הנשיא היוצא של הקבלנים מודה: "חגגנו בעשור שקדם למחיר למשתכן"

רוני בריק, נשיא התאחדות בוני הארץ (הקבלנים), מסיים שלוש שנות קדנציה ופורש מהתפקיד בשעה קשה לענף. עד 2016, השנה שבה נכנס לתפקיד, ידעו הקבלנים כמעט עשר שנים רצופות של שוק דירות רותח: ביקושים אדירים מצד משקיעים ועליות מחיר חדות. אלא שאז החלו צעדיו של שר האוצר משה כחלון, שנכנס לתפקיד חצי שנה לפניו, לתת את אותותיהם: תוכנית מחיר למשתכן לצד מיסוי כבד של רכישת דירות להשקעה הפכו את שוק הדירות על פיו.

אם נוסיף לרשימה גם את נושא תאונות העבודה הקטלניות בענף שצף ועלה על סדר היום הציבורי, והביא לשורה של צעדים רגולטוריים נגד הקבלנים, הרי מתקבלת קדנציה מאוד לא פשוטה. אין פלא שתקופת כהונתו של בריק התאפיינה בשרשרת של חילופי מהלומות בין הקבלנים ובין שר האוצר.

"טוענים כלפינו כל הזמן שאנחנו אומרים 'המחירים יעלו, לכו תקנו דירות' כי אנחנו אינטרסנטים. אנחנו לא מתרגשים. זה חלק ממהלך הפסיכולוגי של המדינה", אומר בריק. "אבל כשהמדינה מייצרת הקפאה בשוק באופן מלאכותי, אז רוב האנשים יושבים ומחכים לראות מה יקרה. ואנחנו רואים רק לאחרונה, כולל בחודשים האחרונים, שחלק מהם הבינו שלחכות חמש שנים לדירה ולירידת מחירים שלא תקרה לא מתאים להם. אין לי ספק שבקרוב, כנראה אחרי הבחירות, המחירים יעלו".

רוני בריק צילום: כפיר סיון

בתחילת דרכה של מחיר למשתכן אמרת שהיא לא מפריעה לכם.

"גם היום היא לא מפריעה לנו. גם לנו יש ילדים וחברים, וגם אנחנו בעד שזוג צעיר יגיע לדירה, אבל אנחנו רואים שפחות קבלנים ניגשים, ושהתוכנית פחות מתאימה לפריפריה. דירות עומדות ריקות. המדינה התחייבה לרכוש את הדירות הללו אם הן לא יימכרו. היא לא עומדת בהתחייבות שלה. זותוכנית גוססת, היא איבדה את ההתלהבות שלה. אנחנו נמצאים היום בנקודה קריטית, ואני מאוד מקווה שיבוא השר הבא שיחזיר את השוק לאיזון. כלומר המשך התוכנית ביחס של 30% דירות מוזלות באזורים שבהם זה מתאים, לא במקומות שאין בהם דרישה, ו־70% מהדירות לשחרר לשוק החופשי.

"הסוד הוא לשחרר קרקעות. קרקעות למאות אלפי יחידות דיור לשוק שהקבלנים ירוצו וירכשו. אם היו מאות אלפי דירות בבנייה במדינה, הקבלנים לא היו נותנים מחירים מטורפים כי היה הרבה היצע. מנגד, כשיש מעט מגרשים שיוצאים וכל הקבלנים רצים אחריהם אז הקבלנים משלמים מחיר יקר, וכך גם הציבור. זה גלגל".

נגמרה תקופת החגיגות

מצבו של שוק הדירות נכון למועד פרישתו של בריק אכן אינו קל. במהלך שנת 2018 נמכרו 21,620 דירות חדשות, 12% פחות מהכמות שנמכרה בשנת 2017, שבעצמה היתה שנה חלשה, והסתכמה ב־24,337. שנה קודם הסתכמו המכירות ב־29,880 דירות חדשות. בסך הכל סוגר עכשיו השוק קרוב לשנתיים של האטה. הקבלנים מצדם הפחיתו את היקפי הבנייה. במחירי הדירות, שטיפסו בחדות במהלך השנים 2008 עד 2016, כמעט שלא חלו תנודות בשנתיים האחרונות, וכעת מראה מדד מחירי הדירות על ירידת מחיר של 1.4% ב־2018.

