדעון חתוכה, המייצג בימים אלה עשרות בעלי קרקעות חקלאיות ברחבי הארץ כי "פסק הדין בעניין קיבוץ חפציבה ובית אלפא שניתן ע"י בית המשפט העליון הוא גולת הכותרת בשחיקה המתמשכת של הזכויות הקרקעיות במגזר החקלאי, עד כדי איונן לחלוטין".
- עכשיו זה רשמי: העליון ביטל אפשרות הקיבוצים לבעלות על הקרקע
- מני מזוז דן בקרקעות הקיבוצים - שעליהן אחראית אחותו
- מאבק הקשת המזרחית
כפי שפורסם אמש, בפסק דין תקדימי של השופט עופר גרוסקופף ובהסכמת השופטים דפנה ברק ארז ומני מזוז, קבע בית המשפט פרשנות מצמצמת מאד לפסקה 34 בפסק דין "הקשת הדמוקרטית המזרחית", שהותירה פתח לקיבוצים לטעון לזכויות בקרקעותיהם בהתקיימן של נסיבות מיוחדות. פסק הדין צפוי להשפיע על עשרות הליכים מסוג דומה המתנהלים כיום בערכאות נמוכות יותר.
עו"ד רויטל ברילנשטיין המייצגת את הפורום הוסיפה כי "בית המשפט העליון עמד על האינטרס הציבורי הרחב כאשר הבהיר כי קרקעות חקלאיות הן נכס השייך לציבור ולא למעטים בחברה. הכוונה המעשית היא שבשעת שינוי ייעוד של הקרקעות, הכסף הרב שיתקבל יכנס לקופה הציבורית ויוכל לשמש לדיור ציבורי, דיור לנזקקים ולשכבות החלשות בחברה ולא להתעשרותם של מעטים".
עו"ד חתוכה המייצג את בעלי הקרקעות החקלאיות הביע התנגדות לפסק הדין ואמר כי הוא "סתם את הגולל על מה שנקבע בפסק דין הקשת המזרחית, אשר החריג חוזים אשר אינם כוללים את חובת החוכר להשיב את הקרקע למדינה במקרה של שינוי ייעוד.
"ריצת האמוק של רמ"י לרמוס את הזכויות הקרקעיות של המגזר החקלאי עד כלות, זוכה לגיבוי תמוה מצד המערכת המשפטית. 'ההתנדבות' של בית המשפט העליון ליתן פסק דין, למרות שהקיבוצים משכו את הערעור, מחזקת ומלבה את הרוח הרעה מבית מדרשו של רמ"י, כנגד המגזר החקלאי. הנימוק עליו מבוסס פסק הדין, כאילו על רמ"י לקיים מדיניות קרקעית ממלכתית מתואמת ושוויונית, מקימה לתחייה את 'החזון' שעמד ביסוד המשטרים הבולשביקים אשר נבעטו מן העולם, ועל כך נאמר 'שוויון בין בלתי שווים הינו אפליה'".