בניגוד ללא מעט קולגות, בריק יודע גם לפרגן לכחלון: "שר האוצר, וזה ייאמר לזכותו, ייצב את המחירים. יציבות מחירים טובה לנו. זה מאפשר לנו לכלכל את הצעדים שלנו. למה יש ירידה בהתחלות הבנייה? כי הקבלנים החליטו שבשוק כזה, כשיש חוסר ודאות, הם לא יהמרו על העסקים שלהם. לכן אני מניח שכשיבוא שר חדש, באופן טבעי הוא יחפש לשנות את התוכניות של השר הקודם".

בעשר השנים שקדמו לכהונת כחלון באוצר עלו מחירי הדירות בלמעלה מ־100%, והמרוויחות העיקריות היו חברות הבנייה. את הביקורת החריפה על מדיניות הממשלה שנשמעת מכיוונן בשנתיים האחרונות אפשר להבין גם על רקע סוף תקופת רווחי העתק.

"בשוק של חגיגות כולם חגגו, וגם אנחנו. בעשור האחרון היתה עלייה של 100% במחיר, אי אפשר להתווכח על זה", אומר בריק. "היום המחירים במצב של איזון, והיציבות שאני מדבר עליה טובה לנו. אנחנו יודעים לעשות עסקים. אל תשכח שאם לא יהיה לנו רווח סביר לא נוכל לקבל ליוויים בנקאיים".

אבל עובדה שדווקא כשהגעתם ליציבות הזו, בשנה־שנתיים האחרונות, התחלות הבנייה צנחו. אולי התרגלתם לעליות חדות, ובמציאות הזו של יציבות אתם פחות יודעים לעבוד?

"אין קרקעות. יש הסכמי גג, יש המון תוכניות, אבל אין קרקע. בסופו של יום יש פה קבלנים שצמאים לעשות עסקאות".

מה כחלון היה צריך לעשות אחרת?

"היה צריך במחצית הקדנציה לבחון מחדש את מחיר למשתכן, לבדוק איפה זה תורם ואיפה לא. הנחה של 200 אלף שקל בבאר שבע למשל כבר לא כדאית. כל שר שיש לו תוכנית והוא רץ איתה, צריך באמצע הדרך לראות איפה טעה ואיפה ניתן לשפר. הבעיה, וזה לא ספציפית רק כחלון, זה שהאגו של הפוליטיקאים לא מאפשר לשנות מדיניות באמצע. כאילו הם מודים בכישלון.

"מעבר לזה, בשוק השכירות לא נעשה כלום. לדעתי, המדינה היתה צריכה למכור קרקעות לקבלנים בין גדרה לחדרה בכל מחיר. לקחת את המיליארדים ממכירת הקרקעות האלה, ולבנות בכסף שהיא הרוויחה אלפי דירות להשכרה ארוכת טווח ב־2,500 שקל לזוג צעיר".

היית רוצה לראות את כחלון בעוד קדנציה כשר הממונה על הדיור?

"אני חושב שכחלון הוא שר חכם עם כוונות טובות לשינוי חברתי בישראל. בהחלט הייתי רוצה לראות אותו בפוליטיקה. לגבי התפקיד הספציפי, יש מי שממנה ונשאיר את זה לו".

בעוד הגישה כלפי כחלון ביקורתית, היחס שמפגין בריק כלפי מי ששימש יו"ר מטה הדיור תחת כחלון, אביגדור יצחקי, חם בהרבה, על גבול ההערצה: "יצחקי היה פרטנר שאין דברים כאלה. ידענו לשבת איתו, לתת רשימת סופרמרקט של דרישות לטובת הענף, ואפשר להגיד שקיבלתי כמעט 100% ממה שביקשתי. הוא ידע להזיז הרים".

את הכשלים אתה מייחס לכחלון ואת ההצלחות ליצחקי.

"כחלון נתן לו גיבוי, אין ספק. ייאמר לזכות כחלון שהוא לא טרק בפניי את הדלת אחרי כל ההתקפות עליו. מזה פחדתי. ברגע שהוא השאיר את הדלת פתוחה ידענו לעבוד".

לסגור אתרים לא בטיחותיים

נושא נוסף שהתעורר בתקופת בריק הוא תאונות העבודה הקטלניות בענף. אף שמבחינת מספר ההרוגים לא חל שינוי של ממש ב־15-10 השנים האחרונות, רצף של כמה תאונות מתוקשרות - קריסת החניון ברמת החייל הבולטת שבהן - העלה את הנושא על סדר היום התקשורתי, ובעקבות זאת החלה הממשלה להחמיר ברגולציה. הראיון נערך יום לאחר חשיפת "כלכליסט" כי לראשונה הושעה רישיון קבלן על ידי משרד השיכון בשל הפרת בטיחות. לפחות כלפי חוץ, בריק מגבה את המדינה: "רשם הקבלנים יודע מה הוא עושה. אתר שיש בו הפרות בטיחות, תסגרו אותו. זו עמדת הקבלנים. היום מה שקורה בארץ מתחיל להידמות למה שאנחנו רואים בעולם. כשאתה נכנס לאתר בנייה, אתה רואה אתר מסודר, מאורגן. בישראל זה לא היה קיים. אנחנו נמצאים לפני שינוי מבורך בתקן הפיגומים, ובשלב הבא יגיע נושא הרשתות שעוטפות את הפיגומים".

למה ההתעוררות באה רק לאחרונה? זה לא הזיז לאף אחד?

"מכל מיני סיבות: רשתות חברתיות, פייסבוק, ארגונים למיניהם שלא היו קודם. אנחנו מברכים על זה. הבעיה שלנו היא צעדים פופוליסטיים כמו אלה ששר העבודה חיים כץ מקדם. על קנסות שאין בהם כלום. באים לאתר בנייה, מצלמים פועל בקומה עשירית, וכותבים שאין לו נעלי עבודה. אתה בכלל לא יכול לראות מהמרחק הזה, והקנסות נרשמים".

באופן מפתיע הפרטנר של בריק לנושא קידום הבטיחות התגלה דווקא בדמותו של יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן, שלפני כחודשיים חתם על הסכם היסטורי עם הקבלנים. "זה לא משהו שלאבי ניסנקורן היה קל לחתום עליו. הוא קיבל ביקורת מכל הכיוונים, כולל משלי יחימוביץ'", אומר בריק.

ההסכם מאפשר לכם לקנוס עובדים שמתרשלים בבטיחות.

"כולם התלהבו מהקנסות, אבל זה לא העיקר. אם קבלן תופס עכשיו עובד שמתרשל פעם אחת, הוא מזהיר. בפעם השנייה יש לו גיבוי מלא מההסתדרות לפטר אותו, שזה לא דבר ברור מאליו. והובלנו עוד דבר אחד, הצעת חוק למנות מנהל עבודה בנושא בטיחות. אני מוציא אותו מהעבודה שלו כפועל בניין, אני צובע אותו כעוזר מנהל עבודה לענייני בטיחות, והוא 100% אחראי לענייני בטיחות".

לבסוף, מציין בריק את שינוי היחס לבטיחות במכרזי ביצוע של המדינה: "היום מדובר בסעיף שנכנס למכרזים ללא התמחרות. אתה יכול להתמחר על מחיר העבודה, אבל המחיר של הבטיחות הוא קבוע. לא יכול להיות שמדינת ישראל תנחה לשפר בטיחות ולא תיתן דוגמה אישית למזמיני העבודה הפרטיים".

"להכריז על מצב חירום"

חברתו הפרטית של בריק, לי־רן, היא מחלוצות הפינוי־בינוי. לפני מספר שנים השלימה, יחד עם החברות אשלי וש. מיכלסון פרויקט ראשון בשכונת נווה שרת בתל אביב, וכעת הן בונות פרויקט נוסף ברעננה. מספר הפרויקטים הללו אמנם עלה בשנות כהונתו של בריק כנשיא ההתאחדות, אולם תחום ההתחדשות העירונית טרם המריא, ולדברי בריק, הקמתה של הרשות להתחדשות עירונית עדיין אינה מורגשת: "המדינה צריכה להיכנס לתחום בכוח ולהכריז על מצב חירום כדי לייצר פה דירות, להגיע להסכמות עם ראשי הערים, ולהכניס את היד עמוק לתוך הכיס".

מהם חסמי ההתחדשות העירונית?

"ראש העיר יותר חזק משר האוצר או כל שר אחר במדינה. לא מעט ראשי ערים מנסים לסגת מתוכניות מתאר עירוניות, וכשהקבלנים מגישים תוכניות מתחילים להיבהל מהמתנגדים ועושים הכל כדי לא לאשר. מצד שני יש ערים שמאוד רוצות התחדשות עירונית. צריך התחייב להן על כספים, פיתוח ומבני ציבור".